קווידיץ'

"הרמיוני," אמר הארי והניד בראשו, "את מבינה ברגשות וכל זה, אבל בקווידיץ' את פשוט לא מבינה."
- הארי פוטר להרמיוני גריינג'ר, הספר החמישי.

קווידיץ' הוא ספורט קוסמים המתנהל ברכיבה על מטאטאים. זהו המשחק הפופולרי ביותר בקרב הקוסמים והמכשפות, ולדברי רובאוס האגריד תשוקתם של אלו למשחק דומה לתשוקתם של המוגלגים לכדורגל.

המשחק מתנהל בין שתי קבוצות, כאשר כל קבוצה מכילה שבעה שחקנים (שלושה רודפים, שני חובטים, שומר אחד ומחפש אחד), וכולל ארבעה כדורים (קואפל, שני מרביצנים וסניץ' מוזהב).

תפקידו של השומר הוא למנוע כניסת הקואפל לחישוקי קבוצתו, בעוד הרודפים מבקיעים את הקואפל לאחד משלושת חישוקי הקבוצה היריבה. החובטים מונעים פגיעה של המרביצנים בשחקני קבוצתם על-ידי הדיפת הכדורים לעבר שחקני הקבוצה היריבה, ואילו המחפש תר אחר הסניץ' המוזהב, תופס אותו ומסיים בכך את המשחק. המחפש שתופס את הסניץ' המוזהב מזכה את קבוצתו ב-150 נקודות, אך הדבר לא מוביל בהכרח לניצחונה.

מטרת המשחק היא לצבור מספר גבוה יותר של נקודות לעומת הקבוצה היריבה. כל הבקעה של הקואפל מזכה את הקבוצה ב-10 נקודות, בעוד שתפיסה של הסניץ' המוזהב מזכה אותה ב-150 נקודות. המשחק מסתיים עם תפיסת הסניץ' המוזהב, או לחילופין כאשר מושג הסכם בין הקפטנים של שתי הקבוצות המתחרות. בשל אופי זה של המשחק, משחקי קווידיץ' עלולים להימשך ימים שלמים ללא הפסקה. השיא, לפי "קווידיץ' בראי הדורות", הוא שישה חודשים.

הקווידיץ' נפוץ בעיקר באירופה, באוסטרליה ובניו זילנד. ליגות מקצועיות קיימות גם באמריקה הצפונית, באמריקה הדרומית, באסיה ובאפריקה, אם כי פופולריות המשחק באזורים אלו פחותה, אם בשל משחקי ספורט קוסמים נפוצים אחרים, ואם בשל זניחת המטאטא לטובת השטיח המעופף. אליפות העולם בקווידיץ' מתקיימת מדי ארבע שנים מאז 1473, ואילו אליפות אירופה מתקיימת מדי שלוש שנים מאז 1652.

הארי פוטר - קווידיץ'

מגרש הקווידיץ'
צורתו של מגרש הקווידיץ' היא לרוב אובאלית, כ-165 מטרים לאורך ו-54 מטרים לרוחב, ובמרכזה מעגל בקוטר של כ-60 סנטימטרים ממנו משוחררים הכדורים בתחילת המשחק. בקצות המגרש ניצבים שלושה חישוקים על עמודים בגבהים שונים, שממוקמים בתוך אזורי קליעה מסומנים. מכיוון שקווידיץ' הוא ספורט אווירי, מושבי הקהל ממוקמים בנקודות תצפית גבוהות - באמצעות יציעים מוגבהים (כמו בהוגוורטס) או באמצעות פלטפורמת ישיבה שמקיפה את המגרש כולו (כמו באיצטדיון אליפות העולם ב-1994).

הגלגול הראשון של חישוקי הקליעה הוא למעשה עצים פשוטים שגדלו פרא בקצוות ביצת קווירדיץ', כך עולה מכתביה של גרטי קדל אשר מופיעים בספר "קווידיץ' בראי הדורות". בשלב מאוחר יותר, על-פי עדותו של גודווין קנין, הוחלפו העצים בחביות שהונחו על-גבי עמודים. בשנת 1398 היו אלו סלים גדולים שהוצבו על-גבי עמודים, ובשנת 1620 סלים קטנים וגבוהים יותר. האזכור הראשון לתחימת סלי הקליעה באזורי קליעה מגיע גם הוא משנת 1620, ומאותו מקור מידע - ספרו של קווינטיוס אומפראוויל "ספורט הקוסמים האצילי". חישוקי הקליעה המוכרים לנו כיום הוכנסו לראשונה למגרש הקווידיץ' בשנת 1883, זאת בעקבות חוסר היכולת של המחלקה לספורט ולמשחקי קוסמים לקבוע תקן אחיד לסלים. המעבר לחישוקי קליעה היה השינוי האחרון שבוצע במבנה מגרש הקווידיץ'.

מגרשי קווידיץ' נבנים במקומות רחוקים ובלתי מושגים למוגלגים. המגרשים החלו להיבנות כך מאז שנת 1398, כשהקוסם זכריה מאמפס רשם את התיאור המלא הראשון של משחק קווידיץ'. בעדותו הוא הדגיש את הצורך להגנה אנטי-מוגלגית במהלך המשחקים:

"בחרו בשדות בור נטושים במרחק גדול ממגורי המוגלגים, וודאו שאין אפשרות לראות אתכם כאשר תמריאו על מטאטאיכם. אם בכוונתכם להקים מגרש קבע, יש טעם להפעיל כשפים דוחי-מוגלגים. כמו כן מומלץ לשחק בשעות הלילה."

עצתו של מאמפס לא באה לרוב לידי ביטוי, וב-1362 מועצת הקוסמים הוציאה מחוץ לחוק משחקי קווידיץ' המתנהלים במרחק של פחות מחמישים קילומטרים מעיירת מוגלגים ידועה. החוק תוקן ב-1382, כנראה בהשפעת הפופולריות שצבר המשחק. כעת מותר לקיים משחק קווידיץ' רק במרחק של לפחות 100 קילומטרים מאזורי יישוב של מוגלגיים.

אמצעי זהירות נאותים לא נאכפו עד שנחתמה אמנת סודיות הקוסמים בשנת 1692, בה נקבע שמשרד הקסמים יהיה האחראי הישיר והבלעדי לכל תוצאה של משחק ספורט קוסמים המתנהל בגבולות ארצו. בבריטניה הובילה אמנה זו להקמת "המחלקה לספורט ולמשחקי קוסמים" במשרד הקסמים. משלב זה, קבוצות שהפרו את חוקי משרד הקסמים פורקו בכוח.

מגרש אליפות העולם בקווידיץ' 1994, מגרש הקווידיץ' של הוגוורטס

אופן המשחק
המשחק מתחיל בשחרור ארבעת הכדורים, על-ידי השופט, מתוך המעגל שבמרכז המגרש. המרביצנים והסניץ' מכושפים כך שיוכלו לעוף בכוחות עצמם, אך הקואפל מונף באוויר על-ידי השופט כדי לסמן את תחילתו של המשחק. הדבר מזכיר במידת מה את אופן תחילתו של משחק הכדורסל המוגלגי, כאשר השופט מניף את הכדור אל-על.

אורכו של משחק קווידיץ' לעולם לא נקבע מראש (משחק קווידיץ' עלול להימשך דקות ספורות בלבד, ומנגד גם שבועות רצופים). המשחק לא מחולק למחציות, לרבעים או לפרקי זמן אחרים, אך כל קפטן יכול לקרא לפסק זמן.

הרודפים משיגים נקודות באמצעות הבקעת הקואפל בכל אחד מחישוקי הקבוצה היריבה. כל הבקעה מזכה את הקבוצה ב-10 נקודות, ולאחריה זורק השומר של הקבוצה היריבה את הכדור בחזרה למגרש. החובטים תפקידם להרחיק את המרביצנים משחקני קבוצתם, זאת באמצעות הדיפתם לעבר שחקני הקבוצה היריבה. המשחק מסתיים עם תפיסת הסניץ' המוזהב בידי אחד מהמחפשים, או כאשר מושג הסכם בין הקפטנים של שתי הקבוצות. תפיסת הסניץ' המוזהב מזכה את הקבוצה ב-150 נקודות. הסניץ' מכושף להענות רק למחפש שנגע בו לראשונה, במידה ויש מחלוקת בנוגע למי מהמחפשים תפס את הסניץ'.

הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שהשיגה את מספר הנקודות הגבוה ביותר. כתוצאה מכך, ניתן לנצח במשחק קווידיץ' גם במידה והמחפש של הקבוצה היריבה הוא שתפס את הסניץ' - זאת במידה והקבוצה האחרת מובילה בפער של 160 נקודות או יותר. דוגמה למקרה שכזה ניתן לראות במשחק אליפות העולם בקווידיץ' שהתקיים בשנת 1994 בין אירלנד לבולגריה.

חוקים
ענף הקווידיץ' הפופולרי ברחבי העולם נתון לפיקוח הדוק של הוועדה לקווידיץ' בקונפדרציית הקוסמים הבינלאומית. ב-1750, המחלקה לספורט ולמשחקי קוסמים הגדירה את חוקי הקווידיץ' הרשמיים בבריטניה:

1. אף שאין מגבלה על גובה התעופה המותר לשחקן במהלך משחק, אסור לשחקן או לשחקנית לסטות אל מחוץ לקווי התיחום של המגרש. היה ושחקן חצה את קו המגרש, קבוצתו מחויבת להעביר את הקואפל לידי הקבוצה היריבה.
2. ראש הקבוצה רשאי לקרא לפסק-זמן, ולסמן על כך לשופט. זוהי הפעם היחידה במשחק שבה מותר לרגלי השחקנים לגעת בקרקע. פסק-הזמן ניתן להארכה עד לשעתיים, במידה שהמשחק נמשך כבר יותר משתים-עשרה שעות. קבוצה שלא תחזור למגרש כעבור שעתיים תיפסל, ולקבוצה היריבה ייקבע ניצחון.
3. השופט רשאי להעניק קליעות עונשין בעקבות פסילות. הרודף שנבחר לקלוע את קליעת העונשין יעופף מהמעגל המרכזי לכיוון אזור הקליעה. כל שאר השחקנים מלבד השומר של הקבוצה היריבה מחויבים לשמור מרחק במהלך קליעת העונשין.
4. מותר לשחקן ליטול את הקואפל מידיו של שחקן אחר, אך בשום פנים ואופן אסור לשחקן לתפוס בחלקי גוף של שחקן אחר במהלך המשחק.
5. במקרה של פציעה, לא יוחלפו שחקנים. הקבוצה תמשיך לשחק בלא השחקן הפצוע.
6. ניתן לעלות למגרש עם שרביטים, אך בשום פנים ואופן אסור להפנות שרביטים כנגד שחקני הקבוצה היריבה, מטאטאיהם של שחקני הקבוצה היריבה, השופט, הכדורים למיניהם, או כלפי מישהו מהנוכחים בקהל.
7. משחק הקווידיץ' מסתיים רק עם לכידת הסניץ' המוזהב, או בהסכמה הדדית בין ראשי הקבוצות.
   - קווידיץ' בראי הדורות, פרק שישי.

עבירות
במחלקה לספורט ולמשחקי קוסמים קיימות שבע מאות עבירות אפשריות בקווידיץ', אשר הופרו כולן במהלך משחק הגמר הראשון של גביע העולם בקווידיץ', בשנת 1473. רשימת העבירות המלאה מעולם לא פורסמה לציבור, מחשש שהיא עלולה "להכניס לאנשים רעיונות". יש לציין ש-90% מהעברות נמנעות ממילא בשל האיסור להשתמש בשרביט כנגד שחקני הקבוצה היריבה, וכ-10% נוספים מהעבירות לא יעלו על דעתו של השחקן המלוכלך ביותר. להלן רשימת עשר העבירות הנפוצות ביותר, והמבצעים שלהן:

1. הזנבה: עבירה זו מתבצעת כאשר שחקן תופס בזנב המטאטא של שחקן יריב בניסיון להאט או להפריע לו (כל השחקנים).
2. הנגחה: עבירה זו מתבצעת כאשר החובטים מסיטים מרביצנים לכיוון הקהל, מה שמצריך פסק-זמן מהמשחק כדי לגונן על הצופים. לעיתים מבוצעת העבירה גם על-ידי שחקנים אחרים, בניסיון למנוע מרודף להבקיע את הקואפל (חובטים בלבד).
3. הסטגה: עבירה זו מתבצעת כאשר נמצא יותר מרודף אחד באזור הקליעה (רודפים בלבד).
4. הפלקה: עבירה זו מתבצעת כאשר השומר מכניס את אחד מאבריו לתוך החישוקים, כדי להדוף את הקואפל. ההגנה חייבת להיות מחזית החישוקים ולא מהגב (שומרים בלבד).
5. הפרצה: עבירה זו מתבצעת כאשר מצליבים את מקלות המטאטאים כדי להסיט יריב ממסלולו (כל השחקנים).
6. מרפוק: עבירה זו מתבצעת כאשר שחקן משתמש במרפקים כדי להכשיל שחקן אחר (כל השחקנים).
7. ניגוף: עבירה זו מתבצעת כאשר שחקן עף במטרה להתנגש (כל השחקנים).
8. סניצ'ול: עברה זו מתבצעת כאשר שחקן שאינו מחפש יוצר מגע או תופס את הסניץ' המוזהב (כל השחקנים מלבד המחפשים).
9. פנצ'ור הקואפל: עבירה זו מתבצעת כאשר רודף מחבל בקואפל במטרה לשנות את אופן תעופתו (רודפים בלבד).
10. תמרול: עבירה זו מתבצעת כאשר יד ממשיכה לגעת בקואפל בזמן שהוא עובר מבעד לחישוקים. על הקואפל להיכנס לחישוק רק כתוצאה מהשלכה (רודפים בלבד).

קווידיץ' - עבירות

קבוצות קווידיץ' ידועות

קבוצות הקווידיץ' של הוגוורטס

• גריפינדור.
• הפלפאף.
• סלית'רין.
• רייבנקלו.

טבלת ניצחון אליפות הבתים:
אליפות הבתים בקווידיץ' מתרחשת על בסיס שנתי בהוגוורטס.

• שנת הלימודים 1991-1992: לא ידוע (הסבירות היא שרייבנקלו או סלית'רין).
• שנת הלימודים 1992-1993: בוטל עקב ההתקפות על בני המוגלגים.
• שנת הלימודים 1993-1994: ניצחון של גריפינדור.
• שנת הלימודים 1994-1995: בוטל עקב אירועי טורניר הקוסמים המשולש.
• שנת הלימודים 1995-1996: ניצחון של גריפינדור.
• שנת הלימודים 1996-1997: ניצחון של גרפינידור.
• שנת הלימודים 1997-1998: לא ידוע.

קבוצת הקווידיץ' של גריפינדור, 1997

קבוצות קווידיץ' ברמה בינלאומית

• אוגנדה.
• אוסטרליה.
• אירלנד.
• אנגליה.
• ארגנטינה.
• ארצות הברית.
• אתיופיה.
• בולגריה.
• ברזיל.
• גרמניה.
• הודו.
• ווילס.
• טוגו.
• טנזניה.
• טרנסליבניה.
• יפן.
• לוקסמבורג.
• ליטא.
• ניו זילנד.
• ספרד.
• סקוטלנד.
• סקנדינביה.
• פולין.
• פורטוגל.
• פלנדריה.
• פרו.
• צרפת.
• קנדה.
• תורכיה.

קבוצות מקומיות

אוסטרליה וניו זילנד:

• תוכי-המקאו ממוטוהורה (ניו זילנד).
• המרעימים מת'נדלארה (אוסטרליה).
• הלוחמים מוולונגונג (אוסטרליה).

אירופה:

• המפציצים מביגונוויל (לוקסמבורג).
• צי-המטאטאטים מבראגה (פורטוגל).
• הגרגולים מגורודוק (ליטא).
• הגובלינים מגרודז'יק (פולין).
• העיטים מהיידלברג (גרמניה).
• הדיות מקרסיוק (נורווגיה).
• הקואפלפנצ'רים מקיברון (צרפת).
• אוכלי-הנבלות מוראצה (בולגריה).

אמריקה הצפונית:

• החצוצרנים מפיצ'בורג (מסצ'וסטס, ארצות הברית).
• הפטישים מהייליברי (קנדה).
• המטאורים ממוס ג'ו (קנדה).
• הסערות מסטונוול (קנדה).
• הסוויטווטר אול-סטארז (טקסס, ארצות הברית).

אמריקה הדרומית:

• גורדי העצים מטרפוטו (פרו).

אפריקה:

• קוטלי הענקים מגימבי (אתיופיה).
• הפראודסטיקס מפאטונגה (אוגנדה).
• קרני השמש מסומבוואנגה (טנזניה).
• הלחשנים מצ'מבה (טוגו).

אסיה:

• הטנגו מטויוהאשי (יפן).

בריטניה הגדולה ואירלנד:

• החיצים מאפלבי.
• העטלפים מבאליקסל.
• המרגמות מקארפילי.
• התותחים מצ'אדלי.
• הבזים מפלמות'.
• ההרפיות מהוליהד.
• הניצים מקנמר.
• העורבים ממונטרוז.
• גאוות פורטרי.
• פאדלמיר יונייטד.
• הטורנדואים מטאטסהיל.
• המשוטטים מוויגטאון.
• הצרעות מווימבורן.

טקטיקות קווידיץ'
במשך מאות שנים, שחקנים שרצו לדחוף את עצמם ואת המשחק קדימה, המציאו מהלכים רבים. מתוכם:

• גלגול אחיזת העצלן - השחקן נתלה הפוך על מקל המטאטא כשהוא אוחז בידיו וברגליו, במטרה לחמוק ממרביצן.
• הגנת דופלביטר - שני חובטים מכים במרביצן יחדיו, ליצירת חבטה בעלת עוצמה כפולה.
• חטיפת פלאמפטון - המחפש אוסף את הסניץ' לשרוול גלימתו בתנועה תמימה למראה.
• כוכב ומקל - השומר אוחז ביד אחת וברגל אחת במטאטא, כך שהוא תלוי ממנו מאוזן, ופושט את שאר אבריו כדי להגן על החישוקים.
• מסירה אחורית - רודף מוסר את הקואפל מעל לכתפו לשחקן אחר בקבוצתו.
• מצבטי פרקין - שני רודפים סוגרים על רודף יריב משני צדדיו, בעוד השלישי טס ישירות אליו.
• מרביצן הגב - החובט מכה במרביצן במכה אחורית, וכך שולח אותו אחורה במקום קדימה. נועד כדי לבלבל את היריב.
• שימי וולונגונג - תעופה בזיגזג מהיר שמטרתה להטעות את רודפי היריב.
• שמינייה כפולה - השומר מקיף את כל שלושת עמודי החישוקים במהירות גבוהה, כדי לחסום את הקואפל. בא לידי שימוש בדרך כלל נגד קליעות עונשין.
• תיקול טרנסילבני - השחקן מעמיד פנים כאילו הוא מכוון מכת אגרוף לאפו של היריב. כל עוד אין מגע בין שני השחקנים, המהלך נשמר חוקי. קשה לדייק כאשר שני השחקנים בתנועה אווירית.
• תצורת תקיפה "ראש הנץ" - הרודפים מתייצבים בתצורת ראש-חץ, ועפים יחדיו לכיוון עמודי הקליעה. מהלך יעיל בפינוי שחקנים לשולי המגרש.
• תרגיל הסחה פורסקוף - רודף טס מעלה ומטעה בכך את רודפי הקבוצה היריבה, כאילו בכוונתו לחמוק מהם כדי לקלוע. כשהוא בגובה המתאים, הוא משליך את הקואפל מטה לכיוון רודף אחר מקבוצתו.
• תרגיל ורונסקי - המחפש צולל מטה במהירות גבוהה כאילו הבחין בסניץ', אך מתרומם רגע לפני הפגיעה בקרקע. המטרה היא להטעות את המחפש היריב ולגרום לו להתנגש בקרקע.

קווידיץ' - טקטיקות

היסטוריית הקווידיץ'
בעוד שקווידיץ' הוא משחק המטאטא הראשון (ועד כה, היחיד) שזכה לפופולריות בינלאומית, הוא בהחלט לא משחק המטאטאים הראשון בהיסטוריה. למען האמת, הקווידיץ' חב חוב למספר משחקים עתיקים שהפכו אותו למה שהוא היום. כל המשחקים הללו צברו פופולריות מקומית, אך לא היה להם כוח המשיכה שיש היום לקווידיץ' כנגד קהילת הקוסמים העולמית. המיוחד בקווידיץ' הוא העובדה שהוא לקח את האלמנטים הטובים ביותר של כל קודמיו, הוסיף בהם תפניות משל עצמו, ויצר בכך משחק שישאר פופולרי משך דורות.

המשחקים הארכאיים שסיפקו השראה לקווידיץ'

• שטישטוק: שלפוחית-דרקון מנופחת הונפה בראש עמוד בגובה שישה מטרים, אליו נקשר בחבל שחקן רכוב על מטאטא שתפקידו להגן על השלפוחית, בעזרת שרביטו, מפני שאר השחקנים. השחקנים האחרים תפקידם לנסות לנקב את השלפוחית בעזרת מקל המטאטא שלהם, שחודד במיוחד לשם הגשמת מטרה זו. מקור המשחק בגרמניה.
• איינגינגיין: שחקנים רכובים על מטאטאים ניסו להעביר כדור (שזכה לכינוי "דום" אך למעשה היה כיס-מרה של עז) דרך שורת חביות בוערות. השחקן שהעביר את הכדור במהירות הגבוהה ביותר דרך החבית האחרונה, ומבלי שישרף, הוכרז כמנצח. מקור המשחק באירלנד.
• קריאות'קיאן: מספר שחקנים רכובים על מטאטא ועוטי קדרות על ראשם נהגו לרחף באוויר, ולנסות לתפוס בקדרה מספר רב ככל האפשר של סלעים שצנחו ארצה מגובה 30 מטר מעל פני הקרקע. זהו ככל הנראה משחק המטאטא המסוכן ביותר בכל הזמנים, והוא הוצא אל מחוץ לחוק בשנת 1762. מקור המשחק בסקוטלנד.
• שאנטבאמפס: גרסה אווירית לקרב אבירים פשוט. המטרה היא להפיל מספר רב ככל האפשר של שחקנים מהמטאטא שלהם. השחקן האחרון שנשאר באוויר מנצח. מקור המשחק בדבון שבאנגליה, והוא שרד באזור זה כמשחק ילדים.
• סוויבנהוג': שחקנים רוכבים על מטאטא שזנבו פונה קדימה, ומטרתם להעיף שלפוחית חזיר, בעזרת זנב המטאטא, מעבר לגדר שיחים. שחקן שנכשל בניסיון לפגוע בשלפוחית מזכה את יריבו בנקודה. הראשון שזוכה ב-50 נקודות הוא המנצח. מקור המשחק בהרפורדשר, אנגליה, והוא עוד משוחק בימנו באזור זה.

האבולוציה של הקווידיץ'
הקווידיץ' קיבל את שמו מהמקום בו נערך המשחק המתועד הראשון - ביצת קווירדיץ'. מכשפה בשם גרטי קדל שהתגוררה במאה האחת-עשרה על שפת הביצה, תיעדה את מה שראתה ביומן שנשמר עד היום. רישומיה הרצופים מתעדים את האבולוציה של הקווידיץ' ואת האלמנטים השונים של המשחק המשולבים בו בהדרגה.

ברישומה הראשון ביומן, היא תיארה בפשטות את מורת רוחה למראה מספר אנשים הרודפים אחר כדור מעופף ברחבי הביצה. כשהכדור נחת בחלקת הכרוב שלה, היא החרימה אותו וקיללה את הקוסם שביקש אותו בחזרה.

הרישום השני ביומן מגלה לנו שהשחקנים לא וויתרו על התחביב שלהם, הכינו כדור חדש וניסו להבקיע אותו דרך ענפי העצים בשולי הביצה. זהו האזכור הראשון לקואפל ולחישוקי הקליעה המוכרים לנו כיום.

יום שלישי. גשום. יצאתי לביצה לקטוף סרפדים. האידיוטים עם המטאטאים שוב שיחקו שם. צפיתי בהם קצת מאחורי אחד הסלעים. יש להם כדור חדש. הם זורקים אותו מאחד לשני ומנסים לתקוע אותו בעצים שבשני קצות הביצה. בזבוז-זמן מטופש.
- רישומה השני של קדל ביומנה, קווידיץ' בראי הדורות.

הפסקה השלישית ביומנה של גרטי קדל מזכירה שני סלעים מעופפים שכושפו כדי שיפילו את כל השחקנים מהמטאטאים שלהם. ללא כל ספק, זהו האזכור הראשון בהיסטוריה למרביצנים. ברישום זה מזכירה קדל גם "קוסם סקוטי מגודל" שלקח חלק במשחק, מה שמעיד בוודאי ששילובם של המרביצנים במשחק נעשה בהשראת המשחק הסקוטי קריאות'קיאן.

התיעוד ההיסטורי הבא לקווידיץ' נכתב מאה שנים מאוחר יותר, במכתב ששולח מיורקשר הקוסם גודווין קנין לבן דודו הנורווגי אולף. העובדה שהמכתב נשלח מיורקשר היא עדות להתפשטות הקווידיץ' בבריטניה מאז תקופתה של גרטי קדל. המכתב נותן לנו גם אינדוקציה לאופן המופלא בו התקדם המשחק מאז תקופתה של זו האחרונה.

בשבת שעברה בילינו במשחק קווידיטש נמרץ, אף כי גונהילדה המסכנה היתה חולה מכדי לשחק בתפקיד התופס, ולפיכך נאלצנו להסתפק במקומה ברדולף הנפח. [...] רדולף חטף מהלומתן בראש כי אוגה הזקן לא היה זריז מספיק עם האלה שלו. חביות הקליעה החדשות היו מצוינות. בכל קצה עמדו שלוש על עמודים, אונה מהפונדק נתנה לנו אותן.
- קטע ממכתבו של גודווין קנין, קווידיץ' בראי הדורות.

מהמכתב עולה כי בזמנו של קנין זכה המשחק לשם (קווידיטש), והתחרו בו קבוצות מאורגנות בהן לכל שחקן תפקיד משלו. אז כונו הרודפים "תופסים", והמרביצנים "מהלומתנים". אנו עדים גם לתפקידו של החובט, אם כי לא מצויין השם אשר הוענק לתפקיד זה. חישוקי הקליעה הם למעשה חביות אשר עומדות בראשם של שלושה עמודים.

האלמנט האחרון שעדיין נעדר מהמשחק הוא הסניץ' המוזהב.

הסניץ' המוזהב

הארי פוטר: "אני אוהב את הכדור הזה."
אוליבר ווד: "אה, אתה אוהב אותו עכשיו - רק חכה. זה מהיר ביותר, וכמעט בלתי אפשרי לראות אותו."
- אוליבר ווד להארי פוטר על הסניץ' המוזהב, הסרט הראשון.

ההיסטוריה של הסניץ' המוזהב היא אולי המעניינת ביותר מבין כל כדורי הקווידיץ', והופעתו היא תוצאה ישירה של המשחק שהתנהל בשנת 1269 בקנט. מאז המכתב ששלח קנין לבן דודו עברו יותר ממאה שנה, אם כי נראה שלא התווספו למשחק חידושים משמעותיים, למעט העובדה שקהל צופים רב נכח במגרש כדי לצפות בו.

המשחק של 1269 התנהל במעמדו של ראש מועצת הקוסמים, ברברוס בראג. כמחווה לציד הסנידג'ט, שהיה ענף ספורט פופולרי בפני עצמו בימים ההם, הביא עימו ברברוס ציפור ממין זה, שחרר אותה במגרש, והכריז שהתופס אותה יזכה ב-150 אוניות זהב (שווה ערך ליותר ממיליון אוניות זהב בימינו).

היה קל יותר להגיד מאשר לעשות: תפיסת הסנידג'ט הייתה מלאכה קשה במיוחד שדרשה רמת מיומנות גבוהה - הציפור הייתה קטנה מאד, מהירה, ויכלה לבצע שינויי כיוון חדים גם במהירויות גבוהות. האתגר המשמעותי שמציבים דפוסי הטיסה של הציפור הוא שהפך את ענף ציד הסנידג'ט לפופולרי ביותר בתקופה זו.

מה שקרה כתוצאה מהכרזתו של ראש מועצת הקוסמים היה צפוי למדי - השחקנים התעלמו לחלוטין מהמשחק, וכל אחד מהם תר אחר הסנידג'ט, שנשמר בתחומי המגרש באמצעות לחשי הדיפה שהגיעו מן הקהל.

מכשפה בשם מודסטי רבנוט שצפתה גם היא במשחק, ריחמה על הסנידג'ט והצילה אותו באמצעות לחש זימון, תוך שהיא מסתירה אותו בגלימתה. היא נתפסה על-ידי בראג הזועם ונקנסה ב-10 אוניות זהב באשמת שיבוש המשחק, אך לא לפני שהספיקה לשחרר את הציפור. הפעולה אמנם הצילה את חייה של הציפור האומללה, אך החיבור לקווידיץ' נעשה, ועד מהרה שוחרר סנידג'ט בכל משחק. לכל קבוצה צורף שחקן נוסף - במקור נקרא "הצייד", ומאוחר יותר "המחפש", שמטרתו היחידה הייתה ללכוד את הסנידג'ט ולזכות בכך את קבוצתו ב-150 נקודות, לזכרן של אותן 150 אוניות זהב שהתכוון (או לא התכוון) בראג להעניק במשחק המקורי.

הפופולריות הגוברת של משחק הקווידיץ' הביאה לירידה חדה באוכלוסיית ציפורי הסנידג'ט, ובאמצע המאה ה-14 הוא הוכרז כמין מוגן על-ידי מועצת הקוסמים בראשותה של אלפרידה קלאג. משמעות הדבר היא שציפורי הסנידג'ט לא יכלו לקחת חלק עוד במשחקי הקווידיץ', מה שבוודאי היה משמח מאד את מדאם מודסטי רבנוט. משחק הקווידיץ', לעומת זאת, לא יכל להימשך ללא תחליף.

בעוד שקוסמים רבים ניסו לחפש תחליף בדמות ציפור ממין אחר, קוסם בשם בומן רייט ממכתש גודריק, שהיה מיומן בכישוף מתכות, יצר כדור שחיקה את התנהגותה של ציפור הסנידג'ט. ההמצאה שלו דומה מאד למה שאנו רואים במגרש כיום: כדור זהב קטן, עם כנפי כסף, בעל אותו הגודל והמשקל כמו אלו של ציפור הסנידג'ט ומכושף כדי לחקות במדוייק את דפוסי הטיסה שלה. יתרון נוסף הוא שהכדור כושף להישאר בתחומי המגרש, מה שמבטל את הצורך בשימוש בכשפי הדיפה מצד הקהל.

הסניץ' המוזהב בידו של הארי פוטר

הסניץ' אושר כתחליף הרשמי לציפור הסנידג'ט, המשחק יכול היה להימשך, וספורט הקוסמים המודרני, כפי שאנו מכירים אותו כיום, היה מלא בהרכבו. כל הכדורים הקיימים במשחק המודרני היו קיימים אז, הרכבי הקבוצות היו מלאים ולבשו אופי מאורגן, ומספר גדול של צופים הגיעו כדי לצפות בכל משחק. שינויים קלים נוספים בוצעו עד לשנת 1883, בייחוד במבנה המגרש, אז התנהל המשחק הראשון בדיוק במתכונת אותה אנו מכירים היום.

הקווידיץ' בישראל
מקור המידע המפורט ביותר שיש ברשותנו אודות ספורט הקוסמים הפופולרי הוא הספרון "קווידיץ' בראי הדורות", שהוציאה ג'יי קי רולינג לאור בשנת 2001. הספרון מדמה ספר עיון מספריית הוגוורטס, שיצא לכאורה לאור בעולם המוגלגים במטרה לגייס כספים לארגון הצדקה "קומיק רליף".
כמו בכל חלק אחר של סדרת ספרי הארי פוטר, הספר לא מכיל כלל אזכור לקיומו של המשחק בישראל. עם זאת, מהספר עולה שאסיה היא היבשת בה הקווידיץ' זכה לפופולריות הנמוכה ביותר (יוצאת דופן מבחינת זו היא יפן), זאת בעקבות זניחת המטאטאים לטובת השטיחים המעופפים הנפוצים במיוחד באזור זה. עם זאת, הדבר לא שולל לחלוטין את קיומו של הקווידיץ' בישראל. אורח החיים של קהילת המוגלגים במדינה מעיד שעל אף שמבחינה גאוגרפית שייכת ישראל ליבשת אסיה, היא נוהגת לאמץ את מנהגי התרבות של אירופה, במיוחד בכל הנוגע לספורט (השתתפות באליפות אירופה בכדורגל, בכדורסל ובענפי ספורט אחרים, וכן שיוכה של ישראל לקבוצת המדינות האירופאיות באולימפיאדה). לכן, אין זה נמנע, ואפילו סביר, שבישראל מתנהלת ליגת קווידיץ' מקצועית ושהמשחק פופולרי בקרב קהילת הקוסמים.

אטימולוגיה
בשפה האנגלית, המילה קווידיץ' (Quidditch) מורכבת מהמילים קואפל (Quaffle), מרביצן (Bludger) וסניץ' (Snitch) בהתאמה. עם זאת, מקור השם בא ככל הנראה גם מהמקום בו התנהל המשחק המתועד הראשון - ביצת קווירדיץ'.