מתוסבך

למחרת הוא התעורר מצלצול השעון לאחר שינה מזעזעת מלאה בחלומות רעים. לא רוצה לקום! הוא חשב בהתחלה ואז אמר לעצמו, יאללה, מי היא שתשפיע עליי?! אני הבטחתי לעצמי שאני אהיה גבר ואתמודד, אז אני אלך עכשיו לבית ספר כמו כל ילד נורמלי.  והוא קם. קם, התלבש, צחצח שיניים, התקלח, הסתרק, לקח כמה שקלים כדי לקנות ארוחת בורק ויצא. 

כשהוא הגיע לשער בית הספר, הוא התחרט ונזף בעצמו על שבא. הפטפוטים העליזים, הריכולים והצחוק עשו לו כאב ראש. הוא הרגיש כל כך לא שייך למקום הזה, לבני אדם האלה שכל חייהם זה אלילי נוער, אייפונים ורשת. הוא רצה לחזור הבייתה, אבל נכנס לבינין. מסדרון ארוך. דלת מתקלפת. כתה י'2. הוא נכנס בעצבים, והניח את התיק שלו על כסאו שהיה ריק כבר זמן מה. לידו אף אחד לא ישב. עדיף ככה. 

שיעור ראשון. כמובן שאף אחד לא שם לב לערן. המורה נכנסה עם ילדה מאחוריה. שיט! ערן שפשפף את מצחו. רק לא תלמידה חדשה! יגידו לה לשבת במקום היחיד שפנוי - המקום שלו. והוא צדק. 

"תלמידים, תכירו את ליאור, התלמידה החדשה שלנו." ערן שמע את המילים והרים את ראשו כדי לראות מי תהיה השכנה החדשה שלו לספסל. ילדה גבוהה ורזה, בעלת שיער שחור גלי, עיניים תכלת ועור חיוור, לובשת ג'ינס וחולצה אדומה עם סמל בית הספר. 

"שבי שם." המורה הצביעה על המקום שליד ערן. "פנוי שם. וחברך לספסל הוא ערן מזרחי."

ליאור מיהרה להתיישב ליד ערן, וערן לא הביט בה. 

"היי," היא לחשה. אוי לא. היא הולכת להיות נודניקית!

"שלום." ערן עדין בהה בשולחן. 

"אני חייבת שתעזור לי בשיעורי מטמתיקה, אני חרא בזה." היא נענה בראשה. 

"מצטער. אני חרא יותר ממך בזה, מתערב איתך." ערן רק רצה שהיא תסתום. 

"אוף. לא נורא, נהיה כושלים ביחד." קולה היה עליז וציני. 

"כן, איזה כיף," לגלג ערן, והיא השתתקה. 

כל היום ערן לא החליף עם ליאור מילה, וגם לא עם אף אחד אחר. את השיעורים הוא העביר איכשהו, משרבט במחברת בכתב חרטומים ומנסה להדחיק את מחשבותיו. 

בסוף היום, ליאור שאלה אותו: "איפה אתה גר?"

"מה זה משנה?" הוא ענה. 

"כי אולי אנחנו שכנים."

"גם אם אנחנו שכנים, זה לא מעניין אותי," הוא ענה ברוגז ופנה לצאת מכיתה. 

"אתה לא חייב להיות עצבני," היא אמרה מאחוריו, "רק ניסיתי - "

"לא אכפת לי!"

והוא רץ משם. מה היא רוצה ממנו הקרצייה הזאת?! שכנים... פחח.... גם אם הם היו שכנים, הוא לא היה רוצה ללכת איתה לבית. למה שירצה בת עלוקה שתקשקש לו על לייקים באינסטגרם? לא תודה! 

הוא נכנס לבית ונשכב על המיטה. הוא עצם את עיניו ומיד ראה אותה: "אתה לא חייב להיות עצבני!"

תסתמי הוא חשב, ואז נזף בעצמו. מה אכפת לך מה היא אמרה? היא בסך הכול ילדה!

הפרק הקודם		הפרק הבא