מחוץ לקופסא

החזקתי אצבעות.

תפסתי את מבטה של מאיה ואמרתי לה בלי מילים שתעשה כמוני.

חנן הניח את הספר הראשון. המגדל החל להתנדנד מצד לצד.

אבל אחרי כמה שניות המגדל התייצב.

חנן הוסיף עוד ספר. ידעתי מה הולך לקרות עוד לפני שזה קרה.

הספר הראשון היה מעמסה גדולה על המגדל, וזה היה נס שהוא לא קרס תחת משקלו.

המגדל שלנו קרס עוד לפני שחנן הוריד את היד מהספר.

"טוב, אתם הקבוצה שבנתה את המגדל הגבוה ביותר, אבל המטרה היתה שהמגדל יהיה כמה שיותר יציב. אני חושב שכרגע אתם במקום השני."

זה היה ברור לכולנו, אבל בכל זאת התאכזבתי מעט.

רק צריך להתפלל שהקבוצה האדומה תפסיד, כי אחרת נהיה מקום שלישי...

בסופו של דבר, אכן היינו במקום השני – אחרי הקבוצה הכתומה. הקבוצה של החנונים. 'בטח הם חישבו את מרגז הכוסד וכל מיני חישובים שכאלה...' שיערתי. בעצם, לא. הייתי בטוחה שזה מה שהם עשו. בטח גיא החנון עזר בזה.

לאחר מכן היתה פעילות על בנית פאזל, ואחרי זה הוא סיפר לנו על כמה שיאי גינס מיוחדים.

"טוב, עכשיו הולכת להיות המשימה המסכמת." הכריז חנן.

"עליכם לבנות מכונית מהחלקים ההם ששם, תוך עשר דקות. לאחר מכן נערוך מירוץ מכוניות. כל קבוצה תשלח נציג אחד על המכונית.

לאותו הנציג אנחנו נשים כמובן קסדה, אבל אסור יהיה לו לגעת ברצפה כדי להתקדם. אתם צריכים לחשוב איך לגרום למכונית לנסוע. ורק עוד דבר אחרון,

אתם צריכים להשתמש בכל החלקים. אל תשאירו חלק מהחלקים על הרצפה.

יש לכם עשר דקות בלבד!"

בעשר הדקות הבאות אנחנו רק בנינו את המכונית ושברנו את הראש איך לעזאזל אפשר לגרום לה לנסוע. זכרתי שצריך לבדוק מה עושות שאר הקבוצות, אבל נראה שגם הן לא יודעות איך לפתור את הבעיה.

"שיט. מה נעשה עם החלקים הנותרים?" שאלה נועה.

"פשוט נצטרך לתקוע אותם לאנשהו..." עניתי.

"טוב, אז מי אתם רוצים שינהג?" שאל תומר.

"זה ברור לכולם לא?" ענתה לילך. "מי ששוקל הכי פחות כאן..."

כולם הסתובבו אלי, ואני הבנתי שאני חייבת לקחת עלי את התפקיד. בין אם אני רוצה ובין אם לא.

"טוב נו, אני מקווה שה...דבר הזה יחזיק מעמד." עניתי בחשש.

טוב. אז נתנו לי קסדה צהובה (אני מאוד מקווה שאין שם קינים) והמכוניות כבר עמדו בשורה. המכונית שלנו, העלובה מאוד, נראתה דווקא די בסדר בין שאר המכוניות. התוצאות של כולם היו עלובות למדי, חוץ מקבוצה אחת. מנחשים?

נכון. הקבוצה הכתומה. לא יכולתי להסיר את העיניים מה...טרקטור שלהם.

אין לי מילה אחרת. כל כך רואים שחנונים בנו אותו. רק הם מסוגלים לדבר כזה. אפילו גג היה למכונית. לא היה הגה, אבל היו דוושות.

באמת שאני לא ממש מבינה בדברים האלה, ואני מתכוונת למכוניות, אבל איכשהו הם בנו את הטרקטור שלהם בצורה ממש מקצועית.

הם ממש הבינו איך לתפעל את זה, עם דוושות והכל. המכונית היתה מורכבת כל כך יפה, כל כך מקצועי, שלא שמתי לב אפילו שכולם כבר יושבים ומחכים לתחילת המירוץ.

"נועם, תכסחי אותם!" צעקו לי החברות.

לא. הן לא חברות שלי. הן סתם בנות סתומות מהכיתה.

"כן! אם את לא מנצחת אני לא מדבר איתך!" הוסיף תומר.

נו באמת! אפשר לחשוב שבדרך כלל אנחנו כן מדברים. יופי של איום באמת.

אמרתי את כל זה רק אצלי בראש, ולמען האמת, רציתי לומר את זה בקול רם ולקטול אותו כמו שצריך, אבל הבנות כבר הקיפו אותי והושיבו אותי על ה"מכונית".

האמת היא שלא הצלחנו לתקוע את כל החלקים הנותרים בין החריצים של המכו.. סליחה, התכוונתי לומר, הגרוטאה הזאת. לא הכל נכנס.

החבאנו עוד כמה חלקים בבגדים שלי. מצד אחד, אנחנו לא ביצענו את המשימה כמו שצריך... אבל אני לא חושבת שזה נקרא לרמות.

זה בסדר... אני מקווה.

"היכון! החל! צא!!!" צעק חנן, והניף דגל.

-------------------

הייי ! תודה אם קראתם עד לפה! לא לשכוח להמליץ ולדרג!

הפרק הקודם		הפרק הבא