אהבה סודית

קמתי בבוקר למשמע צרחות מאחותי פטוניה.
"מה קרה?" שאלתי מנומנמת.

"פריקית הילד הזה מאתמול שוב כאן" אמרה גורמת לי לרדת.
כשהגעתי לדלת גיליתי את ג'יימס מחייך מבעד לדלת.
"ג'..ג'יימס מה אתה עושה פה?" שאלתי.
"אנחנו יכולים לדבר?"

"כן בטח" אמרתי לו וסימנתי לו  להיכנס.

עלינו לחדרי ודיברנו.
"אז.. מה אתה עושה פה?"
"לילי אני רציתי לדעת את יודעת מה אני מרגיש אלייך נכון?" אוי לא הנה זה בא...
"כ..כן" מלמלתי.
"יופי לילי אני רוצה לדעת אם מה שקרה אתמול היה רק חד-פעמי בעייניך כי אני לא מתכוון להשלות את עצמי"
לקחתי נשימה ועניתי לו "ג'יימס אני לא יכולה להכחיש שאני מרגישה אלייך משהו"
"אבל?"
"איך ידעת שיש אבל?"
"תמיד יש אבל"
"טוב אבל..."
"אמרתי לך תמיד יש אבל"
"ג'יימס שתוק אבל אני ביליתי שנים במחשבה שאני שונאת אותך ובאמת שנאתי אני לא יכולה להחליט ביום אחד שאני אוהבת אותך אני מעדיפה שנהייה ידידים" אמרתי לו.
נכון אמרתי לכם שחלמתי עליו אבל אני גם חשבתי על זה וזה פשוט לא הגיוני שאני אהייה החברה שלו אחרי שש שנים של שנאה.
"בסדר לילי אני מבין אותך" אמר אליי בהבנה.
"אבל? אתה אמרת שתמיד יש אבל..." אמרתי לו.
"לא במקרה הזה"אמר ושנינו צחקנו.
"טוב..."

לא סיימתי את המשפט כי הצרחה של פטוניה נשמעה בפעם השנייה לאותו יום.
"לילי יש פה בנות בשבילך" אמרה.

אוי לא אלו הבנות.

אתם בטח תוהים מי אלו הבנות... טוב אלו החברות הכי טובות שלי אמה וסופיה הן גם לומדות בהוגוורטס ובשבילן לראות את מה שקורה בחדר עכשיו נחשב בלתי אפשרי.
"ג'יימס עברת טסט בהתעתקות?" שאלתי אותו.
"עוד לא עברתי אותו אני חגגתי 17 לפני שבוע" אמר.
אוי לא זה לא טוב..
"טוב... תכנס לארון"
"מה?"
"תכנס לארון"
"אני יודע למה את חושבת שאני אכנס לארון?"
"כי אני לא רוצה שאמה וסופיה יראו אותך פה עכדיו כנס"
"לא רוצה"
"ג'יימס כנס לארון"
"טוב אני נכנע" אמר ונכנס לארון.
"לילי?" שמעתי את קולה של אמה מן הסלון.
"בואו כנסו" אמרתי והן עלו.
"מה קרה למה לא ענית מיד?" שאלה סופיה.

"אה זה לא משנה" אמרתי.

"טוב.." אמרה אמה... איזה כיף שהחברות שלי הן לא מאלו שחושדות בכל דבר.
"אז למה באתן לפה" שאלתי אותן.
"באנן לראות איפה ההיית אתמול בערב" אמרה סופיה.

"מה זאת אומרת?" שאלתי אותן לא מבינה.
"זאת אומרת שבאנו לפה אתמול בערב ואמא שלך אמה לנו שאת הלכת" אמרה לי אמה.
שיט...
"סתם הסתובבתי" עניתי להן מכחישה.
"עם מי?"שאלה אמה.
"לבד" אמרתי להן עדיין מכחישה.
"היא אמרה שיצאת עם בחור" אוי לא...
 למשך כמה דקות הן חיכו שאענה ואז החלו לדבר.
"לילס תפסנו אותך..."אמרה לי סופיה עם חיוך על הפנים.
"אוך שתקי סוף"אמרתי "וגם את אם" הוספתי כשראיתי שאמה באה להוסיף.
"לילס עם מי הלכת? ואני לא אשתוק עד שתגידי לי" אמרה לי אמה.
"אוקיי הלכתי עם.... האוויר" אמרתי פורצת בצחוק.
"נו באמת לילס ספרי לנו עם מי הלכת..." אמרה לי אמה.
"לא רוצה" אמרתי להן בטון ילדותי.
"לילס ספרי לנו עם מי את יוצאת... הרי בשביל מה יש חברות" אמרה לי סופיה.
"בשביל שיהיו לך בנות שיקשיבו לך כשאת צריכה אוזן קשבת ויעזבו אותך כשאת לא רוצה" אמרתי מתחכמת.
"אוף אוקיי לילס אני הולכת אם תחליטי לספר לי עם יצאת שלחי לי ינשוף" אמרה אמה ויצאה מהחדר.
"כן גם לי" אמרה סופיה ויצאה גם היא מהחדר.
אחרי כמה דקות כשהייתי בטוחה שהן הלכו ג'יימס יצא מהארון.
"למה את הסתרת את זה שיצאת איתי אחרי הכול אנחנו רק ידידים" אמר ג'יימס.
"כן.. אבל הן לא יודעות את זה" הבתי לו.
"אוקיי נגיד.." אמר ג'יימס.
"טוב ביי לילי אני הולך" אמר ג'יימס.
"מה יש לכולם מללכת לי מהחדר" אמרתי לו.
"את רוצה שאשאר?" שאל ג'יימס.
"לא אמרתי את זה..." אמרתי לו.

"נכון אבל רמזת" אמר.
"טוב בסדר תישאר ג'יימס" אמרתי לו מגלגלת עיניים.
"אוקיי"אמר והתחלנו סתם לדבר על דברים שקורים לנו בחיים.
ג'יימס למשל סיפר לי שסיריוס מאתמול מנסה כל הזמן לעקוב אחריו ולראות מי זו שהוא יצא איתי.
כשהוא סיפר לי את זה צחקתי ואמרתי לו "אם אתה לא סיפרת לו, למה חשבת שאספר לחברת שלי?"
"כי אז לא היה ידוע מה אנחנו והיום אנחנו ידידים" ענה לי בתשובה מתחכמת ועזבנו את הנושא.
המשכנו לדבר עד שהסתכלתי בשעון וראיתי שכבר ארבע... וואוו הזמן עובר מהר.
האמת ג'יימס הוא דווקא יופי של ידיד אבל אני לא יודעת למה אני רוצה שהוא יהיה בשבילי יותר מידיד...

מקווה שהפרק הזה חיפה על המהירות בפרק הקודם כי באמת השתדלתי.
ת"ב? 

הפרק הקודם		הפרק הבא