0 חרמשים |
פרק מספר 4 - צפיות: 23841
(2.604) 53 דירגו
|
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: כמה ספרים - זאנר: פנטזיה - שיפ: לא מדוייק, גאלבטוריקס/ג'דיס - פורסם ב: 17.12.2008 - עודכן: 15.12.2009 | המלץ! ID : 332 |
פרק 4: מבחן ראשון "מי אתם?" שאל בחור צעיר, שהארי בקושי יכל לראותו. "אתם חייבים לבוא איתנו! אתם נלחמים איתנו!" אמר פרודו בבהלה, "תהיה מלחמה של טובים נגד כוחות הרשע- ואתם איתנו! "איך אני יכול לדעת שאתה דובר אמת?" שאל הבחור בקול מאיים. "טוב- יש בעולמכם שני יצורים שנראים כמו חרקים?" שאל פרודו, "ראינו אותם." "טוב- אלה הרא'זאק," אמר הבחור, "אך אני עדיין לא סומך עליכם". "שחרר אותם, אראגון!" ציווה קול עדין. "כרצונך, אריה," אמר הבחור הצעיר ששמו אראגון. הוא התקרב אליה והיא אמרה לו שהיא משוכנעת שהם לצידם. הוא נראה משוכנע. הארי הרגיש שמשהו כבד שהיה מעליו הוזז והוא התיישב. הוא ראה דרקון מעליו והבין שהדרקון לחץ עליו. מלבד אראגון ואריה הוא שם לב לאדם נוסף, נמוך מאוד, שהצטרף. "נעים מאוד, " אמר האיש הקטן, "אני אוריק, אלו הם אראגון ואריה, והדרקונית היא סאפירה." "האם את אלפית?" שאל גנדלף את אריה. "כן," היא אמרה, ועיניה נצצו. "האם אתה גמד?" שאל גנדלף את אוריק. "כן, " אמר אוריק. הארי לא הבין על מה הם מדברים ומה הם אלפים וגמדים, אך הוא לא שאל דבר. "הם אינם בני אדם," אמר גנדלף להארי בתשובה למבטו השואל, "הם מגזע אחר. גזע האלפים חי ביערות, וגזע הגמדים חי בהרים. לפי מבטך אני מבין שאין אותם בעולמך." "אולי יש אותם, אבל מעולם לא שמעתי עליהם," אמר הארי, "אבל נעים מאוד להכיר אתכם, אריה ואוריק. שמי הוא הארי, ואיתי נמצאים גנדלף ופרודו. בואו נלך חזרה למחנה שלנו". "למה שלא נקים אותו פה?" שאל אראגון, "יש פה מספיק מקום לכולנו, לא?" "המחנה ביער נבנה במיוחד בשבילנו," אמר גנדלף, "בואו מהר, כדי שנוכל לקבל הוראות ראשונות אחרי שארבעתכם תחתמו." אראגון, אריה ואוריק הסכימו, ואראגון אמר בשם סאפירה שגם היא מסכימה. הם רצו בין העצים משתוקקים להגיע כבר למחנה, וסאפירה עפה מעליהם. כשהגיעו למחנה לא מצאו שם איש. הארי קרא בקול רם לאנשי שתי הקבוצות בקול רם, ולאחר שתי דקות הגיעו ספטימוס, ג'נה, ויל וליירה. "לא מצאנו כלום," אמר ויל, מתנשף, "היה שם רק- אה!" הוא פלט זעקה למראה הדרקונית. "היא לא תעשה לכם כל רע," אמר גנדלף וניסה להרגיע את הארבעה. "אנחנו מצאנו אותם," הוסיף. לאחר כחצי דקה הופיעו הנרניינים (פיטר, אדמונד, יוסי ויוסטס). "שמעתי אתכם," אמר פיטר, "אנחנו יודעים שמצאתם את ארבעת החסרים." "קדימה, תחתמו, הזמן הולך ואוזל," אמר פרודו, "ואם אתם צמאים, תשתו מהנהר, זה ירחיב לכם את זמן ההשארות שלכם כאן." אראגון, אריה ואוריק חתמו על פיסת הנייר שהושיט להם גנדלף. "איך סאפירה תחתום?" שאל אראגון פתאום. "אני לא יודע," אמר גנדלף ונראה מהורהר. הוא הרהר כמה דקות ואז אמר: "בואו נסתכל בדף. אולי כתוב שם מה עלינו לעשות." הוא נטל את הנייר וקרא אותו לעצמו. "הנה!" קרא, ונופף בדף. "כתוב פה שהדרקונית יכולה לחתום את כף רגלה על הדף וזה מספיק." הדרקונית הושיטה את רגלה וחתמה על הדף. בן רגע המחנה שבו הם היו השתנה להפליא: הופיע מטבח, עם מזון וכלים לבישול, הופיעו חמש עשרה מיטות (אחת מהן ענקית, בשביל סאפירה), הופיעו שירותים, וליד הנהר הופיעו כוסות למי שלא רוצה לרדת על ארבע כדי לשתות. "מעולה!" אמר גנדלף, ומחא כפיים. "עכשיו אנחנו מסודרים. מי רוצה לאכול?" בום! הרצפה רעדה. "מה קורה פה?" שאלה ג'נה, ונראתה מפוחדת. בום! הארי שלף את שרביטו. ספטימוס הכין את עצמו לצרה. גנדלף הרים את מטהו. בום! הם ראו אותו. במרחק כעשרים מטרים מהם היה דינוזאור, ונראה רעב. "שתק!" צעק הארי. סילון אדום נורה משרביטו ופגע בדינוזאור, אך הוא לא השפיע עליו כלל. הדינוזאור התקדם לעברם. פרודו שלף את חרבו הקצרה. אראגון שלף את חרבו. אוריק שלף את קרדומו. אריה שלפה את קשתה. פיטר, אדמונד ויוסטס שלפו את חרבם. לוסי שלפה את פגיונה. ויל וליירה רצו עם ג'נה לתוך השיחים והתחבאו. הדינוזאור הושיט את זנבו ותפס בו את פרודו, אראגון, אריה, אוריק, פיטר, אדמונד, יוסטס ולוסי. הארי, גנדלף וספטימוס נותרו לבדם בקרב. "איפה סאפירה?" צעק הארי. נהמת דרקון נשמעה מעליהם. סאפירה הופיעה, יורקת אש לכיוון הדינוזאור. הוא הסתובב והיא החטיאה אותו. הארי ניצל מיד את ההזדמנות. "שתק!" הוא צעק. הוא פגע לדינוזאור בעין. "שתק!" ספטימוס צעק. הוא פגע לדינוזאור בעין השנייה. הדינוזאור נותר עיוור לגמרי. הוא שאג בכל רם, והניף את זנבו כדי להעיף את קורבנותיו באוויר. הם תפסו בחוזקה בזנבו ולא ויתרו. "אנחנו ננעץ את חרבותינו בזנב שלו, ואז תירו שלושתכם קסם ממית!" צעקה לוסי בזמן שהתקשתה לתפוס בזנב הדינוזאור. הארי התכונן. "שלוש! שתים! אחת!" קראה לוסי, והם נעצו את חרבותיהם ופגיונותיהם בזנב הדינוזאור הזועם. הדינוזאור שאג מכאב. הארי היה מוכן. "אבדה קדברה!" צעק. "הרוג!" צעק ספטימוס וגנדלף קרא: "נורו אדרית שאגה אמן! מיטו יוו רסביק סמן!" סילון ירוק בקע משרביטו של הארי. אור מוזר בקע מידיו של ספטימוס. ממטהו של גנדלף בקעה רוח חזקה מאוד, והיא הרימה את הדינוזאור והטיחה אותו באדמה בכוח. הוא מת. פרודו, אראגון, אריה, אוריק, פיטר, אדמונד, יוסטס ולוסי לא נראו בשום מקום.
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2024 |