האיש שרצה להיות אוכל מוות.

חלק II - הקרב.

רבסטאן התעורר למשמע קולה הצווחני של בלטריקס. הוא קם ממיטתו וירד במהירות למטבח, כששמע את אחיו קורא בשמו. כשהגיע למטבח, ראה רבסטאן את רודולפוס ובלטריקס יושבים מסביב לשולחן העץ הקטן שבמטח, שותים תה וקוראים כתבה כלשהי בנביא היומי. שערם של השניים נראה מבולגן ובפניהם ניתן לראות כי לא ישנו הרבה בלילה. רבסטאן יוכל להעיד על כך. 
"אדון האופל יהיה שמח." אמר רודולפוס וסימן לאחיו לשבת. רבסטאן הנהן בבלבול וישב לצד אחיו. "למה?" שאל רבסטאן והכניס לפיו עוגיית דבש. "אנחנו בכותרות." צחקה בלטריקס והניחה את העיתון על-יד ידו של רבסטאן, שמיד לקח את העיתון והחל לקרוא;  

אתמול בשעות הלילה המאוחרות, אירעה תקיפה ברחוב שיירת' במזרח לונדון. סגנו של ראש מחלקת ההילאים, הנרי וויליאמס ליווה אתמול כמה משפחות מוגלגים שבני משפחתם נרצחו או נחטפו בידי אוכלי המוות של זה שאין-לנקוב-בשמו. נקודת האיסוף הייתה ברחוב שיירת', שם היה צריך וויליאמס ללוות את משפחות המוגלגים אל שר הקסמים, על מנת להסביר להם את המצב וסיבת הרצח ואו החטיפה של בני משפחתם. ברחוב שיירת', תקפו כמה מחסידיו של זה-שאין-לנקוב בשמו – אוכלי המוות – את ההילאי ואת משפחות המוגלגים. כולם נרצחו. האות האפל הופיע בשמיים ומיד הגיעו למקום כמה הילאים, אך זה היה מאחור מדי. אוכלי המוות ברחו. אין תגובה ממשרדו של שר הקסמים ואו ממשרדו של ראש מחלקת ההילאים.  

רבסטאן סיים לקרוא והניח את העיתון על השולחן. "זה טוב, הם מפחדים." אמר רבסטאן. "אתמול בלילה היה ניצחון." אמר רודולפוס ונישק את מצחה של בלטריקס. רודולפוס פתח את פיו על מנת לומר דבר נוסף, אך דפיקה בדלת קטעה את דבריו. השלושה שלפו מיד את שרביטיהם והתקדמו אל עבר הדלת.  
"מי זה?" שאל רבסטאן.
"יאקסלי." ענה הקול מאחורי הדלת. הם הכניסו את שרביטיהם חזרה לכיסיהם. רבסטאן פתח את הדלת ומולו עמד יאקסלי. מתחת לעיניו היו הבהירות והקטנות היו עיגולים שחורים שהעידו על חוסר שינה ושערו היה מבולגן, שלא כמו בדרך כלל. 
"מה קרה?" שאל רודולפוס ונתן ליאקסלי להיכנס.
"אני אספר לכם אחרי שאני אקבל קצת קפה." אמר יאקסלי. הם הלכו למטבח ורבסטאן הכין ליאקסלי קפה שחור, בלי חלב ובלי סוכר. יאקסלי שתה את הקפה בשתי לגימות והחל לדבר. "אתמול אחרי התקיפה ברחוב שיירת', מסדר עוף החול החל לפעול גם. הם תפסו את לוקאס כשראו את האות האפל שלו. הוא מיד קירב את שרביטו אל האות האפל כשראה אותם. הגעתי למקום וניסיתי לקרוא לכם וללוציוס, אך זה היה מאוחר מדי. הם כבר התחילו להילחם. הם היו שלושה, אבל אתם מכירים את לוקאס, זה לא שינה לו, הוא המשיך להילחם והם פצעו אותו, אז התחלתי להילחם גם כן. הצלחתי לפצוע קשה אחד מהם, אבל אז הם התעתקו משם." יאקסלי ניגב את הזיעה ממצחו במטלית שנחה לידו. "אבל יש לי גם חדשות טובות. תפסתי את בעל הפונדק בו התחולל הקרב, הוא נמצא בתוך מכשיר מוגלגי שנקרא מכונית בחוץ." בלטריקס חייכה.   
"אולי סוף-סוף נוכל להניח את הידיים שלנו על מסדר עוף החול המטונפים האלו." אמר רודולפוס. יאקסלי הנהן והלך להביא את בעל הפונדק.
אחרי כשתי דקות, חזר יאקסלי ואיתו אדם שנראה בשנות החמישים לחייו, גבוה, בעל כתפיים שמוטות, גוף עגול וכרס קטנה. שערו החום כבר החל לנשור ועיניו גדולות ומפוחדות. אפו גדול ונשרי וצווארו קטן וכמעט ולא נראה תחת סנטרו השומני.  
"מי היו האנשים שתקפו אותי ואת חבר שלי בפונדק שלך?" שאל יאקסלי את בעל הפונדק.
"אני לא יודע, בטח ממסדר עוף החול." ענה בעל הפונדק והחל לייבב.
"שקרן!" צרחה בלטריקס וסטרה לו בכל הכוח.
"איך קראו להם?" היא שאלה שוב, אבל הוא המשיך לבכות. רודולפוס התקרב אליו ובעט לו בבטנו. הוא תפס לבעל הפונדק בשערו וסטר לו מספר פעמים, עד שלחיו החלו לדמם.   
"כל פעם שתשקר, תקבל מספר כפול של סטירות." אמר רודולפוס. "עד שבאיזשהו שלב יכאב לי היד, ואז אני אתחיל להשתמש בשרביט." האיש החל לבכות בקול, קורא לעזרה. רודולפוס חזר לסטור לו. לחייו של האיש נהיו אדומות ומדממות. עינו הימנית החלה לדמם גם כן.
"תתחיל לדבר, חתיכת שקרן מטונף!" צרחה בלטריקס בעצבנות וקירבה את שרביטה אל מצחו.  
פרץ אור אדום נורה מהחלון ופגע ביאקסלי, ששכב משותק על הרצפה. רודולפוס, רבסטאן ובלטריקס הביטו ביאקסלי ואז בחלון. פרץ אור אדום נוסף נורה ממנו,אך הפעם בלטריקס הדפה אותו. בלטריקס ורבסטאן החלו להתקדם אל הדלת ורודולפוס שיתק את בעל הפונדק, בשביל שלא יברח.  
הם פתחו את הדלת ומטח אורות אדומים נורה אליהם. הם הדפו את מתקפותיהם של ארבעה קוסמים, כולם עומדים אחד על יד השני, שרביטיהם מכוונים בצורה מדויקת אל עבר הבית. מטח האורות האדומים המשיך עד שבלטריקס הרימה את שרביטה ותקפה אחד מהם באור ירוק, בקללה הממיתה. הם הדפו את הקללה והקרב החל.  
רבסטאן עמד מול אדם בערך בגובהו, שערו שחור ומגיע עד לכתפיו ותווי פניו יפות, אך תקיפות. הם החלו לתקוף זה את זה, פרצי אורות אדומים וירוקים נירים מכל שרביט. אך הקוסם היה חזק יותר מרבסטאן. הוא הרים את שרביטו ובתנועה קלילה שלח לחש אילם וריתק את רבסטאן. 
בלטריקס הדפה ממנה שני קוסמים אחרים, אחד גבוה ושחום אור, בעל כתפיים ועיניים מאיימות והשני נמוך יותר, בעל תווי פנים נעימים ורכים. אך עיניו היו דבר אחר לגמרי. הם הביטו בבלטריקס בתיעוב. בלטריקס זיהתה את שני הקוסמים מיד- קינגסלי שאקלבוט ופרנק לונגבוטום.  
רודולפוס הרג בקלילות את הקוסם שנלחם נגדו, הילאי בשם מרקוס הילאן. הוא הביט מיד לימינו וראה את אהובתו נלחמת בשני קוסמים בבת אחת. הוא התקרב אליה והחל לתקוף אותם. אך מישהו תקף אותו. הקללה המשתקת פגעה בגבו והוא נפל ארצה. בלטריקס נותרה לבדה מול קינגסלי, פרנק וסיריוס בלק.  "נראה שאת לבד, בת דודה." אמר סיריוס וחייך חיוך ממזרי. עיניה תפסו את עיניו הצעירות והיא חייכה את חיוכה המטורף. "אקספליארמוס." שרביטה של בלטריקס הועף מידה. חיוכה נמחק מפניה. "לא נראה לי שתוכלי לברוח הפעם, בלטריקס." חייך סיריוס, אך גם חיוכו נמחק במהירות. במעלה הגבעה בה נמצא ביתם של האחים לסטריינג' החלו להופיע אנשים, כולם לבושים בבגדים שחורים ואת פניהם מכסים ברדסים. הם המשיכו להופיע במשך מספר דקות וכשהפסיקו מספרם עמד על עשרים. עשרים אוכלי מוות, מכוונים את שרביטיהם אל עבר קינגסלי, פרנק וסיריוס, שהתעתקו מהמקום במהירות. אחריהם הלכו גם אוכלי המוות.  
אחרי מספר דקות, הצליחה בלטריקס לשחרר את רודולפוס, יאקסלי ואת רבסטאן. היא סיפרה להם מה קרה בהתרגשות רבה, שמחה על כך שהצליחה להביס את בן דודה, גם אם לא ישירות. "כדאי שאני אלך." אמר יאקסלי אחרי שאכל מעט מרק ולחם. כולם הנהנו ויאקסלי התעתק מהבית. 

חודש עבר מאז אותו קרב בביתם של האחים לסטריינג', שעברו לגור יחד עם בלטריקס בבית שנמצא עמוק בכפר ריילצ'. בזמן הזה, עולם הקוסמים נכנס עמוק יותר אל תוך האפלה של הלורד וולדמורט. מוגלגים נרצחים. הילאים שמעונים למוות. תקיפות ברחובות. משרד הקסמים שבקושי פועל. הרחובות כמעט וריקים מקוסמים. סמטת דיאגון כולה סגורה וכך גם כל הפונדקים שמנוהלים בידי קוסמים. עולם הקוסמים נכנס למצור. אנשים לא יוצאים מבתיהם, מפוחדים להיתקל באוכלי מוות או אולי בלורד וולדמורט עצמו. מסדר עוף החול הוא היחיד שפועל. אבל גם הוא בחשאי. 
בביתם של בלטריקס, רודולפוס ורבסטאן החיים מתנהלים בשמחה. יאקסלי, לוציוס ונרקיסיה מרבים לבוא לבקר. אבל שום הודעה או פקודה מאדון האופל. הוא פועל וגם כמה מאוכלי המוות האחרים פועלים, אך לחבורה הזו אין פקודות או הוראות מוולדמורט, כאילו שכח שהם קיימים. עד לערב אחד. בסלון בביתם של בלטריקס, רודולפוס ורבסטאן ישבו כל החבורה הרגילה: כמון השלישייה שגרה בבית, יאקסלי, לוציוס ונרקיסיה, אחותה של בלטריקס. שיחתם נקטעה שדפיקת דלת נשמעה. כמו אינסטינקט, שלפו כולם את שרביטיהם. בלטריקס שאלה מי זה. זה היה לוקאס לה ריסטרייה. רבסטאן פתח לו את הדלת. מולו עמד אדם גבוה וחיוור, שערו ארוך ובהיר, מסודר בצורה דומה לזו של יאקסלי, עיניו ירוקות עם שמץ של טירוף בהם. הוא נכנס לבית מבלי לחכות לאישור ומיד הלך לסלון.  
"לוקאס, איזו הפתעה." חייך לוציוס.  

"יש לי הודעה מאדון האופל." אמר לוקאס בנוקשות. כולם השתתקו מיד ונתנו ללוקאס מקום לשבת. "יש בידיו מידע חדש. בחודש האחרון המשימה שהוא שם בראש סדר העדיפויות היה למצוא את ג'יימס ולילי פוטר." למשמע השם, כולם נחרו. כל היושבים בסלון הזה הכירו את ג'יימס ולילי מהוגוורטס, וזה לא נראה כאילו ההכרות הייתה נחמדה. "הוא לא הסביר את עצמו, הוא רק אמר שזה הדבר הכי חשוב כעת. אבל החברים הכי טובים שלהם, סיריוס, פיטר ורמוס נמצאים מחוץ למדינה לפי השמועות. אבל אדום האופל סבור כי יש אנשים נוספים שידעו את מיקומם של הפוטרים."  
"מי?" שאלה בלטריקס, עיניה המטורפות מביטות בלוקאס בתקווה. כבר זמן רב שלא רצחה או עינתה מישהו.  
"פרנק ואליס לונגבוטום, ההילאים." ענה לוקאס. "קשה למצוא אותם, אבל לא כמו את הקונדסאים." כולם החלו לצחוק למשמע השם של ג'יימס וחבריו מימיהם בהוגוורטס. "אני אהיה אתכם בקשר ברגע שאני אדע פרטים נוספים. תהיו ערניים." לוקאס הלך מיד.   

כולם הלכו. רק רבסטאן, בלטריקס ורודולפוס נשארו ישובים בסלון. "מתי אני אהיה אוכל מוות?" שאל לפתח רבסטאן, אך הצטער מיד. השאלה נשמעה טיפשית יותר ויותר ככל שהדממה של אחיו ושל בלטריקס המשיכה.  
"ברגע שאדון האופל יחליט." ענה לבסוף רודולפוס.
"אתה עושה עבודה טובה, ואדון האופל יודע להעריך עבודה טובה. אני בטוחה שלא יעבור זמן רב עד שהאות האפל יקועקע על זרועך." אמרה בלטריקס בחיוך משונה. רבסטאן חייך גם הוא, שמח שהם לקחו אותו ברצינות. הוא בירך אותם ללילה טוב ועלה לחדרו.  
"אני אוהב אותך." אמר לפתע רודולפוס. בלטריקס הביטה בו ונישקה אותו בכוח. הוא ניתק ממנה, אך לא לגמרי. הוא עמד על ברכיו והחזיק בידה. "תתחתני איתי?"   
 

הפרק הקודם