פורטל טום רידל הישראלי

הארי וחבורתו התקדמו אל חדר הילדים. כולם חשבו שוולדמורט הרג את שלושתם - אך מה שאף אחד לא ידע, זה שהם בעצם הכינו העתקים רובוטים מושלמים של כולם  וכך וולדמורט הרג אותם. למשל של השלושה, הוא לא רצה את ה''גופות'' בסביבה, כך שמייד לאחר מכן הוא העלים אותן.

''וולדמורט היה כאן,'' אמר הארי. ''אני מרגיש את זה.''

''כן, גם אני,'' אמר רון בציניות. ''זה בכלל לא קשור לכל הרהיטים ההרוסים והדם. בטח השתולל כאן גמדון בית ופצעו אותו.''

''נו, ברור שהוא השתולל!'' התרתחה הרמיוני. ''אם היו נותנים לו שכר, וחופשות, ו - ימי מחלה, כל זה לא היה קורה!''

הארי חבט בראשו והחליק את ידו על פניו.

הם נכנסו לחדר הילדים. 

''היי, מה זה הדבר הזוהר הגדול?'' תהה רון. ''אולי זו פצצה של וולדמורט?!''

''זה מחשב, רון,'' אמרו הארי והרמיוני פה אחד. 

''אני שונא את הצורה שלו,'' יבב רון. ''היא מזכירה לי את שיעורי ההנדסה שאמא הייתה נותנת לי לפני הוגוורטס.''

''טוב, נו, בואו נראה על מה זה פתוח.'' הארי התיישב בכיסא להוציא משקפיים מכיסו. הוא הרכיב אותם על משקפיו העגולים, וזה רק גרם לרון ליבב עוד יותר; משקפיים מרובעים על משקפיים עגולים. לפחות דמבלדור לא היה פה.

''הממ... קוראים לזה ״פורטל טום רידל שלא יודע לכתוב ויש לו מלא שגיאות כתיב ואוצר הקללות שלו לא עולה על זה של תינוק״. ואוו. ואני חשבתי שוולדמורט מספיק חכם בשביל לעשות אחד ועוד אחד. בסוף מתברר שהוא אפילו לא יודע אפס ועוד אפס.'' אמר הארי ושרק בהפתעה.

''אני לא מאמינה שאפילו חשבת שהוא יכול לעשות אחד ועוד אחד,'' מלמלה הרמיוני.

''היי! אנחנו בתוך המשתמש שלו!'' התלהב הארי. ''בואו נעשה לו משהו שהוא לעולם לא ישכח. נספים כאן מלא עד שהוא יהיה אסיר באזקבן, כי מגיע לו!'' 

''כן! כן!'' הריעו רון והרמיוני. 

''או, רגע...'' אמר הארי ופניו נפלו. ''אני לא מבין את השפה הזו. הרמיוני, את יכולה בבקשה לתרגם לי? את מומחית גרונות עתיקות - ''

''וזו ממש לא רונה,'' השלימה הרמיוני. ''חכה רגע... אני אחפש בטלפון.''

''טלפון?'' תהה רון. ''מה זה טלפון?'' ואז והוא הסתכל על הריבוע הקטן הזוהר. ''אה! תרחיקי את זה ממני! אה! די!'' הוא פקח את עיניו לכדי חריץ, ופתאום הוא ראה קקי-מחייך על הצג. ''אוו, יש כאן פודינג שוקולד?'' הוא התלהב. ''תני לי לטעום, בבקשההההה!'' 

''אממ, לא אמרת שאתה שונא את זה?'' שאל הארי.

''כן, אז מה? - '' רון הפנה מבט תוהה אל הארי, שבין רגע הפך למבט של אימה. ''איכס! ממני אָת תרחיקי זה!'' רון הלך אחורה והתנגש בקיר. בסך הכול רון טיפוסי.

''ששש!'' אמר פתאום הארי. ''אני שומע קולות מתקרבים. קדימה כולם, לפתח האוורור!'' 

רון בכה בכל הדרך בתעלה, כי הוא היה מאחורי הרמיוני.

הסוף!

תגובות בבקשההההה 🤪

הפרק הקודם		הפרק הבא