משפחה - תאליה אנבת' ולוק

היי... אני יודעת שזה דיי קצר, אבל אני מתחילה פה סדרה של פיקצרים על המסע של תאליה, אנבת' ולוק למחנה, וזה הפרק הראשון, הפרקים הבאים יהיו ארוכים יותר וטובים יותר♥

ת''בים ורעיונות יתקבלו בברכה♥

מארן

...............

השיער הקצר של תאליה גרייס מתנופף ברוח הקרה של ברוקלין, עיניה הכחולות מצטמצמות לנוכח החושך ברחבי פלטבוש, ניו יורק. 

תאליה מחבקת את הילדה שלצידה כגשם מתחיל לטפטף ומכתים את אפה המנומש ובגדיה השחורים. 

היא מזרזת את אנבת' הצעירה בעודן מתקדמות לעבר שתי הדמויות שנמצאות לפניהן, הן רצות בגשם עד שהן מדביקות את קצב הליכתם של לוק קאסטלאן וגרובר אנדוורד, המשרכים את רגליהם בבוץ העמוק בגינות הבתים.

גרובר, המדדה בהליכה מהירה לפני השלישייה מזרז אותם לעבר תחנת דלק סגורה וחלודה. אנבת' מנגבת את דמעות התסכול שלה כשלוק פורק את זעמו על קיר התחנה, כשגרובר המותש מציע שיקימו שם את מחנה הלילה, כולם מותשים מכדי להביע דעה.

...

המוכרת הצעירה לא הביעה את ההפתעה שחשה כששלושים נערות בגילאי ההתבגרות הוקדמים, כולן לבושות בבגדים צבאיים ובמעילים כסופים, נכנסו לחנות הנוחות בתחנת הדלק השקטה בפלטבוש. בעודן יוצאות, הבחינה המוכרת בנערה גבוהה ונאה, לראשה עטרת כסף. 

ציידות ארטמיס הקימו את אוהליהן בשדה פתוח בגבולות פלטבוש, לאחר שהחשיך, והבנות התיישבו מסביב למדורה הגדולה, קראו הבנות לתאליה להצטרף אליהן:"בואי! אנחנו עושות חניכה לסלינה, החדשה!" קראה אליה פיבי, מנהיגתן הלא-רשמית של הציידות, וכנראה המוצלחת ביותר ביכולותיה, תאליה התקרבה לחבורה, מוחה בעדינות את לחלוחית הדמעות שהצטברה בעיניה ומקווה נאושות שלא נוצרו סימני איפור שחור מתחת לעפעפיה. העודה מתיישבת ליד המדורה בחברת הנערות, פנתה אליהן תאליה:"אני רוצה לספר לכן סיפור"

...

בערב שלמחרת החלו להאזל המשאבים, מצב כזה קרה פעם בכמה חודשים, כשהאוכל התחיל להגמר והמעילים היו קטנים מדי. במקרה כזה, אנבת' הייתה מקבל את מעילה הישן של תאליה והשלישייה הייתה חוסכת כסף, או גונבת כסף, כדי להשיג לתאליה מעיל חדש. למזלם, לוק מעולם לא הזדקק למעיל חדש, או לפחות מעולם לא התלנון. גרובר טען שאם ידבר עם המחנה הם ימצאו חצוי במשימה שנמצא מספיק קרוב כדי לסייע, ומכיוון זאת הלך לאחורי התחנה לשלוח למחנה הודעה דרך האיריסנט. לאחר כמה דקות שנוצלו לאריזת תיקים, חזר גרובר עם הודעות משמחות:"יש בית מבטח של המחנהכמה רחובות מכאן.... אם אני אפעיל קסם מעקב נגיע לשם תוך דקה", לוק, תאליה ואנבת' לא הבינו את משמעות דבריו בגלל שמלמל אותם במהירות, אך שמעו מספיק כדי להבין שנמצא פתרון. בעודם הולכים לאורך הרחובות השמש ירדה והשתרר חושך, מופג רק על ידי מנורות הרחוב הישנות. לאחר השיטוט ניצבו הארבעה מול בית גדול וישן, וילונותיו סגורים ואכולי עש.

"אתה בטוח שזה המקום?" שאל לוק בחשדנות, מעביר יד בשערו הבלונדיני הפרוע:"כן" אומר גרובר בספק, אם שיר המעקב לא פעל כמו שהיה צריך, לא ידוע מה מחכה בבית המאיים הזה. אנבת' ולוק החליפו מבט חשדני. תאליה פצתה את פיה ראשונה באומרה:"טוב.... שניכנס?" אמרה, והארבעה עשו רת דרכם אל הבית.

הפרק הקודם