יומנו של מקום שני

יומני היקר (כבר התרגלתי)

היום היה יום קצת יותר מידי מוזר בשבילי, הוא התחיל בין הרגלים (לא טוב ולא רע) ונגמר ביד ימין (טוב מאוד, יותר טוב מרגל ימין). איזה יופי אני זורק ביטויים חדשים לעולם! אבל בוא נחזור להתחלה.

-----------------------------------------------------------------------------------

היום התחיל נורמלי, בלי שום דברים מעניינים חוץ מזה שלמדנו להעיף דברים באוויר, כמו תמיד, הרמיוני הצליחה יותר טוב מכולם. נראה לי שימושי אבל לא חשוב. היום המשיך כמעט רגיל אבל קווירל וסנייפ דאגו שיהיה מוזר. כל פעם שקוויירל עובר ליד סנייפ הוא מתחיל לרעוד.

אם היום היה נורמלי אז אתה בטח שואל את עצמך למה רציתי לכתוב בך?
אז ככה, היום היה בחציו נורמלי עד שהגיע הטרול. כן, כן, אני לא צוחק אתך, היום נכנס לבית הספר טרול הרים בגובה 4 מטרים. אז למה כתבתי שהיום נגמר ביד ימין (כאילו טוב מאוד)? אז ככה, הרמיוני פשוט אלופה בקסמים ואני לא מצליח כלום. זה די מכעיס, אתה יודע. ובגלל שזה כזה מכעיס פשוט נמאס לי והעלבתי אותה. אני יודע שבתוך תוכה יש שבב של נחמדות אבל לפעמים זה נמאס. היא מאוד נעלבה ורצה לשירותי הבנות, ובדיוק כשהיא הלכה קווירל הגיע מפוחד והודיע שיש טרול הרים בשירותי הבנות. אני והארי החלפנו מבטים ורצנו לשירותי הבנות.(כן, אני יודע שזה שירותי בנות, אבל היא תמות בלעדינו, עכשיו שאני חושב על זה אולי בעצם.. לא!) כשהגענו , הטרול כמעט תקף את הרמיוני ובלי לחשוב, הארי קפץ ותקע את השרביט שלו באף של הטרול (טוב, מי שלא ידע מה זה קוסמים לפני שבא להוגוורטס לא יודע להעריך שרביט). זה הסיח את דעתו של הטרול אבל לא היה חכם במיוחד. הייתי חייב לעזור אזרי אומץ והעפתי את האלה של הטרול באוויר. האלה נפלה על הראש של הטרול והוא התעלף. שניה אחר כך הגיעו המורים וראו את שלושתנו ליד טרול הרים מעולף. היה להם קשה לסגור את הפה מרוב תדהמה. כמובן היה ויכוח קשה אם להוריד לנו נקודות כי לא הקשבנו והיינו יכולים למות או להעלות לנו נקודות כי בסך הכול, רוב תלמידי שנה ראשונה, לא מצליחים להביס טרול הרים. בסוף הם החליטו להעלות לנו נקודות ומרוב אושר הרמיוני התאהבה בי (רואים עליה).
חוץ מזה, הפכנו לשלושת התלמידים המפורסמים בבית הספר. כולם הכירו אותנו: סלית'רין (ששנאו להודות בזה שגריפינדורים הם הכי מפורסמים),הפלפאף ורייבנקלו הכירו אותנו, והכי כיף זה שכל המורים הכירו אותנו(ואפילו אלה שלא לימדו אותנו). הפכנו לנושא הסיחה העיקרי בבית הספר וכולם ניסו להיות חברים שלנו. כמעט. בגלל שהארי כל כך מפורסם הם היו בטוחים שהוא עשה את כל העבודה ואנחנו סתם עמדנו בצד. תוך פחות מיום הפסקנו להיות מפורסמים והתהילה חזרה את הארי משולשת: התהילה על הניצחון על אתה – יודע – מי + התהילה שלו בגלל הניצחון על הטרול + התהילה שלי בגלל הניצחון על הטרול.
אבל כל אלה לא השפיעו על העובדה שהרמיוני כבר לא מסתכלת עליו! הרמיוני יודעת שאני הגיבור שהציל אותה והיא מאוהבת בי נואשות, חבל שאני קשה להשגה (סתם צחקתי, היא לא מאוהבת בי אבל היא הפסיקה לחשוב עליו  בתור חבר!)

בטח עכשיו אתה מבין את כל הסיפור
תודה שהקשבת לי (זהו, התרגלתי)
רון וויזלי

הפרק הקודם		הפרק הבא