חיוך

"גם היום אתה עייף?"

"לא, למה?"

"כי אתה נראה זוועה."

רון הביט בהארי בחשדנות בזמן שחצו את המסדרון לעבר כיתת שינויי-שורה. 

"בסדר. אני לא יודע למה," ענה הארי מעט ברוגז. 

"רון, עזוב אותו, גם אתה עצבני לפעמים," אמרה הרמיוני, והארי הודה לה בליבו. 

"כן, אבל אני לא מסתובב שבוע שלם עם פרצוף חמוץ! משהו קרה להארי, הרמיוני, ואת בכלל לא שמה לב!" התרגז רון. 

הרמיוני זרקה לעבר הארי מבט. 

"זה נכון? קרה משהו?" 

"לא! רון, עזוב את הנושא!" קרא הארי. רון נראה די המום, ואז מלמל:

"טוב, חבר."

והוא והרמיוני החליפו מבטים.

"זאביני, אולי תעזוב אותי?" קרא דראקו בכעס. 

"נו, דראק, אז תגיד לי באיזו בת אתה מאוהב!" זאביני חייך חיוך ממזרי. 

"לא רוצה, בסדר?"

"אז רמז. היא סקסית?"

דראקו נאנח. הוא הביט בזאביני בכעס. "כן, אוקיי?"

"היא מסלית'רין?"

"לא!" צעק דראקו, "וזהו! זה מה שאני מספק לך!"

"היא מגריפינדור?" שאל זאביני בבהילות. 

"שתוק כבר!"

"אוקיי, היא מגריפינדור!" 

"מי אמר לך???" התרגז דראקו. 

"אני רואה על הפרצוף שלך."

"ועל הפרצוף שלך תכף יהיה סימנים של אגרוף!" אמר דראקו והשתיק את זאביני, שהסתפק בגיחוך. 

"תזהר, אוכל-מוות!" אמר רון כשדראקו התנגש בו במסדרון. זאביני גיחך. 

"שתוק, וויזלי." דראקו העיף מבט לעבר הארי, שעמד שם, דומם. דראקו הסיט מבטו במהירות. 

"מה תעשה לי, אה? תקרא לאתה-יודע-מי?" שאל רון בלגלוג. זאביני שלף שרביט. דראקו מלמל, 

"תחזיר את זה למקום, ותשתוק!"

אבל זאביני ניצב מול רון, אוחז בשרביט. 

"רוצה שאני אלמד אותך לקח, ג'ינג'י?"

רון שלף את שרביטו גם. 

"נראה אותך."

"רון, הוא לא שווה את זה," אמרה הרמיוני בשקט. 

זאביני גיחך. 

"תראו מי מדברת. בוצדמית. ראית, דראקו?"

"בוא נלך!" אמר דראקו ברוגז ומשך את זאביני משם. 

לרגע הוא הסתובב וראה את הארי מביט אליהם בפיזור-נפש.

מבלי לחשוב, הוא חייך אליו חיוך קטן. 

האם רק נדמה לו, או שהארי פוטר החזיר לו חיוך קטנטן?!!?

הפרק הקודם		הפרק הבא