סוורוס סנייפ

סוורוס סנייפ היא דמות מרכזית וחשובה בסדרת ספרי הארי פוטר שנכתבה על ידי הסופרת המוכשרת ג'יי קיי רולינג. הוא מתואר כאדם גבוה בעל שיער שמנוני הממסגר את פניו, עור צהבהב ואף מעוקל. קיים דמיון בין דמותו לבין דמות עטלף. עוד ידוע כי צורת הפטרונוס שלו היא איילה. סנייפ, חצוי דם, נולד לאמא מכשפה (איילין פרינס) ולאבא מוגל (טוביאס סנייפ) וגדל בבית לבנים קטן על-יד הנהר בספינר אנד - מקום קטן בצפון לונדון. על פי מספר זיכרונות שראה הארי במהלך שיעורי הלטת ההכרה עם סנייפ, נראה כי בילדותו עבר סוורוס התעללות מצד אביו, שנטה להשתכר ולהכות את אמו. באחד הזיכרונות נראה גבר צועק על אישה כשבפינה יושב סוורוס בתור ילד קטן ובוכה. עוד כשהיה ילד סנייפ מתואר כילד רזה, מוזנח, ובעל הליכה מוזרה. כנראה כתוצאה מילדות קשה זו, סנייפ התעניין מאוד באומנויות האופל, ועוד כתלמיד בהוגוורטס הוא תואר כמומחה גדול בשיקויים ובכישופים אפלים. טרם הגיעו להוגוורטס, התאהב סוורוס במכשפה בת מוגלגים, לילי אוונס. לפני ששניהם הגיעו להוגוורטס התגלה סנייפ בפני לילי ולימד אותה על עולם הקוסמים, והשניים הפכו לחברים קרובים. בהגיעו להוגוורטס, מויין סוורוס סנייפ לבית סלית'רין. באותה התקופה בה היה תלמיד, סבל סנייפ מהצקות מצידם של תלמידים אחרים, ובעיקר מצידם של הקונדסאים: ג'יימס פוטר, סיריוס בלק, רמוס לופין ופיטר פטיגרו. לאחר שסיים את לימודיו בהוגוורטס, הצטרף סנייפ אל שורותיו של אדון האופל כאוכל מוות. עד מהרה התגלה סוורוס כאוכל מוות נאמן. הוא היה מעורב במשימות מורכבות, ביניהן אף משימת ריגול אחר אלבוס דמבלדור. כאשר הוא שומע באופן סתמי נבואה המתייחסת לנפילתו האפשרית של אדון האופל, ממהר סוורוס להביא את הדבר לאוזניו של אדונו, מה שגורם לוולדמורט לנסות ולהרוג את הארי פוטר, בנה של לילי אוונס שבינתיים נישאה לג'יימס פוטר. אך אהבתו של סוורוס את לילי אוונס הייתה חזקה מנאמנותו כלפי אדון האופל.

אהדתו של סנייפ לאמנויות האופל והיחס העוין השורר בינו לבין השלישייה מובילות את הארי, רון והרמיוני לחשוד באופן כמעט אוטומטי בסנייפ כמנסה לגנוב את אבן החכמים בספר הראשון. בסופו של הספר מתגלה למעשה שהגונב האמיתי הוא פרופסור קווירל החולק את גופו עם הלורד וולדמורט בכבודו ובעצמו. יתרה מזאת - לאורך הספר כולו מנסה סנייפ בכל כוחו להגן על הארי מפני זדוניותו של קוויריניוס קווירל. כאשר הארי נמצא בתהליך ההחלמה לאחר תקרית אבן החכמים במרתפים הפנימיים של בית הספר, מסביר אלבוס דמבלדור שהצורך להגן על הארי נובע ממעשה דומה שעשה אביו, ג'יימס פוטר, כלפי סנייפ כשהשניים היו בתקופת לימודיהם בבית הספר. בספר השלישי אנו מגלים פרטים נוספים אודות האירוע שהזכיר דמבלדור. מתברר כי סיריוס בלק, אחד מארבעת חברי 'הקונדסאים', דירבן את סנייפ להיכנס לצריף המצווח בזמן שרמוס לופין, אדם הזאב, נמצא שם בליל ירח מלא. ג'יימס סיכן את חייו כאשר מנע מסנייפ את הכניסה לצריף המצווח והציל את חייו.

כשדמותו של סיריוס בלק מתנוססת על גבי כרזות ענק והוא לובש את סטטוס המבוקש, חושד פרופסור סנייפ ברמוס לופין, חבר ותיק של סיריוס, כמנסה להבריח אותו אל הטירה. באופן מנוגד, מגיש סנייפ עזרה ללופין כשהוא רוקח בעבורו את שיקוי האל-זאב המפורסם ושומר את סודו בפני אוכלוסיית הטירה.

בפרקים המאוחרים, כאשר ניתנת לו ההזדמנות להסגיר את סיריוס בלק לסוהרסנים שפוקדים את הוגוורטס באותה התקופה, הוא לא מהסס, מה שלא מותיר להארי ברירה והוא נאלץ לשתק אותו. סנייפ מנסה ללכוד את סיריוס, אך הארי, הרמיוני ודמבלדור מסכלים את הניסיון ועוזרים לסיריוס להימלט על גבו של בקביק ההיפוגרף.
פרופסור סנייפ היה הגורם לפיטוריו של רמוס לופין, בכך שחשף בסופו של הספר את סודו - הוא אדם זאב, ולכן חושף את תלמידי בית הספר לסכנה מאיימת.

לאחר חזרתו של אדון האופל בגופו הגשמי ובהוראתו של אלבוס דמבלדור, חוזר סנייפ לכאורה לשורות אוכלי המוות הנאמנים ללורד וולדמורט ומכהן כסוכן כפול. כל אותו הזמן, אף שאנו נחשפים לעובדה זאת רק בפרקים המאוחרים של הספר השביעי, נתונה נאמנותו של סוורוס באופן חד משמעי לדמבלדור ולמסדר עוף החול.
באחד מניסיונותיו של דמבלדור לשכנע את שר הקסמים בדבר שובו של הלורד וולדמורט, הוא מדרבן אותו לחשוף את האות האפל הבולט שנצרב על זרועו, מעשה שלא הצליח לשכנע את פאדג' כי וולדמורט חזר אך הצליח להרתיע אותו כהוגן.

בשלבים המתקדמים של "הארי פוטר ומסדר עוף החול", מתבקש סוורוס סנייפ ללמד את התלמיד השנוא עליו ביותר - הארי פוטר, את אמנות הלטת ההכרה, זאת בשל הקשר המיוחד שקיים בין מוחו של הארי לבין מוחו של הלורד וולדמורט, קשר שלפיו של דמבלדור עלול להיות מסוכן עד מאד. למרבה הצער הניסיונות הללו נכשלים בגלל המתיחות הקיימת בין השניים.
בהמשך הספר החמישי בסדרה, כאשר הארי וחבריו נלכדים על-ידי דולורס אמברידג', מסרב סוורוס לספק לה את עזרתו כשהיא מעוניינת לאלץ את הארי לספר לה היכן מסתתר דמבלדור. נאמנותו למסדר עוף החול בולטת במיוחד כשהוא מבין את המסר הנואש ששולח אליו הארי ומזעיק את חברי מסדר עוף החול למשרד הקסמים באותו ליל איימים בו נחשף וולדמורט בפני עולם הקוסמים כולו.

בספר השביעי, לאחר מותו של אלבוס דמבלדור, מתמנה סוורוס סנייפ לתפקיד מנהל בית הספר.
סוורוס תופס תפקיד חשוב בהשמדתם של ההורקרוקסים כשהוא מסתיר את חרב גריפינדור באחד ממקומות החנייה של הארי והרמיוני. במשמרתו של הארי מחוץ לאוהל, הוא מבחין לפתע בפטרונוס בצורת איילה. האיילה מובילה אותו אל בריכה קטנה וקפואה שפני השטח השחורים והסדוקים שלה נוצצים כאשר הארי מכוון עליהם את אור שרביטו.
לפתע, כשהוא ממשיך לבחון את הבריכה המשונה, הוא מבחין בניצוץ בגוון אדום עמוק - חרב עם ניצב משובץ אבני אודם נוצצות.
לאחר זמן מה אנו מגלים שהאיילה הכסופה, כפי שכונתה בידי השלישייה, הייתה למעשה הפטרונוס של סוורוס סנייפ, שהתכוון שהארי, רון והרמיוני יקבלו את החרב לפי הוראותיו האחרונות של אלבוס דמבלדור.
בראשיתה של נקודת השיא בספר - הקרב על הוגוורטס, פרופסור מקגונגל, פרופסור פליטיק ופרופסור ספראוט מבריחים את סנייפ מהטירה היות והיו משוכנעים שהוא פועל למענם של אוכלי המוות, מה שהתגלה בסופו של דבר כשטות גמורה.
בשיאו של הקרב אנו עדים לאכזריותו המצמררת של הלורד וולדמורט. למרות היותו של סנייפ אוכל מוות נאמן שראוי לאות של כבוד, ב-1 במאי 1998, כשהוא בן 38 בלבד, מורה וולדמורט לנגיני להרוג את סנייפ היות וחשב שסנייפ הוא בעליו החוקי של שרביט הבכור (לאחר שרצח את אלבוס דמבלדור, בעליו הקודמים). גם העובדה הזאת, למרבה האירוניה, מתגלה בסופו של דבר כאינה נכונה.
ברגעיו האחרונים של סנייפ, בניגוד לנוקשותו ולמרירותו במהלך כל שבעת ספרי הסדרה, אנו חוזים בפרץ של רגישות ואהבה מצד אדם אמיץ שהלך אחר ליבו ואהבתו. מילותיו האחרונות של סנייפ להארי, תלמידו השנוא ביותר, היו "הבט בי..." - ככל הנראה ראה את הדמיון הרב בעיניו של הארי לעיניו של אימו ואהבת חייו של סנייפ, לילי אוונס.

"הבט בי..." הוא לחש.
העיניים הירוקות פגשו בעיניים השחורות, אבל כעבור שנייה גז ונעלם דבר מה במצולות העיניים הכהות יותר, והותיר אותן ריקות ואטומות. היד שהחזיקה בהארי נשמטה על הרצפה, וסנייפ חדל לנוע.

לפני מותו העניק לו סנייפ בקבוקון קטן עם זיכרונות המיועדים לצפייה בהגיגית. לאחר שהארי צופה בתמונות ובזכרונותיו האחרונים של סנייפ בהגיגית שבמשרד המנהל, תפיסתו משתנה מקצה אל קצה. מי שהיה אשם ברציחתו של הסמל למאבק בלורד וולדמורט הפך להיות בעצמו דמות חשובה במאבק, סוכן כפול ששירת את הטוב וכל פעולותיו הטהורות נחשפות.
הזכרונות משלימים את התצרף במוחו של הארי בנוגע למערכת היחסים בין סנייפ לבין לילי אוונס, בנוגע לאמונו הבלתי מוסבר של דמבלדור באוכל המוות המריר, בנוגע לתחנוניו של דמבלדור לפיהם סנייפ מוכרח להרוג אותו, בנוגע לכוונותיו האמיתיות ולמטרותיו. הזכרונות מכילים הוראות מפורשות מדמבלדור בנוגע למעשה שעליו לעשות - להקריב עצמו קורבן למען מפולתו הסופית של הלורד וולדמורט, שהרי באותו ליל איימים בו נרצחו הוריו, רסיס מתוך נשמתו של הלורד וולדמורט נכנס לגופו של הארי, מה שהפך אותו להורקרוקס בפני עצמו. בפעם השנייה באותו הספר, תרם סוורוס סנייפ תרומה חשובה למאבק בלורד וולדמורט ולהשמדת ההורקרוקסים.
באפילוג המצוי בסופה של סדרת הספרים, מתואר אחד מילדיהם של הארי פוטר ושל ג'יני וויזלי כנושא את שמו של סנייפ - אלבוס סוורוס פוטר. באותו הקטע מובעת תחושת האהדה שחש הארי כלפי סנייפ.

אלבוס סוורס, אתה נקראת על שם שניים ממנהלי הוגוורטס. אחד מהם היה יוצא בית סלית'רין, ויש להניח שהוא היה האיש האמיץ ביותר שהכרתי בחיי.

בסדרת הסרטים מגלם שחקן הקולנוע הבריטי אלן ריקמן את דמותו של סוורוס סנייפ. את דמותו של סוורוס הצעיר מגלם אלק הופקינס.