תלמידה חדשה

המיון הסתיים. השנה מספר התלמידים שנוספו לבית רייבנקלו היה רב מאוד.

דמבלדור אמר בתאבון ב10 שפות, והקערות שהיו ריקות לפני שנייה, התמלאו לפתע בכל מה שאדם רעב או לא רעב יוכל לבקש לעצמו.

מה לא היה שם? פירה, שעועית, אפונה, גזר, צלי כבש, דגים, סטייק, שניצלים, אורז, קוסקוס, נקניקיות, כרוב, בצל, קינואה, צ'יפס, לחמניות ולחם, עדשים, מיץ דלעת, קולה, ספרייט, מיץ תפוזים, מיץ אוכמניות.... וככה זה המשיך עד לסוכריות המנטה, שחוץ מדמבלדור, אף אחד לא הבין ולא מבין עד עצם היום הזה מה הן עושות שם על השולחן העמוס במאכלים.

אמה לקחה לעצמה קצת פירה, קצת אורז, והרבה מאוד אפונה. וגם סוכריית מנטה אחת... היא הייתה צמחונית, דבר שלא החזיק הרבה זמן משום שבמשך השנה הריחות של הבשר שבושל בהוגוורטס השתבחו.

הג'ינג'י שמולה לקח כ"כ הרבה אוכל שהיא לא הבינה איך גוף רזה כמו שלו יהיה מסוגל להכיל את הכל. היא לא הסתכלה מה מייק לקח, כרגע הוא היה חסר משמעות עבורה...

בתום המנה העיקרית הגיע הקינוח, אני לא אתחיל לספר מה הלך שם.

הג'ינג'י, שבמהלך הארוחה חברתו המתולתלת קראה לו רון, נראה מותש ולקח רק פרוסה קטנה של עוגת תפוחים. אמה עשתה כמוהו, והוסיפה כדור שוקולד קטן...

כאשר כל התלמידים נראו קצת מנומנמים ומאוד שבעים דמבלדור נעמד והתחיל לשאת את נאומו הרגיל, רק שפתאום...

"וכעת אני רוצה להודיעה הודעה חשובה אז לכל המנומנמים שבינינו- קומו!

השנה, ב3 בינואר כל בית הספר ייסע לטיול לימודי בן שלושה שבועות בארץ שנקראת ישראל. במשך שהותנו שם נסתיר את העובדה שאנחנו קוסמים- נהיה סתם בית ספר שבא לטייל בין נופי המדבר השומם לבין הים התיכון. מחר, בשיעור האחרון יינתנו לכם עלונים בהם מתואר המסלול שנעבור. מטרת הטיול היא להכיר את תרבותם של היהודים המוגלגים- נושא מרתק לפי דעתי, אך מי שיחליט לא להצטרף- פרופסור האגריד ופרופסור טרלוני יישארו בבית הספר וישגיחו עליכם. כמובן שכבר נשלחו ינשופים למשפחותיכם על מנת שיאשרו לכם לצאת. ילדים אשר מנסיבות כאלו ואחרות לא נשלחו מכתבים למשפחותיהם, יזומנו למשרדי על מנת לאשר את השתתפותם במסע.

וכעת הגיע הזמן להגיד לילה טוב ולאחל לכם, צוות המורים וגם לכם, תלמידים יקרים,

לילה טוב ושנת לימודים פורייה!"

הפרק הקודם		הפרק הבא