כש"פנגטזיה" הופכת למציאות

פרק 2: "פנגטזיה"

רוז נהגה במשך כחצי שעה עד שהגיעה אל מועדון הערפדים, "פנגטזיה". היא החנתה את המכונית בצד הדרך, נעלה אותה וניגשה אל כניסת המועדון.

בפתח עמדה אישה עם לבוש חושפני ואיפור מוגזם. "כן?" היא שאלה והביטה ברוז ובבגדיה הפשוטים שלא תאמו כלל את אווירת המועדון. "אני רוצה להיכנס." אמרה רוז. "אין כניסה לילדים." קבעה האישה. "אני לא ילדה ואני רוצה לפגוש את אריק נורת'מן." אמרה רוז בהתרסה. "אמרתי אין כניסה. עכשיו הסתלקי לפני שאקרא לאחד הערפדים שיסלק אותך, או שאולי הוא יהפוך אותך לארוחת ערב." אמרה האישה ולא זיכתה את רוז במבט נוסף. רוז התרחקה בזעף. אך היא הייתה חכמה יותר. היא צפתה בסדרה, היא יודעת איפה הכניסה האחורית.

מאחורי המועדון היה חשוך יותר. השמים היו מעוננים כך שגם אור הירח נמנע ממנה. היא הגיעה אל הדלת האחורית ולשמחתה גילתה שהיא לא נעולה. רוז התגנבה בשקט פנימה. החדר היה חשוך ומלא באורות מרצדים וערפל. רעש ומוזיקה נמהלו יחד וכך גם הערפדים ובני האנוש. היא יכלה להבדיל ביניהם בקלות. מרבית הערפדים היו בניבים שלופים ובני האדם היו בעלי מבט מעורפל כתוצאה מהשפעת מבטם של הערפדים. פרט לכך, מרבית האנשים נראו מוזר למדי בבגדי עור או בתלבושות הזויות וססגוניות.

"שלום לך." קול כלשהו הבהיל אותה. לצידה עמד ערפד בניבים שלופים. היא לא הביטה בעיניו. "אני צריכה ללכת." היא מלמלה והחלה להתרחק ממנו. אך הוא בחר להתעקש. "לא חושב." הוא אמר ואחז בזרועה. היא נתנה בו מבט זועם והעבירה את טבעת הכסף שעל אצבעה  לכל רוחב פניו. הוא זעק בכאב והרפה ממנה. רוז החלה לרוץ כשהערפד הזועם בעקבותיה. למזלה המועדון היה כל כך צפוף שאפילו זריזותו הערפדית לא הועילה לו.

רוז רצה אל הקיר המרכזי שבו זכרה שישב אריק בסדרה. הוא לא ישב שם כעת. היא חיפשה אותו בעיניה ומצאה אותו משוחח עם פאם, הצאצאית שלו, באזור אחר בחדר. היא רצה מהר יותר והספיקה להיעמד מאחורי אריק המופתע כשהערפד האחר השיג אותה.

הערפד צעק בזעם על שתקפה אותו ורוז הצטנפה מאחורי אריק. היא קיוותה שיהיה מסוקרן מספיק בשביל לא לתת אותה לערפד שיעשה בה כרצונו. "מה העניין?" שאל אריק. גופו הגבוה היה רחב ושרירי מספיק כדי להסתיר לחלוטין את גופה הדק והרועד מפחד של רוז. "בת האנוש תקפה אותי. יש לה טבעת כסף על האצבע." אמר הערפד. "אם רצית אותה, מדוע לא השתמשת בכפיה?" שאל אריק. "לא הספקתי." אמר הערפד. "לך, אני אטפל בה." קבע אריק. "אני רוצה אותה." אמר הערפד. "ואני השריף שלך, אז תציית ותסתלק מכאן." אמר אריק. הערפד הלך משם בכעס.

אריק הסתובב להביט בה. עיניו הירוקות קדחו חורים בפניה אך היא לא השיבה מבט. היא לא תסמוך על אף ערפד. "איך נכנסת לפה? זה ברור שאת רק ילדה קטנה." אמר אריק. "אני לא ילדה קטנה ונכנסתי דרך הדלת." היא אמרה. אריק שלח מבט בפאם. או שיש לה אומץ או שהיא טיפשה, חשב אריק.

"השומרת בכניסה לא הייתה מכניסה אותך." קבע אריק. "אמרתי שנכנסתי דרך הדלת, לא אמרתי שום דבר על הכניסה הראשית." היא השיבה, עדיין לא מביטה בעיניו. הוא תהה איך היא גילתה את הכניסה האחורית. "יש לך בעיה?" הוא שאל. "מה זאת אומרת בעיה?" היא שאלה בפליאה. "את מדברת איתי מבלי להסתכל עליי בכלל." אמר אריק. "אני לא טיפשה, אתה ערפד ואף ערפד לא ישלוט בי." היא אמרה בהתרסה. יש לה דם לבחורה הזאת הוא חשב. בעצם לכולם יש דם.

"אני נותן לך את המילה שלי, אני לא אשתמש בכפיה עלייך." אמר אריק. בכל מקרה רציתי לפגוש אותו ואני חייבת לו תודה חשבה לעצמה רוז והשיבה לו מבט. היא שכחה כמה שהוא יפה וכמה שהיא דלוקה עליו עד לאותו מבט. נשימתה נעתקה. חתיכת עיניים חשב אריק ובחן את עיניה בצבע הזית. "מתאים לך שיער קצר." היא אמרה לפתע. "ראיתי את הסדרה." היא הוסיפה. הוא הביט בה בגבה מורמת. "מעריצה?" הוא שאל. "באופן כללי." ענתה רוז. היא לא תנפח לו את האגו שכבר נפוח ממילא.

"פאם יש לנו מעריצה." אמר אריק מלגלג מעט. פאם הביטה בה במבט מזלזל. היא לבשה בגדי עור שחורים צמודים, פניה מאופרות ושיערה החום מפוזר. היא חרקה את שיניה בזעם קל. ביל כנראה צדק. הוא דומה מאוד לדמותו בסדרה.

"בכל מקרה, רק באתי לראות, שלום." היא אמרה ופנתה ללכת. אריק אחז בזרועה והיא זינקה כאילו נכוותה וכך באמת הרגישה. בניגוד למגע ידו של הערפד ממנו נמלטה שהיה קריר, מגע ידו של אריק על עורה היה חמים. כנראה רק בשבילה, כי הוא אחרי הכול עדיין ערפד. היא הביטה בעיניו הירוקות הכהות משלה. "אל תתקפי אותי." הוא אמר. אחרי הכול הוא עשה בדיוק את אותה פעולה שעשה הערפד שממנו ברחה. "לא התכוונתי לתקוף אותך." היא אמרה. לא חושבת שזה יקרה אי פעם, היא הוסיפה בראשה. "טוב. כדאי שתשאירי את הכסף עלייך, אני לא בטוח שהערפד ההוא יוותר עלייך כל כך בקלות." אמר אריק. "אני אסתדר." היא אמרה והחלה להתרחק.

"היי! ילדה! יש לך שם?" הוא שאל ברגע האחרון. "רוזלין פרקר, רוז, צופה אדוקה והכינוי החדש שלי: הבחורה הראשונה שנפנפה את ג'ייסון סטאקהאוס." אמרה רוז ויצאה מ "פנגטזיה" אל הלילה האפל נטול הכוכבים והירח.

הפרק הקודם		הפרק הבא