הסיפור שלי רייצ'ל

לא יצאה לי משהו ,כי כתבתי את זה בשש בבוקר ...

אז שני תגובות ממשיכה ...

פתחתי את הדלת ,ויצאתי מהמכונית.

שנאתי לנשוא במכניות.ג'יי יצאה אחרי ,מניחה את ידה על קטפי ומאכלת לי בהצלחה בפעם האחרונה .

היא התחילה ללכת לעבר הבניין הגדול בקצב מהיר על נעלי האקב השחורות שלה . הסוכן שלי נבח לעברה "המצלמות הכי טובות ".

וניגש אלי "בואי"שנאתי שהוא מדבר אלי כך .

אך לא היה לי כוח להאיר לו האיתי שקועה כולי במחשבות .אני יצליח???למה לא בעצם?אני כבר אברתי מבחנים כאלה!!אבל זה הכי קשה שאני עומדת לעבור ...

אני היתאמנתי מלאה !אין מצב שאני לא יצליח...

לא שמתי לב וכבר אמדנו מול הדלת "תעשי את זה טוב,אני שומך אלייך,"אמר לי הסוכן "זה לא נראה כך "אמרתי בכעס או התעלם מדברי "שיר כלשהו ?"הוא שאל בלי הרבאה פאונתה .ידעתי שהוא מציא לי לשים לשיר ברקע ,ובאותה מידה ידעתי שהוא שונה שאני עושה את זה .רצתי לעשות לו דווקא כמו שהוא תמיד עושה לי. אך גם רציתי שיר זה תמיד הרגיעה אותי "השיר של סלינה המושלמת ,"אמרתי בקור ,הוא נאנח,"טוב" הוא אמר ואלך "כשתיפתח הדלת את ניחנשת"הוא אמר מאחוריו .שמתי לב שאנחנו נכנשנו לחדר לבן אם קירות גובהים ,כמו בכול פעם אותם קירות אותו צבע, הדלת נסגרה מחוריו,אין דרך חזרה  "את יכולה "אמרתי לעצמי...

הפרק הקודם