האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

קולקציית הארי פוטר החדשה ברשת חנויות נעמן ורדינון



בת מאלפוי

היי, אני תאליה מאלפוי, אחותו הקטנה של דראקו.

יש לי שכל,בניגוד לדראקו,

אז פשוט... אני מנסה לחיות.



כותב: איפה עדי אשל????
הגולש כתב 11 פאנפיקים.
פרק מספר 2 - צפיות: 201
1 כוכבים (1) 1 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: תנחשו... אולי הארי פוטר?! לאאא, אין סיכוי! - זאנר: קומדיה, רומאנס, מתח - שיפ: אתם חושבים שאני אגלה לכם שמוליק?! - פורסם ב: 05.09.2024 - עודכן: 20.10.2024 המלץ! המלץ! ID : 14930
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק בכתיבה

הלכתי לפנסי כדי להעיר אותה, לשם שינוי. אני אנקום.. "קומיייייי" ניערתי אותה במשך חצי שעה.

 

"חופרת..." היא מלמלה, עדיין קרועה בין עולם החלומות למציאות."קומיייי!!!!!!!" קראתי והפלתי אותה מהמיטה (אופסי)

 

היא צווחה בעודה צונחת אל השטיח הירוק והפרוותי. היא הרימה כרית, מלמלה לחש, וזרקה אותה עליי.

 

הכרית הייתה קשה כמו בטון ופגעה לי בבטן בעוצמה שהייתה מקפלת כל אחד אחר וגורמת לו ליפול על הרצפה

 

ולהתחנן לרחמים. אבל אני לא 'כל אחד אחר'. אני חזקה ברמות אחרות. "הא... ניסיון יפה, פֶּנְס." גיחכתי.

 

היא השליכה לי עוד כרית מכושפת על הפרצוף, ברמה שהייתה הופכת כל פרצוף אחר לפיתה על האש. אבל כמו

 

שאמרתי, הפרצוף שלי הוא לא 'כל פרצוף אחר'. "את עשויה מברזל." נאנחה פנסי. שמעתי דפיקה עדינה וסתמית

 

על הדלת. "הלו?" נשמע קולו של מגנס. "היפהפיה הנרדמת 1, היפהפיה הנרדמת 2? אתן שם?" "כן!"

 

קראתי. "אני היפהפיה הנרדמת 1." אמרה פנסי בחיוך מנצח. "לא," תיקנתי אותה. "את היפהפיה המרדימה 1." אמרתי

 

בחיוך מנצח יותר. היא גלגלה עיניים כאילו אומרת 'איך ניצחת את לידיה?' משכתי בידה, והיא באה איתי יחד עם מגנס

 

וירדנו לאולם הגדול. במדרגות פגשנו את דראקו,בלייז,קראב וגויל. "היי, ברכות על הזכיה אתמול!" אמר דראקו.

 

"לא יכולת להגיד לי את זה  אתמול?!" פלטתי. טעות... "רציתי, אבל את כבר נחרת-" הכנסתי לו בעיטה ברגל.

 

אני עשויה מברזל גם מבחינת החוזק, אבל זה לא עצר את הצחקוקים של מגנס, פנסי,קראב,בלייז וגויל. 

 

(הערת המחברת: סליחה ,גויל,שאתה תמיד אחרון. תרצה אולי כמה פנקייקס לפיצוי?)  

"את יודעת," אמר מגנס, וקולו השתנה לנימת דאגה. "הבעיטות האלה לא יעזרו לך מול לידיה." גלגלתי עיניים כדי להבהיר

 

לו שאני מסודרת גם בלי בעיטות. "היי, מה דעתכם שנלך כולנו להוגסמיד ב- 26 לחודש?" העירה פנסי. אף

 

אחד לא התנגד, אבל פנסי לא הסתפקה בזה. "נו?" היא הביטה בנו בציפיה. "פֶּנְס, נראה לי שאין התנגדות."

 

אמרתי.ואז ירדנו לאולם. "תלמידים יקרים," אמר פרופסור דמבלדור. "יש לי הודעה חגיגית!" כל האולם 

 

השתתק באופן מצחיק. רציתי לגחך, אבל ממש לא התחשק לי להיות מי שתפר את השקט הפתאומי.

 

"הטיול להוגסמיד... שהיה מתוכנן ל- 26 לחודש פברואר..."אמר הפרופסור. אז כנראה שלא רק אני 

 

העדפתי לשתוק. "יוקדם... לתאריך..." אמר הפרופסור בזהירות ממותנת, כאילו פוחד משאגות

 

התגובה של 3,000 תלמידים. הממ... בצדק הוא מפחד. "ה- 23 לפברואר." מאוד, מאוד,מאוד

 

בצדק. שאגות השמחה הדהדו בכל היבשת. אבל, זה לא מה שעניין את 6 זוגות העיניים שנשאו אליי 

 

מבט. "כן, זה הי-" התחלתי לומר. "זה היומולדת שלך!" שאגה פנסי וטלטלה אותי. "את עושה לי פדיחות!" 

 

דמבלדור קפא בדרכו לשולחן הסגל. "וכמובן, מזל טוב מוקדם לעלמה מאלפוי!" צמרמורת התפשטה בי. 

 

"פדיחות,פֶּנְס!" לחשתי. דראקו החניק צחקוק שקפא עם מבט מתובל בארס, אך כעבור רגע הוא נרגע.

 

הוא יודע שאני לא באמת כועסת עליו. מסכה. הוא השיב  לי מבט מתובל, כמו שלוציוס- לא מסוגלת

 

לקרוא לו אבא- הכריח אותנו לשבת אחד מול השניה ולתרגל את כל הסיטואציות האפשריות, ולערבב

 

בהם את המסכה. "וכעת, בגלל שביתה פתאומית של פרופסור סנייפ," החביא דמבלדור חיוך צופן סוד.

 

השבוע הקרוב יתרוקן מלימודים. אתם רשאים לחזור למועדונים." השאגות מילאו את כל האולם, ועור 

 

התוף שלי כמעט נקרע. פנסי ומגנס למדו המון כל הלילה למבחן שהתבטל, והיו גמורים אז הלכו לישון.

 

שוטטתי במסדרון המלא, ולפתע שמעתי את זה.קול רך, אך בכל זאת פוקד,מהפנט. "בואי... תאליה... אנחנו צריכים אותך אצלנו..."


הסתובבתי אוטומטית, מצפה לראות שתי חיוכים כובשים ושובבים של התאומים וויזלי,אך אף אחד לא

 

עקב אחריי, וראשים כתומים לא נראו בסביבה. "תאליה... הצטרפי אלינו..." חזר הקול. "מי אתה?" 

 

אמרתי בשקט סמכותי. "אינך חייבת לדבר בקול..." התעלם הקול משאלתי. 'מי אתה?' חשבתי בכעס.

 

"לא מישהו מיוחד..." ענה הקול החוצפן שחושב שהוא יכול להתנשא עליי. הסתובבתי ופניתי לחדר

 

המועדון. "את חיה תמיד בצל של דראקו, נכון? בלעדיו את סתם נערה ממוצעת שלא מסוגלת לעשות כלום."

 

קפאתי, והכנתי אגרופים, לא בטוחה למי להכניס. "את יכולה להמשיך בחייך... אבל זכרי; אני תמיד


אצפה בך." חזרתי למועדון, מבוהלת מעט. לא, התגבשה בראשי החלטה. אני לא צריכה את דראקו יותר.

 

אבל מצד שני... האחים וויזלי מעולים במתיחות... אני אתעמת איתם. ברור שהם יעשו במכנסיים רק

 

מלראות את המנצחת הסלית'רינית. טיפה ג'ל בשיער שלקחתי מדראקו, ליפגלוס ורדרד כמעט לא

 

נראה, ואז קלעתי את שיערי לצמה מהודקת על הצד- שיט!!! עוד שלוש שעות יש לי קרב קטילות!

 

"אל  תדאגי.אמר הקול. "אני אחריב לך אותו." גילגלתי עיניים, וצעדתי לכיוון המעונות של גריפינדור.

 

האישה השמנה הסתכלה עליי בזעף. "את לא הולכת לתת לי להיכנס, נכון!" שאלתי בקול אדיש.

 

"טכנית אני אתן לך, אבל רק אם תדעי את הסיסמה. "תולעים כתושות." אמרתי, בחיוך מנצח.

 

אבל האישה השמנה השיבה פרצוף רשע. "הוחלפה שלשום." "נורווגי נקוד..." לחש באוזני הקול.

 

"נורווגי נקוד!" קראתי, וצפיתי בחיוך בפניה המופתעים של האישה השמנה. רק התאומים היו במועדון.

 

תזמון מהמם. תודה, סלזאר! הא? לא, אין לי אלוהים. רק סלזאר! "מצחיק מאוד. תפסיקו את זה."

 

פרד התקרב לג'ורג' ולחש. "שמת  את הכרית פלוצים במיטה שלה?" ג'ורג' ניענע בראשו לשלילה.

 

 "תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב, ליצנים." התקרבתי באיום לשני הנערים המשועשעים. "תפסיקו עם זה,

 

או שדראקו יטפל בזה." "אני מת מפחד!" גילגלתי עיניים, ופניתי ללכת. "הא, ילדה טיפשה. אלו


לא הליצנים האלה." לחש הקול, וגרם לי לקפוא. "מה," צחק פרד. "מחזור?" התקרבתי אליו,

 

והורדתי לו סטירה. "תסתום." ג'ורג' לא נראה נרגש.  "אווו... ומאלפוי גם מרביצה היום."

 

ואז נפל לי האסימון. אלה באמת לא הם. "ששום דבר, שום מילה, לא תצא מהחדר הזה. ברור?"

 

הרמתי אצבע קרה. "תורידי את האצבע, חמודה. את לא מלחיצה אותנו." אמר ג'ורג', ונגע

 

בקצה של האצבע המזהירה שלי. היא צנחה על השולחן החום. "הא, פרד! ידעתי שהתרסיס

 

יעבוד!" הרמתי את האצבע שוב, מה שלמזלי הצלחתי לעשות. "אוי, האצבע רועדת?" לגלג

 

פרד, עטף את האצבע שלי בידו. כשהוא הרפה, היא צנחה שוב. "שום מילה!" קראתי.

 

"בטח..." אמר ג'ורג', וחיוך התחיל להתפשט על פניו. "על המקרה הזה." גלגלתי עיניים מהתיאטרליות

 

המוגזמת, והלכתי. "מאלפוי נישקה אותי!" צרח ג'ורג'. "כן! מאלפוי נישקה את ג'ורג'!!!" צרח פרד.

 

מה לעזאזל?!

הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
2684 5349 3485 1724


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2024