למה היא לא שולטת בזה?

סליחה על העיכוב עם הפרק

-----------------------------

רוז לא ידעה איך זה שהיא הבינה שהוא לא מרושע גרם לה להתאהב בו.  אולי זה כי  כעת ראתה בפניו עוד משהו מלבד רשע, שחיתות וקור. היא הבחינה לפתע בכמה שהוא נאה, ויפה תואר.

אך עדיין,  חן ויופי לא יכולים לגרום לשנאה בוהרת לאהאבה טהורה, או ליתר דיוק לא לבדם.

יכול להיות שבעצם יש בו עוד משהו חוץ מפנים יפות? אולי. היא לא ידעה.

אך היא ניסתה לחשוב איך תוכל להיעשות ידידה- אם ייתמזל מזלה אולי חברה שלו.

כעבור כמה חודשים הגיעה חופשת חג המולד, ופתאום לרוז הייתה החלטה.

היא חייבת לספר למישהו מקרובי המשפחה, לאחד בלבד כדי לא להסתכן, כי נשמע בלתי אפשרי להסתיר חברות, בטח לא אם החבר הוא סקרופיוס מאלפוי.

מי מתאים? אבא? לא. הוא ייצעק עלייה וייצא לגמרי מהכלים. הוא עדיין שונא את המאלפויים. אמא? אולי היא תבין ותקבל את זה, אבל תמיד יש סיכוי שתספר לרון. רוז לא ידעה מי יקר לה יותר,היא או הוא.

הוגו? נו באמת, הוא אחיה הקטן, אין מצב.  דוד הארי? גם אויב של מאלפוי... דודה ג'יני? היא תבין אותה, בטוח, הרי היא תמיד יצאה עם בחורים, אבל ... היא מבוגרת. היא בטח תגיד שזה הורמונים.

אולי זה באמת זה, אבל היא רצתה  לתת לסקרופיו צ'אנס. ג'יימס? בחיים לא! הוא אויב מושבע שלו וחוץ מזה הוא עוד בגיל של ''להתרחק מבנות'' והוא בטוח ייגלה לכל העולם ולאחותו.

אלבוס? לא. הוא קטן ממנה בשנתיים.

רוז התנערה, כשמישהי קראה לה ''רוז, בואי.'' רוז הרימה מבט וראתה שזאת לילי. לילי! כמובן! למה היא לא חשבה על זה קודם? נכון  שלילי קטנה ממנה, אבל רק בשנה וקצת!

''כן!'' היא ניסתה להתנהג בטבעיות ורצה לרכבת. היא התיישבה בתא הקבוע שלהם, עם כל האחים ובני הדודים והחברים. רוז לפעמים תהתה עם כל המשפחתיות הזאת לא מעט.... קיצונית?

הרכבת החלה ליסוע.

הם דיברו וצחקו, שיחקו בדמקה מתפוצצת, זוללים סוכריות בכל הטעמים.... רוז חייכה, ניסתה להפסיק להרהר לרגע...

הם הגיעו אל התחנה, ירדו מהרכבת, והלכו אל ההורים. הם השתמשו במפתח מעבר- ענף קטן- והגיעו לביתם של הפוטרים.

ברגע שאלבוס,ג'יימס והוגו התרחקו מטווח שמיעה., היא פנתה ללילי.

''אני צריכה להגיד לך  משהו.'' היא הנמיכה את קולה.

''מה?''

''בואי לעליית הגג''

הן עלו למעלה, ונכנסו לעליית  הגג בשקט, וסוגרו אחריהן את הדלת.

''אממ, לילי? אני מאוהבת במישהו...'' היא אמרה בשקט.

לילי הרימה גבה. ''אז למה צריך להתנהג כאילו זה אסור?''

אף אחת מהשתיים לא שמו לב לחריקת הדלת השקטה.

''כי... זה ייעצבן את כולם לגלות במי התאהבתי.''

''במי?'' היא שאלה.

''ב...סקרופיו מאלפוי.'' היא נשמה עמוק. ''אל תגלי לאף אחד, אוקיי?''

''אוקיי.'' היא הנהנה בבילבול.

שתיהן הסתובבו, ומצאו את עצמן מול אלבוס וג'יימס, שעמדו שם המומים ונעצו בהן מבט נגעל.

------------------------------------------------------------------------

המשך בקרוב(=

הפרק הקודם