שני עולמות - יפים

הפיק לא עבר בטוי , לאחר שהוא יעבור אני אעדכן

ג'יין‭ ‬נפלה‭ ‬ונפלה‭ ‬ונפלה‭ ‬ונפלה, הכל‭ ‬מיסביב‭ ‬היה‭ ‬שחור‭ ‬והיא‭ ‬רק‭ ‬ראתה‭ ‬את‭ ‬הפנים‭ ‬של‭ ‬לורן.

"לורן!!!!!!!" היא‭ ‬צעקה.

"אני‭ ‬לא‭ ‬אתפוס‭ ‬אותך, אני‭ ‬אל‭ ‬אתפוס‭ ‬אותך..." היא‭ ‬צחקה

"בבקשה‭ ‬לורן, אני‭ ‬אמות‭ ‬,אני‭ ‬לא‭ ‬רוצה‭ ‬למות"היא‭ ‬צעקה‭ ‬, יותר‭ ‬חזק.

"אוי, על‭ ‬תידאגי.. את‭ ‬לא‭ ‬תמותי" לורן‭ ‬צחקה, יותר‭ ‬חזק‭ ‬מג'יין.

"איך?!" ג'יין‭ ‬החזירה‭ ‬בקול‭ ‬מפוחד. היא‭ ‬היתה‭ ‬מטרים‭ ‬ספורים‭ ‬מעל‭ ‬האדמה-מה‭ ‬שהיא‭ ‬חשבה‭ ‬שאדמה.

"כי‭ ‬את‭ ‬כבר‭ ‬מתה!!" לורן‭ ‬צעקה‭ ‬בצחוק‭ ‬נוראי‭ ‬

"לוווווווווווווורן!!" ג'יין‭ ‬צרחה‭ ‬, היא‭ ‬ליכלה‭ ‬ליראות‭ ‬את‭ ‬זה‭ ‬, היא‭ ‬לא‭ ‬רצתה‭ ‬להרגיש‭ ‬איך‭ ‬מתים.

ג'יין‭ ‬היתעוררה‭ ‬, מזיעה‭ ‬כולה‭ ‬ורועדת‭ ‬קלות.

"את‭ ‬בסדר??" שאלה‭ ‬ילדה‭ ‬בעלת‭ ‬שיער‭ ‬אדמוני‭ ‬ועיניים‭ ‬ירוקות‭ ‬שישבה‭ ‬מולה- היא‭ ‬ניראתה‭ ‬טיפה‭ ‬מפוחדת.

"אני‭ ‬חושבת"לחשה‭ ‬ג'יין...

"את‭ ‬דיברת‭ ‬מתוך‭ ‬שינה-יותר‭ ‬נכון‭ ‬,דיי‭ ‬צעקת" היא‭ ‬אמרה, בחשש.

"א-אני... אני‭ ‬מה?" ג'יין‭ ‬שאלה, היא‭ ‬הבינה‭ ‬- זה‭ ‬היה‭ ‬רק‭ ‬חלום, חלום‭ ‬רע, אבל‭ ‬עדיין‭ ‬חלום.

"את‭ ‬צעקת‭ ‬כל‭ ‬מיני‭ ‬דברים.. 'לורן'! 'לא‭ ‬רוצה'! 'בבקשה'! ... כל‭ ‬מיני‭ ‬כאלה" הילדה‭ ‬עם‭ ‬השיער‭ ‬האדמוני‭ ‬אמרה, והמשיכה‭ ‬" זה‭ ‬היה‭ ‬די‭ ‬מפחיד.."

"אני‭ ‬מיצטערת" ג'יין‭ ‬אמרה‭ ‬,היא‭ ‬לא‭ ‬היתכוונה‭ ‬שזה‭ ‬יהיה‭ ‬המיפגש‭ ‬הראשוני‭ ‬עם‭ ‬ילדה‭ ‬מבית‭ ‬הספר‭ ‬החדש.

תמיד‭ ‬בבתי‭ ‬הספר‭ ‬האחרים‭ ‬היא‭ ‬הייתה‭ ‬דיי‭ ‬מקובלת, לזמן‭ ‬קצר.

"לא‭ ‬זה‭ ‬בסדר!" הילדה‭ ‬אמרה‭ ‬"אני‭ ‬גם‭ ‬ליפעמים‭ ‬מדברת‭ ‬מתוך‭ ‬שינה‭ ‬"...

"אהה, טוב."

היתה‭ ‬שתיקה, שתי‭ ‬הילדות‭ ‬שתקו, בערך‭ ‬10 דקות, בזמן‭ ‬הזה‭ ‬ג'יין‭ ‬היסתכלה‭ ‬מהחלון‭ ‬- היא‭ ‬ראתה‭ ‬הרבה‭ ‬עצים‭ ‬, היה‭ ‬עדיין‭ ‬אור.

לבסוף‭ ‬הילדה‭ ‬אדומת‭ ‬השיער‭ ‬פצתה‭ ‬את‭ ‬פיה‭ ‬" אממ.. לא‭ ‬הצגתי‭ ‬את‭ ‬עצמי" היא‭ ‬אמרה‭ ‬בבישנות‭ ‬" שמי‭ ‬לילי, לילי‭ ‬אוונס."

" שמי‭ ‬ג'יין‭ ‬, ג'יין‭ ‬לוקסם." ג'יין‭ ‬אמרה‭ ‬" נעים‭ ‬להכיר‭ ‬אותך‭ ‬לילי"

"גם‭ ‬אותך‭ ‬ג'יין, למרות‭ ‬שפגישתינו‭ ‬הראשונה‭ ‬היתה‭ ‬דיי‭ ‬מוזרה" היא‭ ‬הוסיפה‭ ‬בגיחוך.

"כן‭ ‬אה.."

ג'יין‭ ‬החליטה‭ ‬שהגיעה‭ ‬הזמן‭ ‬שהיא‭ ‬תיבדוק‭ ‬לאן‭ ‬היא‭ ‬הולכת‭ ‬ביכלל‭ ‬- היא‭ ‬הוציאה‭ ‬מתיק‭ ‬היד‭ ‬שלה‭ ‬מיכתב‭ ‬.

המטפלת‭ ‬שלה‭ ‬נתנה‭ ‬לה‭ ‬אותו‭ ‬כג'יין‭ ‬עזבה. במכתב‭ ‬היה‭ ‬כתוב‭ ‬כך:
" ג'יין‭ ‬היקרה‭ ‬מכל

את‭ ‬בטח‭ ‬שואלת‭ ‬את‭ ‬עצמך‭ ‬מה‭ ‬את‭ ‬עושה‭ ‬, לאן‭ ‬את‭ ‬הולכת, והכי‭ ‬חשוב‭ ‬- למה.

אז‭ ‬בישביל‭ ‬זה‭ ‬כתבתי‭ ‬לך‭ ‬את‭ ‬המיכתב‭ ‬הזה‭ ‬- למרות‭ ‬שאסרו‭ ‬עלי‭ ‬ליכתוב‭ ‬לך‭ ‬יותר‭ ‬, בימיוחד‭ ‬לאן‭ ‬את‭ ‬הולכת.

אז‭ ‬ככה‭ ‬, את‭ ‬נוסעת‭ ‬להוגוורטס" 

ג'יין‭ ‬היסתכלה‭ ‬על‭ ‬לילי, היא‭ ‬קנתה‭ ‬מין‭ ‬מקל‭ ‬ממותק‭ ‬מאישה‭ ‬שמנמנה‭ ‬שעברה‭ ‬ליד‭ ‬התא‭ ‬שלהם, ג'יין‭ ‬המשיכה‭ ‬ליקרוא.

" זהו‭ ‬בית‭ ‬ספר‭ ‬לקוסמות, כן‭ ‬את‭ ‬תילמדי‭ ‬לעשות‭ ‬שם‭ ‬קסמים, את‭ ‬בטח‭ ‬לא‭ ‬מאמינה‭ ‬אבל‭ ‬כך‭ ‬זה‭ ‬הולך‭ ‬ליהיות.

את‭ ‬תגורי‭ ‬שם‭ ‬במשך‭ ‬השנה‭ ‬הבאה, גם‭ ‬עם‭ ‬תפריעי‭ ‬בשיעורים‭ ‬יתנו‭ ‬לך‭ ‬עונש, לא‭ ‬ישלחו‭ ‬אותך‭ ‬לבית‭ ‬היתומים‭ ‬יותר.

אני‭ ‬יודעת‭ ‬שאין‭ ‬לך‭ ‬שרביט, גלימה, כובע, חיית‭ ‬מחמד, סיפי‭ ‬לימודים‭ ‬וכל‭ ‬שאר‭ ‬הדברים‭ ‬שאת‭ ‬צריכה. במך‭ ‬השנה‭ ‬ילכו‭ ‬איתך‭ ‬למין‭ ‬מקום‭ ‬(כמו‭ ‬קניון) שבו‭ ‬תיקני‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הדברים.

ועכשיו‭ ‬, החלק‭ ‬הכי‭ ‬חשוב. כמו‭ ‬שאת‭ ‬לא‭ ‬יודעת‭ ‬הילדים‭ ‬הקוסמים, מיתקבלים‭ ‬לבתי‭ ‬ספר‭ ‬לקסמים‭ ‬בגיל‭ ‬11. אך‭ ‬את‭ ‬ילדתי, את‭ ‬ילדה‭ ‬יוצאת‭ ‬דופן.

בטח‭ ‬שמת‭ ‬לב‭ ‬שמשסבבך‭ ‬תמיד‭ ‬קורים‭ ‬דברים‭ ‬מוזרים. זה‭ ‬לא‭ ‬ביגלל‭ ‬שאת‭ ‬ילדה‭ ‬שעושה‭ ‬בעיות. זה‭ ‬ביגלל‭ ‬שאת‭ ‬קוסמת. כן‭ ‬את‭ ‬שונה‭ ‬מכל‭ ‬הקוסמים‭ ‬והקוסמות‭ ‬האחרים. ביגלל‭ ‬זה‭ ‬קיבלו‭ ‬אותך‭ ‬רק‭ ‬עכשיו, אבל‭ ‬את‭ ‬בכל‭ ‬זאת‭ ‬קוסמת." ג'יין‭ ‬היתה‭ ‬המומה, זה‭ ‬לא‭ ‬יכול‭ ‬ליהיות, נכון‭ ‬שקרו‭ ‬מסבבה‭ ‬דברים‭ ‬מוזרים‭ ‬אבל‭ ‬זה‭ ‬לא‭ ‬אומר‭ ‬שהיא‭ ‬קוסמת. ג'יין‭ ‬בכל‭ ‬זאת‭ ‬המיכה‭ ‬ליקרוא, למרות‭ ‬שפחדה‭ ‬ממה‭ ‬שיהיה‭ ‬בהמשך.

" אני‭ ‬מקווה‭ ‬שהכל‭ ‬יסתדר‭ ‬לך‭ ‬בבית‭ ‬הספר‭ ‬החדש, עם‭ ‬תיצטרכי‭ ‬עזרה/עצה‭ ‬ממישהו,תיפני‭ ‬לפרופסור‭ ‬מקונגל.

אני‭ ‬אוהבת‭ ‬אותך‭ ‬יותר‭ ‬מכל‭ ‬דבר‭ ‬אחר‭ ‬ומקווה‭ ‬שאת‭ ‬תיגדלי‭ ‬ליהיות‭ ‬קוסמת‭ ‬מצליחה‭ ‬(ומהממת).

אלור‭  ‬- מטפלתך‭ ‬האוהבת".

ג'יין‭ ‬היסתכלה‭ ‬על‭ ‬לילי‭ ‬שזללה‭ ‬סוכריות‭ ‬שנראו‭ ‬מוזרות.

"מה‭ ‬קרה‭ ‬?" היא‭ ‬שאלה‭ ‬" את‭ ‬נורא‭ ‬חיוורת"

"כלום‭ ‬, סתם‭ ‬נודע‭ ‬לי‭ ‬שאני‭ ‬קוסמת" ג'יין‭ ‬אמרה‭ ‬בקול‭ ‬רגוע‭ ‬למדי, בהשוואה‭ ‬למה‭ ‬שהלך‭ ‬לה‭ ‬בבטן.

"מה?!?" לילי‭ ‬ירקה‭ ‬את‭ ‬המקל‭ ‬שהיה‭ ‬לה‭ ‬בפה‭ ‬"רק‭ ‬עכשיו!??!"

"כנראה, זאת‭ ‬הפעם‭ ‬הראשונה‭ ‬שאני‭ ‬באה‭ ‬ל..." ג'יין‭ ‬היסתכלה‭ ‬רגע‭ ‬בדף‭ ‬ואמרה‭ ‬" הוגוורטס".

"ואו, איזה‭ ‬מגניב!" לילי‭ ‬צעקה

"לא‭ ‬ממש" ג'יין‭ ‬לחשה, מבודרת‭ ‬על‭ ‬לילי‭ ‬אבל‭ ‬המומה‭ ‬בעיקר‭ ‬.. בעיקר‭ ‬ביגלל‭ ‬שהיא‭ ‬קוסמת.

היא‭ ‬חשבה‭ ‬על‭ ‬זה, עד‭ ‬שהחשיך, בינתיים‭ ‬לילי‭ ‬סיפרה‭ ‬לה‭ ‬קצת‭ ‬על‭ ‬עצמה.

כאשר‭ ‬מישהו‭ ‬פתח‭ ‬להן‭ ‬את‭ ‬התא, ולילי‭ ‬הפסיקה‭ ‬בהפתעה, ג'יין‭ ‬ידעה‭ ‬על‭ ‬לילי‭ ‬ככה‭ ‬:

ללילי‭ ‬הייתה‭ ‬אחות‭ ‬ושמה‭ ‬פטוניה.

ללילי‭ ‬היה‭ ‬מחזר‭ ‬קבוע‭ ‬,שמו‭ ‬- ג'יימס‭ ‬פוטר.

לילי‭ ‬גרה‭ ‬בלונדון

ועוד‭ ‬הרבה‭ ‬דברים‭ ‬שעם‭ ‬היו‭ ‬מכניסים‭ ‬לה‭ ‬אותם‭ ‬בראש‭ ‬1 ביום‭ ‬1, אף‭ ‬אחד‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬מצליח‭ ‬ליזכור(כך‭ ‬לפחות‭ ‬ג'יין‭ ‬תענה‭ ‬- בתור‭ ‬תירוץ‭ ‬כמובן).

ג'יין‭ ‬היסתכלה‭ ‬על‭ ‬הדלת‭ ‬וראתה‭ ‬שם‭ ‬ילד‭ ‬עם‭ ‬שיער‭ ‬שחור‭ ‬פרוע‭ ‬(ביותר), עיניים‭ ‬חומות‭ ‬גדולות‭ ‬בצורת‭ ‬שקד‭ ‬מהממות‭ ‬והוא‭ ‬היה‭ ‬מאוד‭ ‬חתיך, עם‭ ‬שרירי‭ ‬בטן‭ ‬מרשימים‭ ‬למדיי.

ג'יין‭ ‬היתאבה‭ ‬קלות. 

תנחשו מי זה היה...

זהו, מקווה שאהבתם (יהיו עוד פרקים , לא לידאוג)

תגיבו!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא