לבד

לפני 5 שנים:

"ביי דניס, אני הולך לעבודה"   "ביי אבא."
אוטס פוטר יצא מהבית, דניס נשכב על מיטתו ופתח את הספר שאתמול השאיל מהסיפריה של המוגלגים. הוא אהב לקרוא את הספרים שלהם. הם היו מעניינים, לפחות יותר מעניינים מהספרים של הקוסמים...
"דניס, בוא תעזור לי עם בסי" קראה אליו אמו בדיוק כשהתחיל לקרוא. "כבר אמא."
דניס נכנס למטבח, "קח את בסי, אני צריכה להכין ארוחת בוקר, ואני לא יכולה לעשות את זה בזמן שהיא זוחלת אחרי וקוראת 'אמא, אמא...'"   "בטח " דניס התכופף והרים את הפעוטה מהריצפה.
"מה אוכלים?" שאל דניס בזמן שהקפיץ וטלטל את בסי הצוחקת  "פשטידה ופתיתי- " היא הפסיקה באמצע המשפט והביטה בחלון בבעתה. 
"מה קרה?" שאל דניס. דלת הכניסה נפתחה בחוזקה.
"מה קרה, אוטס?"שאלה אימו של דניס בפחד את אביו שזה עתה נכנס בדלת. "דניס," קרא אוטיס בלי להשיב לשאלתה של אישתו "קח את בסי לעליית הגג, ותשארו שם!"
"למה, מה קר- " אביו נראה מבוהל "אחר כך, דניס." דניס הסתובב והתחיל לעלות אל עליית הגג. כשהניח את רגלו על המדרגה הראשונה, דלת הכניסה נפתחה שוב, הוא הסתובב. בדלת נכנס אדם גבוה ורזה, דניס זיהה את האדם מספרי ההיסטוריה, אבל הוא לא האמין שזה הוא, הרי סבו של סבו של דניס, הארי פוטר, הרג אותו - או זה לפחות מה שהוא למד.
וולדמורט נכנס לבית בצעד רגוע, בסי התחילה לבכות, הוא נעמד מול הוריו של דניס, "כל כך דומה למקור..." הוא אמר בקול קר, מסתכל על אביו של דניס "אבל אתה כמובן לא הכרת אותו, אה, צאצאו של פוטר?"  הוריו של דניס סימנו לו לברוח, אבל רגליו נדבקו לרצפה, ולא הסכימו לזוז.
וולדמורט הביט בהוריו של דניס למשך חצי שניה, ואז : "אבדה קדברה!" הבזק אור ירוק, אביו של דניס נפל.
אמו של דניס רצה, אבל היה מאוחר מידי, וגם היא נפלה לצידו של בעלה. דניס התנתק במהירות ממקומו, ורץ ולמעלה, קללתו של וולדמורט החטיאה אותו.
הוא חיפש את גלימת ההיעלמות שלו,, הוא שמע את קולו הקר של וולדמורט מתקרב, "אל תדאג, פוטר, רק קללה אחת קטנה.."  הוא הגיח מעבר לדלת, דניס ידע שמאוחד מידי, "אבדה קדברה" קרא ווולדמורט, בסי נפלה מידיו הרועדות של דניס, מתה.
וולדמורט כיוון את שרביטו על דניס, וחייך "אבדה קדברה!" דניס עצם את עיניו והתכונן לכאב, מגונן על פניו, לאחר מספר שניות הוא הוריד את ידיו ופקח עיניים, הוא היה בדיוק באותו תנוחה, ווללדמורט שכב שרוע לפניו, ואחוריו הגיחו כ8 אנשים מבוהלים, דניס התעלף.

הוא פקח את עיניו, "בוקר טוב" אמר קול נשי חם לידו.
"איפה אני"
"בבית החולים הקדוש מנגו"
"למה?"
הפעם האחות לא ענתה מהר כל כך. "אתה זוכר מה קרה אתמול?" שאלה לבסוף.
דניס ניסה להיזכר, אתמול.... ואז הוא נזכר איך וולדמורט בא אל ביתם, ואביו ואימו, ובסי - ... וההצלה שהגיעה בסוף.
"מי זה היה?" שאל דניס. "מי שהרג את וולדמורט" הוסיף כשראה את מבטה המבולבל של האחות.
"אנשים מעבודתו של אביך"
"למה וולדמורט בא אלינו? מה קרה? איך זה שהוא חי?" שאל דניס בנשימה אחת.
"אני לא בטוחה שאני זאת שאמורה לספר לך..." אמרה האחות וקמה ממקומה "עוד מעט יבוא אחד מחבריו של אביך, ויספר לך את כל מה שאתה רוצה לדעת."
"אבל - "   האחות יצאה מהחדר. שניה לאחר מכן נכנס לשם אדם אחר.
"שלום דניס" אמר טום, עוזרו של אוטיס בעבודה, וחבר טוב של המשפחה.
"שלום" השיב דניס להילאי שנכנס כעת לחדר.
"שמעתי שיש לך מספר שאלות, בוא נשמע."
דניס חזר על שאלותיו.
"אז ככה," התחיל טום - דניס חשב שזה מוזר לראות את טום לא מחייך  "אני אסביר לך איך הלך הכל:
לפני הרבה מאוד שנים, וולדמורט שלט, בוודאי למדת את זה בבית הספר, מישהי ניבאה נבואה באותם ימים, שיוולד ילד שיהווה סכנה לוולדמורט, ושאף אחד מהם לא יוכל להתקיים כל עוד השני חי, אותו ילד היה הארי פוטר, וולדמורט רצה להרוג את הארי פוטר כשהוא היה בן שנה, אך כידוע לך, הארי שרד בעזרת אהבתה של אימו, בכך שהיא הקריבה את נפשה בשיבילו. הקללה שוולדמורט כיוון על הארי פוטר חזרה אליו, אבל וולדמורט לא מת, מכיוון שהוא עשה הורקרוקסים. -אני מניח שאתה יודע מה זה הורקרוקס.- לבסוף וולדמורט חזר לחיות בעזרת משרתיו שנקראו אוכלי המוות, הארי פוטר הביס את כל הורקרוקסיו של וולדמורט כשהיה בן שבע עשרה, בעזרת חביריו והמנהל שלו, ולבסוף הביס את וולדמורט - או כך לפחות כולם חשבו אז...
הארי פוטר היה בטוח שישנם רק 7 הורקרוקסים. אבל לא, יש עוד, לא יודעים עוד כמה, אבל עוד.
וולדמורט חזר לחייו בעזרת מספר מחסידיו שעוד לא הצלחנו למצוא.
אביך הילאי, אני מניח שאתה יודע את זה, ואתמול הוא נשלח למצוא את הורקרוקסיו של וולדמורט, לאחר ששמענו ראיות שהוא חי. לאחר שהשמיד שנים מהורקרוקסיו, שלפי המידע שהיה בידיו הם היו האחרונים, התכוננו למצוא את וולדמורט, ולהרוג אותו, אבל הוא הקדים אותנו..."
דניס חשב מספר דקות על מה שטום אמר לו, "אבל איך אתם ידעתם איפה למצוא את ההורקרוקסים? ואיך הם נראים? מה הם היו? איך אתם יודעים שאין עוד?"
"אני לא יכול להגיד לך מאיפה קיבלנו את המידע, אבל מצאנו את ההורקרוקסים בחנות 'בורגין וברקס', ובאיזה בית קברות של עיירה כלשהי, הינגלטון, נדמה לי.
ההורקרוקסים היו מגן שהיה שייך פעם לגודריק גריפינדור, ומצבה ישנה.
שמענו ראיות על כך שזה ההורקרוקסים האחרונים, אבל אי אפשר לדעת אם יש עוד או לא, נצטרך לחכות."

הפרק הקודם		הפרק הבא