לחזור בזמן

אוקיי.. אני כל הזמן מעדכנת, אז כדאי לכם מדי פעם לקרוא שוב את אותו הפרק - לבחירתכם (:

קישור לאשכול הרישמי של הפיק: http://hportal.co.il/index.php?showtopic=50319
בבקשה תגיבו שם!

אין בטא, אבל לדעתי זה בסדר.
--------
שם הפאנפיק: לחזור בזמן

איי-די: 911
פאנדום: הארי פוטר
דירוג: PG (אולי איזו נשיקה קטנה...)
ז'אנר: אין לי מושג
שיפ: אולי ג'יימס/לילי, נראה בהמשך
תקופה: הקונדסאים, שנה שביעית (הסיפור מתחיל ב-2018, אבל זה לא באמת משנה)
תקציר: הרמיוני קוראת את 'הוגוורטס – תולדות' הגרסה הישנה, בכדי למצוא מידע על התעללות בגמדוני בית. היא לא מצאה את המידע שחיפשה, אבל כן מצאה עמוד ובו מסופר על מורה להתגוננות בפני כוחות האופל בשם הארי פוטר. היא מספרת על כך להארי, והוא מחליט לחזור בזמן וללמד את הוריו וחבריהם בהוגוורטס.
וויתור זכויות: לרולינג. אין לי כל מטרה להרוויח מפאנפיק זה. בלהבלהבלה.

פרק 1 – מחולל זמן ועותד זמן - קרדיט ענקי ליהונתן על הרעיון 'מאיפה רון השיג את עותד הזמן'.

"הארי, הארי!" קראה הרמיוני בקול רם ובבהילות.
"מה?" שאל הארי. הוא לא נראה כמתעניין במיוחד לדעת מה מציק לה. אחרי הכל, השעה הייתה כבר אחת עשרה בלילה והארי היה עייף מהעבודה.
"תקשיב, קראתי את 'הוגוורטס – תולדות, הגרסה הישנה' ותראה מה מצאתי במקום למצוא מידע על התעללות בגמדוני בית!" הרמיוני נראתה מבוהלת מאוד, לכן הארי לקח את הספר שהיה פתוח בעמוד 367 וקרא.

הארי פוטר, מורה להתגוננות מפני כוחות האופל בשנת 1977, זכה בתואר 'מורה למופת' בטקס פרסי הועד לחינוך מטעם משרד הקסמים. היה כתוב ככותרת.

הארי הביט בהרמיוני בבלבול.
"תמשיך לקרוא," היא גערה בו.

פרופסור ה. ג'יי. פוטר זכה בתואר זה כאשר לימד את תלמידיו התגוננות באופן מיוחד, כפי שאף פעם לא לימדו. מסופר כי הרבה מתלמידיו הפכו להילאים במשרד הקסמים, וכך עזרו לחסל הרבה מתומכיו של זה-שאין-לנקוב-בשמו. מסופר כי הוא היה מספר להם דברים על העתיד, למרות שלא היה לא שום קשר למשפחה של מגידי עתידות.

הארי פתאום איבד ריכוז בכתוב. ידו רטטה וכך גם הספר שהחזיק.

"הרמיוני?" שאל.
"כן, הארי?"
"מה בדיוק קורה בהמשך העמוד? אין לי כוח לקרוא."
הרמיוני הביטה בהארי בפנים חסרי הבעה.
"הארי, אתה יודע שזה חשוב. אתה חייב לקרוא את זה!" צעקה עליו.
"אני אקרא את זה אחר-כך."
"לא, אתה לא."
"כן, אני כן."
"לא, אתה תקרא את זה עכשיו! הארי, בבקשה!"

אחרי ויכוח קצר הוחלט שהארי יקרא את המשך העמוד בבוקר שלמחרת, ושהרמיוני חייבת לחזור לביתה.

"לילה טוב הארי."
"לילה טוב מותק." ענה הארי לג'יני. ג'יני שמה לב שהוא לחוץ.
"קרה משהו? אתה דואג ללילי שרק אתמול התחילה ללמוד בהוגווטס?" שאלה אותו.
הארי מהר הרים את מבטו והביט על פניה המודאגות.
"לא, לא. כמובן שלא." אמר, הוא לא רצה להדאיג כך סתם את ג'יני, כי בסופו של דבר ייתכן שאין בכלל סיבה לדאגה.

הארי לא הצליח להירדם בלילה. הוא התיישב על המיטה והדליק את המנורה שמעליה. הוא פלט אנחה כבדה, והסתכל על שידתו, שעליה היה ספר בשם 'הוגוורטס – תולדות, הגרסה הישנה'. בתוך אחד העמודים נמצאה חתיכת דף קטנה, ששימשה כסימנייה. הארי הושיט את ידו אל עבר הספר ופתח אותו בעמוד המסומן והמשיך לקרוא.

הדבר הכי מעניין קרה ביום שבו התקבל פר'. פוטר להוגוורטס בתור מורה להתגוננות מפני כוחות האופל. שזה קרה באמצע נאומו של פר'. דמבלדור, בדיוק ברגע שבו הוא התכוון להציג בפני התלמידים את פר'. סטרופד, המורה להתגוננות מטעם משרד הקסמים. דמבלדור לא הצליח למצוא מורה מתאים ולכן לפי החוק משרד הקסמים חייב למנות מורה שמתאים בעיני שר הקסמים.
פר'. פוטר פרץ לאולם הגדול שבטירת הוגוורטס באמצע נאומו של דמבלדור, וטען שהוא מתאים לתפקיד מורה להתגוננות. דמבלדור ופוטר נכנסו שניהם לבד לחדר צמוד לאולם הגדול, ושם נקבע כי פוטר יהיה המורה החדש שבראש בית גריפינדור.

כשהארי סיים לקרוא, הוא היה מבולבל מאוד. מורה להתגוננות? הוא? ארבע שנים לפני שנולד? זה לא נשמע הגיוני, ובכל זאת...

~

השעה הייתה תשע בבוקר כשרון העיר את הרמיוני.
"מה קרה?" שאלה אותו.
רון הושיט גליון קלף מקופל אל עבר הרמיוני.
"הארי שלח אותו הבוקר בעזרת ינשוף," אמר רון.
הרמיוני לקחה את הגיליון מידיו של רון, פתחה אותה והחלה לקרוא:

רון, הרמיוני, תהיו אצלי בבית בעשר וחצי בדיוק. יש לי משהו לספר לכם.

הרמיוני הביטה ברון.
"זה הכתב של הארי," אמרה.
"אני יודע, מעניין מה הוא רוצה לספר לנו."
הרמיוני נעמדה.
"יש לי תחושה שאני יודעת במה מדובר."
וכך היא ירדה במדרגות אל עבר המטבח, משאירה את רון מבולבל.

~

"לחזור בזמן? אתה משוגע?" שאל רון את הארי. הרמיוני הרגישה אשמה וג'יני נבהלה.
"זה הגיוני, אחרי הכל." אמר הארי. "תחשבו על זה."
הייתה דממה לדקה אחת ארוכה, עד שהרמיוני דיברה:
"בסדר, נגיד שאתה נוסע בזמן בעזרת מחולל זמן, איך תחזור?" שאלה אותו. הארי חייך.
"את בטוח יודעת הרמיוני, בטח נתקלת במידע כמו זה שאנחנו צריכים עכשיו באיזשהו ספר, נכון?" הוא חייך.
הרמיוני נראתה מתוחה. רון, הארי וג'יני הביטו בה. היא נאנחה.
"עותד זמן," היא אמרה. "זה כמו מחולל זמן, רק מסיע אותך לעתיד במקום לעבר."
"מושלם. עכשיו רק צריך להשיג אחד מהם." אמר הארי.
"זה הולך להיות קשה, לא קל למצוא אותם." ענתה הרמיוני.
רון, שעל פניו הייתה הבעה מבוהלת, שינה להבעה מבינה.
"עותד זמן?" מילמל, "נראה לי שיש לי אחד כזה." אמר.
"מה? הם אמורים להיות ממש נדירים, לפי מה שהיה כתוב בספר... איך השגת אחד כזה?"
"מצאתי את זה בכספת של הלסטרייג'ים. זה היה החפץ היחידי שלא השתכפל כשנגעו בו – כנראה שכחו להטיל עליו את הכישוף. בכל מקרה, עמדתי להראות לכם אותו אבל אז היינו חייבים לברוח..."
הארי חייך. "מושלם." הוא אמר.

~

"אז תגידי לי שוב כמה פעמים אני צריך לסובב את הדבר הזה?" שאל הארי את הרמיוני.
"אתה בן 38, זאת אומרת שאתה צריך לחזור בזמן..." הרמיוני חישבה, ואז הינהנה לעצמה.
"שלוש מאות חמישים ותשע אלף, מאה שישים." אמרה להארי. הארי נראה מבולבל לחלוטין.
"מה?" שאל אותה. הרמיוני גיחכה.
"שלוש מאות חמישים ותשע אלף, מאה ושישים סיבובים של עותד הזמן. תזכור לספור את כל הפעמים, אחרת כבר נראה לאיזה זמן תגיע".

~

ת"ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא