האם הוא קוסם?

דילן המשיך לקרוא את המכתב, מנהל: אלבוס דמבלדור (מסדר מרלין, מחלקה ראשונה, מכשף גדול, קסם ראשי, מאגוואמפ עליון, חבר איגוד הקוסמים הבינלאומי).

"כישוף? קוסמות?" הוא שאל בתמיהה "הרי ברור שזוהי שטות גמורה" אמרה פטוניה, וניסתה להראות כמה שיותר רגועה ובטוחה בעצמה.

"חכי רגע אחד" אמר דילן והלך לכיוון ארגז החפצים שלו. הוא החל לחפש אחר דבר מה ובדרך העיף מדרכו חפצים ומשחקים שונים.

פטוניה רצתה בהחלט לשאול 'מה אתה עושה?' או 'למה אתה זורק הכול על הרצפה?' אך ברגע זה, האותיות התבלבלו בפיה והרגשות התערבלו בבטנה.

לאחר מספר דקות, בהם לאט לאט כל תכולת הארגז הייתה מפוזרת על ריצפת החדר, חזר דילן, אוחז בשרשרת קטנה בידו האחת ובמכתב בידו השנייה.

הוא פתח את ידו וחשף את תכולתה. לשרשרת הזהב שנראתה כעת בידו, צורף כדור זהוב בעל שתי כנפיים זערוריות שנפנפו במרץ.

לאחר מכן, הוא פנה לפתוח את המכתב, שנכתב על נייר קלף.

דילן פתח את המכתב בזהירות, מתאמץ לא לקרוע אותו והחל לקרוא במרץ, "דילן שלי, ילד יקר, צירפתי מתנה ליום הולדתך ה-11,  לדבר הזה קוראים 'הסניץ' המוזהב' והוא שייך לעולם הקוסמים. תראה אותו לבוב, כשתפגוש בו, והוא יביא לך את המתנה שלך. אני גאה בך דילן, מזל טוב." 

דילן הביט במכתב מספר שניות לפני שהתייחס לכתוב ולאחר מכן אמר "קוסמות" והצביע על שני המכתבים בשמחה.

פטוניה בלעה את רוקה לפני ששאלה "מי הביא לך את הדבר הזה?" ודילן ענה "מישהי כנראה השאירה את זה בבית היתומים, כי קיבלתי את זה ביום שאימצתם אותי".

פטוניה ירדה במדרגות ופנתה להביט בורנון, במבט שערבב כעס, עצב, חוסר אונים וייאוש.

ורנון, שכנראה הבין שלא יהיו בפיה חדשות טובות, התכווץ בכיסאו.

"אני רוצה להבין, ורנון, איך זה קורה לנו שוב?" צעקתה הדהדה בחלל החדר.

"איך מה קורה לכם שוב?" שאל קול מוכר מדלת הבית. פטוניה הביטה לכיוון הקול וראתה שם את דאדלי, בנה הביולוגי, שבא לבקר.

פרק שני בפאנפיק, מקווה שתהנו מהקריאה:)

הפרק הקודם		הפרק הבא