המלחמה שינתה אותם , שינתה אותם לחלוטין

הארי פוטר לא ידע מה המקום האהוב עליו .

זה לא היה הוגוורטס , הוגוורטס , איפה שהם מתו .
דמבלדור
רמוס
טונקס
פרד
סנייפ
הארי פוטר .

זה לא היה המחילה , למרות אהבתו למקום , אחרי המלחמה זה הפך לבית נטוש וגוסס .

זה לא היה כיכר גרימולד , לא , זה הבית של סיריוס .

זה לא הבית במכתש גודריק , שם הוא קיבל את הצלקת שקבעה את הגורל המר שלו .

הוא לא ידע מה הוא המקום האהוב עליו . באמת .

הארי פוטר לא ידע בדיוק מה הוא לקח שהרג אותו , הרואין ? קוקאין ? גראס ? אקסטזי ? קריסטל מת' ? LSD ?

מה לא ?

האמת היא , שהארי לא חשב על ההשלכות של המוות שלו . פעם הוא חשב שהוא ילך לגן עדן , הרי הוא הרג את וולדמורט .
אבל אחר כך , כשהוא נפל לדיכאון וניסה לקבור את הכל בסמים הוא השתכנע שהוא הולך לגיהינום , במחשבה שהוא הולך לפגוש את חברו הטוב ביותר , וולדמורט , היחיד שלא עזב אותו 7 שנים ותמיד היה לצידו , בשביל להרוג אותו ולקחת את הכאב שלו . כמובן שזה לא מה שחשב כשברח ממנו אז , לפני כל השנים האלו .

אבל עכשיו ? שוכב בדירת חדר וחצי בסמטת נוקטורן , מפוצץ סמים ושיקויים ואיך לא אלכוהול , מסריח , לבוש בבוקסר כחול , רזה , חיוור .
הוא יודע לאן הוא יגיע בדיוק .
הוא מקווה להגיע לאנשהו ולא להשאר כרוח .
הוא מקווה שתהיה לו הלוויה .

בפעם הראשונה שהוא מת , הוא פגש את דמבלדור בקינג קרוס , שואל אותו אם לעלות על הרכבת הבאה .

אבל עכשיו ?

מי יודע .

הפרק הקודם		הפרק הבא