שושלת הדורות של פוטר

בפתח עמד מישהו מכוער מאוד.

היה לו שיער שחור ושמנוני,אף מעוקל ועור צהבהב.

דממה.

סנייפ הסתכל על לילי וג'יימס שעוד עמדו צמודים ומחובקים,והם,שניהם,הסתכלו על סנייפ.

כעבור כמה רגעים של מתח,לילי הפרה את הדממה.

"מה אתה רוצה 'סבר מאוס'?"שאלה בטינה.

"הו..."אמר סנייפ בנימה מזלזלת "לא חשבתי שהחממות הן מקום מפלט לזוגות מאוהבים..."הוא עצר לרגע "אני מבין שאני מפריע"אמר באותו קול נוטף ארס.

"סופסוף הבנת את זה.."אמר ג'יימס ושלח לסנייפ מבט שכולו איחולים למיתה בייסורים.

סנייפ טרח להחזיר לג'יימס במבט מלוכלך ואמר:"לילי,חשבתי שאת יותר חכמה...."עיניו נצצו."לא ידעתי שאת נמשכת לאגואיסטים מנופחים..."

לילי התרחקה מעט מג'יימס ,לקחה את ידו בידה,וכיוונה אאותו ליציאה.

כשעברו ליד סנייפ ,היא לחשה לו:"אז למי אני אמורה להימשך?לאוכלי מוות מכוערים וקנאים?"סנייפ הסמיק.

והם יצאו,משאירים מאחוריהים את סנייפ שניסה לעצור את הדמעות.

לילי וג'יימס נכנסו לרווח צר בין חממה 2 ל-3.

"נראה לי שאני אחזור לטירה,עוד מעט שי לי שיעור"אמרה לילי

"טוב...תהני לך,אני אחזור לרך-כף...סליחה,לסיריוס,רמוס ופיטר.יש לנו שעה חופשית עכשיו."

הוא משך,הצמיד אותה אליו ,ונישק אותה בדיוק כשנשמע הצלצול.

לילי התרחקה ממנו."אני אוהבת אותך"לחשה,הסתובבה והחלה לחזור לטירה.

ג'יימס עמד כמהנ רגעים ועקב אחריה במבטו כשחיוך החל להתפשט על פניו,עד שנזכר שהוא צריך לחזור לחבריו.

*                  *                       *

כשהוא הגיע הוא מצא את סיריוס זורק שאריות טוסט לדיונון הענק,רמוס-קורא(איך לא?)ופיטר צפה בסיריוס.

ג'יימס התיישב ליד רמוס ונשען של גזע העץ,כשחיוך ע-נ-ק-י על פניו.

"טוב...."נטש רמוס את הספר לטובת  חברו. "לילי אוואנס לוקחת את קרניים לשיחה,והוא חוזר אחרי רבע-שעה עם חיוך בגודל כל העולם..."הוא הזדקף "מה הלך שם?"שאל.

סיריוס זרק את החתיכה האחרונה ובא להתיישב מצידו השני של ג'יימס.

ג'יימס סיפר להם מה קרה.

בסוף,רמוס חייך אל ג'יימס חיוך רחב,סיריוס צחק וטפח של שכמו של ג'יימב ופיטר מחא כפיים בהתלהבות.

"קודם כל"אמר רמוס "אני שמח שלילי סופסוף אוהבת אותך.אבל מצד שני..."פתאופ הוא הרצין "בקשר לסנייפ...אני לא יודע...יש לי הרגשה שהוא יעשה הכל כדי להפריד בניכם,וכולנו פה יודעים שסנייפ יכול לפעמים להיות מאוד שפל."

"נו באמת,ירחוני..."אמר סיריוס "מה הוא כבר יכול לעשות?לדעתי זה טוב דווקא.."פתאום עיניו נצצו "סנייפ מתעב את קרניים והוא מת על לילי-כולם יודעים את זה-"הוא הפנה את מבטו אל ג'יימס ונראה היה שהוא עוד שניה מתפוצץ מרוב  התלהבות ורוח קונדסאית "כל מה שצריך לעשות ה שהוא יתפוס את לילי וקרנים ב...איך אני אגדיר את זה...מצבים כאלה ואחרים.."

ג'יימס חייך "טוב..."אמר "אפשר לאמר שאני מרוויח פעמיים בכל העסק הזה..."וגם עיניו קיבלו ניצוץ מסוכן.

פיטר נראה להוט לשמוע עוד ורמוס נאנח בייאוש.

_________

הם העבירו את השעה בדמיונות ועוד כל מיני כאלה,וכשנשמע הצלצול הם קמו בעצלנות וחזרו לטירה.

ג'יימס שקע במחשבות והתעורר מהן רק כששמע את סיריוס קורא:"היי!אוואנס!"

לילי התקרבה אליהם ושלחה אל ג'יימס חיוך,שהחזיר לה בחיוך.

"מזל טוב..."אמר סיריוס "אני חייב לך!עכשיו לפחות קרניים יעזוב אותי בדיבורים עליך..."

ג'יימס מילמל "מטומטם.."ולילי צחקה.

פתאום סיריוס הסתכל בעניין אל מאחורי גבה של לילי ואז פנה אל ג'יימס ולילי עם ניצוץ מרושע בעיניים ואמר בקול נמוך ותקיף:"תתנשקו!עכשיו!"

ג'יימס,שמח על התירוץ,תפס את לילי ונישק אותה .לילי החזירה לו.

אחרי כמה שנייות הם שמעו את סיריוס אומר בקול:"תאמין לי,ירחוני,אני ממש לא יודע כמה זמן אני אוכל לסבול את שני אלה.."

לילי וג'יימס התנתקו זה מזו וראו את סנייפ עומד כמטר מהם ונראה על סף התפוצצות.

ג'יימס שלח לו חיוך מתגרה.

בשניות סנייפ הוציא את שרביטו וכיין אותו אל פניו של ג'יימס.

"בכיף הייתי הורג אותך עכשיו."מילמל לכיוונו של ג'יימס,ולפני שמישהו הספיק לזוז נשמע קול מקצהו השני של האולם.

הפרק הקודם		הפרק הבא