קריירה בהוגוורטס

"גבירותי ורבותי," הוא אמר בקול רם, והמתין עד שישתרר שקט. "איזה רגע היסטורי! עיתוי מושלם להודעה שכבר זמן רב אני ממתין למסור! כשהארי הצעיר שלנו נכנס הבוקר לחנות כרך ודף בע"מ, הוא ביקש רק לרכוש לעצמו את האוטוביוגרפיה החדשה שלי, שאותה אעניק לו כעת בשמחה, חינם אין כסף," - הקהל הריע שוב -"ולא היה לו מושג," המשיך לוקהרט וניער קלות את הארי כך שמשקפיו החליקו אל קצה חוטמו, "שאו-טו-טו הוא עומד לקבל הרבה, הרבה יותר מאשר את ספרי החדש, אני הקסום. למען האמת, הוא וחבריו לספסל הלימודים עומדים לקבל את אני הקסום האמיתי. כן, גבירותי ורבותי, אני שמח להודיע, שבספטמבר הקרוב אני אכנס לתפקידי החדש כמורה להתגוננות מפני כוחות האופל בבית-הספר לכישוף ולקוסמות!"

שיעורים מוקדמים
בהיותו המועמד היחיד שהסכים לאייש את המשרה, גילדרוי לוקהרט הפך לפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות במהלך שנת הלימודים 1992-1993. כיתתו ומשרדו בהוגוורטס קושטו בתמונות ובפוסטרים שלו שזזו וחייכו, בנוסף לעותקים של כתבות ופרסומים עליו.
לשיעורו הראשון, הוא נתן לתלמידי השנה השנייה מבחן שלא היה קשור בדבר להתגוננות, שעסק בביוגרפיה שלו, "אני הקסום" ולחלקים בספריו שהתעסקו רק בו. למרות שהוא טען שזה היה רק "בוחן קטן", הוא נמשך שלושה עמודים, והיו בו 54 שאלות. לאחר מכן הוא שיחרר כלוב מלא פיוניות לתוך הכיתה, מה שגרם לכאוס גדול.
הוא לא היה פופולארי בין חבריו לצוות ההוראה בהוגוורטס, וכל הזמן נתן להם עצות לא רצויות על מקצועות ההתמחות שלהם. הם חשבו שהוא מאוד מגעיל, ולא יכלו לקחת אותו ברצינות כפרופסור. אפילו רובאוס האגריד, שומר הקרקעות, שבדרך כלל נמנע מלבקר מורים, הראה בוז בצורה ציבורית כלפי לוקהרט.
לאחר אסון הפיוניות, לוקהרט לא הביא עוד אף יצורים חיים לכיתה, ובמקום זאת הקריא מספריו ושינה חלק מקנות המידה של "הישגיו", ולפעמים גרר את הארי לעזור לו בכך. הסיבה היחידה שהארי הסכים לעשות כך היתה כדי להשיג אישור כתוב מלוקהרט בשביל ספר ממדור הספרים המוגבלים של הספריה, אותו הוא נתן להארי בלי אפילו לשים לב איזה ספר הוא רצה. הכיתה לא למדה דבר על התגוננות מפני כוחות האופל, ורון טען שהוא למד רק איך לא לשחרר פיוניות לחופשי, ושהוא היה נושר מהקורס אם היה יכול.

הטרדתו של הארי פוטר
במשך רוב השנה לוקהרט לא הפסיק להציק להארי, בכך שניסה לנצל אותו כדי להגביר את תהילתו שלו, לרוב בצורה שהביכה ועצבנה את הארי. לוקהרט גרם לדבר להראות כאילו הארי מנסה להשתמש בתהילתו על שהביס את לורד וולדמורט כדי ליצור לעצמו שם בעולם הקוסמים, שנסיעתו להוגוורטס בפורד האנגלית הייתה תעלול פירסום, ושהוא נהנה משיתוף הפעולה עם לוקהרט, שהתעלם מנסיונותיו הרבים של הארי לסתור את השמועות המגוחכות האלו.
לוקהרט ביקש באופן אישי מהארי לעזור לו לענות על דואר מעריצים בתור ריתוק, ולא הפסיק לתת להארי עצות לתהילה, וחשב שהארי יחשוב שהדבר הוא תענוג, אפילו שהדבר היה הפוך לגמרי. כשהארי שמע קולות מסתוריים במהלך הריתוק, לוקהרט חשב שהארי היה פשוט עייף.
לאחר משחק הקווידיץ' בין גריפינדור וסלית'רין, בו ידו של המחפש של גריפינדור, הארי פוטר, נשברה על-ידי מרביצן תועה, לוקהרט הציע את עזרתו בתיקון העצם, אך לבסוף הסיר את כל העצמות מידו של הארי. לוקהרט הקים מועדון דו קרב שלא שרד זמן רב למען התלמידים. הוא יצא אידיוט בפגישה הראשונה לאחר שפורק מנשקו על-ידי סוורוס סנייפ, וכדי לצאת מהמצב המביך טען שהוא נתן לסנייפ לעשות כך בכוונה. בנוסף, מתוך ניסיון להעלים את הנחש שדראקו מאלפוי זימן, הוא רק הרגיז את הנחש נחש על-ידי זה ששיגר אותו לאוויר, גורם לו לפנות לג'סטין פינץ' פלצ'לי.
כשהרמיוני גריינג'ר שהתה במרפאה לאחר שבשוגג הכניסה שערה של חתול לשיקוי הפולימיצי שלקחה, במקום שערת אדם, לוקהרט שלח לה כרטיס 'החלמה מהירה', עם תיאור ארוך באופן יוצא דופן של עצמו כחתימה. הרמיוני שמרה אותו מתחת לכרית שלה, מה שהגעיל את רון וויזלי.

"לעלמה גריינג'ר, מאחל לך החלמה מהירה, ממורך המודאג, הפרופסור גילדרוי לוקהרט, מסדר מרלין מחלקה שלישית, חבר כבוד בליגה להתגוננות מפני כוחות האופל וחמש פעמים חתן פרס החיוך המקסים של השבועון למכשפה."

אירועי יום האהבה וחדר הסודות
במהלך יום האהבה, לוקהרט, לבוש בגלימה ורודה, עיצב מחדש את כל האולם הגדול על-ידי קישוטו בפרחים ורודים וגשם של לבבות קונפטי בתור דרך להרמת המורל לאחר תקרית חדר הסודות, מה שהגעיל את רון וויזלי ואת המורים.
לוקהרט קיבל לפחות ארבעים ושש ברכות ליום האהבה, אחת מהן הייתה מהרמיוני גריינג'ר, וירה הערות רבות על כישופים מקסימים ושיקויי אהבה אל פרופסור פליטיק ופרופסור סנייפ, בהתאמה. זה גרם לפליטיק לקבור את ראשו בידיו במבוכה, וסנייפ נראה כאילו הוא יכניס רעל לגרונו של מי שיעז לבקש ממנו שיקוי אהבה.
הוא אפילו גרם לגמדים ללבוש כנפיים מזהב ולסחוב נבלים כדי לשלוח ברכות אהבה בכל רחבי בית הספר (אפילו אם הם הוכרחו לעשות כך), למבוכתו של הארי, אחד מהם הכריח אותו להקשיב לברכה מג'יני וויזלי לאחר שהפיל אותו על הרצפה.
כשחדר הסודות נפתח, לוקהרט טען ושיקר שהוא יודע איפה החדר והמפלצת של סלית'רין במשך כל הזמן הזה. הוא אפילו טען שהוא ידע במשך כל הזמן שרובאוס האגריד אשם, כשמשרד הקסמים עצר אותו. בזמן ששאר המורים היו רציניים ומתוחים מכל ההתקפות, לוקהרט היה היחיד שדאג להירגע ולהיות חסר דאגות לגבי סידורי אבטחה.
ב-29 במאי 1993, כשג'יני וויזלי נלקחה לחדר הסודות, המורים האחרים אמרו ללוקהרט ללכת לחדר הסודות ולהתמודד עם המפלצת, בתגובה להתנשאותו ולטענותיו הרבות שהוא יכול לפתור את הבעיה. במקום לנסות לחלץ את ג'יני, לוקהרט ניסה לברוח מבית הספר, אבל נתפס בידי הארי פוטר ורון וויזלי, לאחר שבאו למשרדו כדי להביא לו מידע הנוגע לחדר. הארי ורון הכריחו את לוקהרט ללכת לחדר הסודות איתם. שם, לוקהרט לקח את שרביטו השבור של רון וניסה להטיל לחש זיכרון על הארי ורון, לאחר שגילו את התרמית שלו. השרביט, שהיה שבור, ירה לאחור והלחש פגע בלוקהרט במקום בהארי, גורם לו לאבד את כל זכרונותיו ולהפוך לדייר קבוע של בית החולים על-שם הקדוש מנגו. עזיבתו את בית הספר לוותה בחגיגות של תלמידים ומורים רבים.
למרות שהוסר מתפקידו, לוקהרט המשיך את קריירת הכתיבה שלו וכתב את הספר 'מי אני'.

הסרתו התמידית מהתפקיד
בחג המולד של 1995, הארי פוטר ראה את לוקהרט בבבית החולים על-שם הקדוש מנגו במחלקת ג'אנוס ת'יקי יחד עם רון וויזלי, ג'ני וויזלי והרמיוני גריינג'ר. זכרונו חזר אליו במידה בה הוא יכול לכתוב בכתב מחובר, והוא עדיין נהנה מלחתום חתימות. רון הרגיש במידת מה אשם, מפני ששרביטו הפגום היה אחראי לפגיעה בזכרונותיו של לוקהרט, אבל להארי פחות היה אכפת, מפני שלוקהרט היה זה שניסה למחוק את זכרונותיהם. בסך הכל, הארי הבחין שלוקהרט לא השתנה הרבה, ואמר זאת בקול, גורם לג'יני לצחקק.
המרפאה שטיפלה בלוקהרט, מירים סטרוט, ציינה שמעולם לא הגיעו אליו מבקרים, מה שמרמז שמשפחתו מתה או שלא אכפת לה ממנו, או מורכבת ממוגלגים בלבד. ולמרות זאת, לוקהרט קיבל דואר ממעריצים, אפילו שלא היה לו מושג למה. בנוסף, הוא גם שמר את עץ נוצת הטווס שלו כדי שיוכל עדיין לחתום על חתימות, אפילו שהעניין נהיה פחות גרוע עד אז.
למרות שזכרונותיו חזרו בקצב לאט ואחיד, הוא מעולם לא החלים לגמרי. לא ידוע על עתידו של לוקהרט, יכול להיות שהוא נשאר בבית החולים למשך שארית חייו.

"ילדי היקר," אמר לוקהרט, הזדקף והישיר מבט זועף לעבר הארי. "הפעל את השכל הישר שלך. הספרים שלי לא היו זוכים אפילו למחצית ההצלחה שלהם, אלמלא האשליה שאני עשיתי את כל הדברים אלה. אף אחד לא רוצה לקרוא על איזה מכשף ארמני מכוער, גם אם הוא הציל עיירה שלמה מאנשי-זאבי. הוא היה נראה זוועה על השער. אין לו שון חוש לבגדים. ולמכשפה שגירשה את הבנשי מבנדון היה כתם לידה על הסנטר. נו, באמת..."

ספרים מפורסמים
לוקהרט היה מחבר מצליח, עם אחד עשר ספרים מוצגים. למרות שתשעה מהם היו אמורים להיות על חיסול כוחות אופל, הם היו רק איסוף של חוויותיו (אשר גנב מאחרים) ותיאורים אישיים. הוא בחר שבעה מספרים אלו להיות ספרי הלימוד של הקורס להתגוננות מפני כוחות האופל. כולם יצאו לאור לפני מינויו כמורה בהוגוורטס. הספר האחד עשרה (שכנראה היה האחרון שלו) יצא לאחר שהוא סיים את עבודתו שם.
שבעת ספרי הלימוד לפי בחירתו של גילדורי לוקהרט:
*בילויי עם הבנשי (ספר לימוד ל1992)
*ראיונותי עם רוחות (ספר לימוד ל1992)
*גלגולי עם גובלינים (ספר לימוד ל1992)
*טיולי עם טרולים (ספר לימוד ל1992)
*עלילותי עם ערפדים (ספר לימוד ל1992)
*מסעותי עם מפלצות (ספר לימוד ל1992)
*שיחותי עם שדים (ספר לימוד ל1992)
*אני הקסום (אוטוביוגרפיה)
*מדריך גילדרוי לוקהרט למזיקים ביתיים
*מי אני?

תכונות אישיות
גילדרוי היה נרקסיסט. הוא טען שהוא עשה דברים רבים ודגולים, למרות שבעצם זו הייתה הונאה והוא רק לקח קרדיט על הישגים של קוסמים ומכשפות אחרים. בנוסף הוא טוען טענות ומציע הצעות, בין אם על המקצועות של אנשים אחרים, לבין זמני סכנה, כדי לגרום לעצמו להראות יותר חשוב ובעל עוצמה ממה שהוא באמת.
נסיונותיו להשיג לעצמו עוד תהילה גרמו לו להשתמש בלחשים שהוא לא מבין או מכיר (כמו להסיר את עצמותיו של הארי במקום לרפא אותן, או לשגר לאוויר נחש במקום להעלימו). משוער גם שהוא המציא מספר לחשים ושמות לחשים שאפילו לא קיימים (או לפחות, הגזים בתיאור השפעתם), כמו פסקיפיקסי פסטרנומי, העינוי הטרנסוגריפיאני, ולחש ההומורפוס.
הנרקסיסטיות והצעותיו המרובות של לוקהרט נטו לעלות על העצבים של כל אדם שאינו ממעריציו. מעשיו הלא מקצועיים הרוויחו לו חוסר חיבה מהמורים בהוגוורטס, כמו גם מהרבה תלמידים. פרופסור סנייפ במיוחד לא חיבב את לוקהרט, לא רק מפני שלקח את משרת המורה שחשק בה כל כך, אלא גם מפני שגרם לו להראות נחות דרך הצעות שהציע, אפילו שבאמת זה היה הפוך.
ובנוסף, הארי פוטר תיעב במיוחד את לוקהרט על כך שתמיד הביך אותו עם טענות שקריות על השגת תהילה ועל שגרר אותו לאור הזרקורים ללא רצונו.
לוקהרט, בסך הכל, נחשב לבדיחה בהוגוורטס, וכשעזב בעקבון אובדן הזיכרון שלו, מרבית (אם לא כל) בית הספר חש התרוממות רוח כשראה אותו עוזב.
נראה היה גם שהוא היה באיזו שהיא דרך עיוור לתגובות האנשים האחרים, או לא פירש אותן נכון בקלות. כשרון הביט בגועל על עט נוצת הטווס שלו, לוקהרט חשב שרון אהב אותו (הסיבה להגעלותו של רון אינה ברורה), כשהמורים הביטו בלוקהרט בשנאה על בורותו, לא נראה היה שהוא הבחין בכך, בלשון המעטה.
כאשר עמד בפני סכנה אמיתית שעלולה הייתה להוביל למותו, גילדרוי הראה את פחדנותו האמיתית. הוא ניסה לברוח מהוגוורטס לאחר שהמורים האחרים לחצו עליו ללכת לחדר הסודות לאחר חטיפתה של ג'יני וויזלי. אפילו לאחר שמיקומו של חדר הסודות התגלה, הוא היה מוכן להשאיר את ג'יני למות בחדר, וניסה לשנות את זכרונותיהם של הארי ורון כדי לחפות על עצמו.
למרות יכולותיו העלובות בכיוונים אחרים של קסמים, לוקהרט היה מיומן בקסמי זיכרון, והיה משכנע מספיק כדי להונות את הקוסמים והמכשפות כדי שיגלו לו באופן יסודי את עבודותיהם לפני שמחק את זכרונותיהם ולקח את הקרדיט לעצמו. הוא גם היה סופר מיומן, ופירסם ספרים רבים העוסקים בהידור הישגים של אחרים שהוא ייחס לעצמו. למרות זאת, לאחר שקרי העבר שלו, אי אפשר באמת להיות בטוחים שלוקהרט כתב בעצמו משהו מספריו.
מיונו של לוקהרט לבית רייבנקלו היה מאוד אירוני, מאחר שהוא אינו מראה את האינטילגנציה שתלמידי הבית אמורים להראות.

"נשיג לך חתימה נוספת. לוקהרט חותם על כל דבר שעומד בשקט יותר מכמה שניות."

אטימולוגיה
גילדרוי מוגדר כשודד דרכים הידוע על היותו נאה, אולי מהמילה "gilded", שמוגדרת כ"בעלת הופעה שוויצרית ומרצה שמכסה על דבר בעל ערך מועט". זה מאוד הולם כששוקלים את מראהו הטוב של גילדרוי שמכסה את האמת על אי יכולתו לתפקד כקוסם בעל עוצמה.
השם "רוי" בצרפתית הוא "אחד מלכותי" או "מלך".
ג'יי. קיי. רולינג מעידה בראיון לרדיו של BBC 4 שהיא מצאה את השם 'לוקהרט' על מצבת מלחמה. רוברט לוקהרט הוא פסיכולוג בעל שם עולמי אשר מעוניין במיוחד במחקר של רמות איבוד הזיכרון. היא חקרה רבות בנושא זה בשנות ה70 המאוחרות. הוא ידוע מאוד על עבודתו כפסיכולוג קוגנטיבי במיוחד בתחום של הזיכרון האנושי ופתרון בעיות. זה מתאים, מפני שיכולות הקסם היחידות בהן לוקהרט היה באמת מוכשר היו קסמי זיכרון.
בנוסף, רוברט לוקהרט קיבל גם את מעלות הבי.איי.ואמ.איי שלו מהאוניברסיטה של סידני ב-1962 ו-1963.
לוהארט היא גם שם של עיירה באוסטרליה ליד ווגה ווגה, שיכולה להיות ההפניה לפעם בה כביכול הביס זאב מווגה ווגה בספרו "נדודי עם אנשי-זאב".
"לוקהרט" יכול להיות גם משחק מילים, מפני שנראה שליבן של כל כך הרבה נשים נעול עליו.

גילדרוי כשחקן קווידיץ' מבית רייבנקלו, הארי וגילדרוי - כרך ודף בע"מ, גילדרוי בחדר הסודות