Tonight's prey

(קטניס)
היא מזדקפת בכורסת הקטיפה החומה, נשענת על מרפק אחד. לרגע אומלל אחד, היא בטוחה שזו פרים. אולי בגלל הקול הילדותי, הקטן, שבקושי עולה על לחישה. אבל לא, תקוותיה מתנפצות תוך שנייה. קל להבחין בתלתלים השחורים הצפופים ובעור הכהה, והיא מיד מזהה שזו רו. רק אחרי כמה רגעים של דממה מתוחה, קטניס קולטת שרו מעולם לא פתחה את הפה.
(קטניס, אני מפחדת)
"את יודעת שאני שונאת שאת מדברת ככה!" קטניס נוזפת בה ונרעדת. היא שונאת את התחושה הזו שמישהו מביט אל תוך ראשה, מחטט במחשבותיה.
(קטניס הם כאן בתוך הבניין)
כנראה שמרוב פחד רו שכחה את בקשתה של קטניס וחזרה אל צורת התקשורת הטבעית שלה- לשלוח את מחשבותיה היישר אל תוך אלו של מישהו אחר. קטניס תופסת בכתפיה ומנערת אותה קלות כדי להוציא אותה מההלם.
"מי? מי זה הם?" היא שואלת בדחיפות.
(אנשים עם רובים. הם כאן כדי לתפוס אותנו. קטניס- קטניס הם כבר לקחו את פיטה)
קטניס מזנקת במהירות ממקום מושבה, חושבת על תכנית. "תזהירי את כל השאר." היא לוחשת ונוקשת על רקתה. רו אפילו לא תצטרך לצאת מהחדר. תוך שניות כולם שם – מלבד פיטה – מהירים ודוממים כצללים. אנרגיה מתוחה שרק מחכה להשתחרר. פיניק וגלימר, לבושים בשביל יציאה למועדון. אנני, בכותנת הלילה הנצחית שלה. ג'והאנה עם שמלת קטיפה אדומה מטופשת. קלוב היחידה שלבושה לטעמה של קטניס; חליפה שחורה קשיחה, כזאת שתתאים ללוחמת קומנדו. "הדלתות?" פיניק לוחש.
"חסומות." פני שועל מנידה בראשה, מופיעה יש מאין.
"אנחנו צריכים לחסל אותם!" ג'והאנה אומרת, וקלוב מהנהנת בהסכמה.
"השתגעת?" גלימר אומרת בזעף, מביעה את רגשותיהם של כל השאר.
(החלונות פתוחים. אפשר לצאת אל הגג, ואז אתם יודעים- לקפוץ)
מישהו החל למחות, אבל רו כבר נעלמה מבעד למשקוף ואנני אחריה. לאט לאט ובחרישיות כולם הצטרפו, וקטניס נותרה עומדת בחדר לבדה. "מה את עושה לעזאזל?" פניה החיוורות של קלוב הופיעו בחלון שוב. "אני רק- פיטה..." היא השיבה במלמול.
"אל תהיי מטומטמת." קלוב נזפה בה והושיטה יד. לפתע החלון נטרק על ידה של קלוב ומישהו מפתח החדר אמר "שלום, מתוקה, נחמד למצוא אותך פה."

הפרק הקודם