ארץ האגדות והרמזים

פרק 2- ארץ האגדות? עולם אחר

למחרת בבוקר, איימי פקחה את עיניה, וגילתה, שגם דן התעורר. "בוקר"ט" היא מלמלה לעברו, ופנתה למקלחת. לאחר שהתארגנה, התקלחה וכו', היא חזרה לסלון ומצאה את דן, עם הספר ביד, יושב ובוהה בתקרה. "כולם קמו?" היא שאלה אותו. "אהה, חוץ מג'ונה, כן, כולם" הוא מלמל לעברה והמשיך לבהות בתקרה. "דן, מה קרה?" היא פנתה אליו בנימה של דאגה קלה. "כלום. אני רק משועמם. אני מחכה לכולם כדי להתחיל לקרוא." הוא ענה. "אז בוא נלך ונעיר את ג'ונה" היא אמרה, ודן קם בחיוך מהספה, על שיכל למצוא תירוץ לעשות משהו. איימי התחילה לנער את ג'ונה בחוזקה, עד שפקח את עיניו. הוא אמר משהו על פנטומימה ואבא שלו ואז פקח את עיניו והחל לשחק כאילו הוא בתוך קופסא, לאחר מכן, מחא לעצמו כפיים. ודן גיחך. "מה?" שאל ג'ונה "מחכים רק לך," ענה לו דן "עכשיו בוא" הוא אמר בחיוך שלא יכל להסתיר. ולמרבה הפתעתו של דן, גם איימי חייכה. כשהלכו, דן פנה לעברה: "תגידי, מה היה הקטע אתמול עם ג'ייק?" הוא שאל. "אמממ..." אמרה איימי והניחה את אצבעה על שפתיה. "ששש..." היא לחשה. "מה?" שאל דן, איימי חייכה חיוך גדול כמו אתמול בערב ואמרה "ג'ייק בא היום! גם אטיקוס!" היא אמרה. "הם אמרו שאחרי החפירות הארכיאולוגיות שלהם, הם צריכים קצת לנוח, אז הזמנתי אותם. הם גם יכולים לעזור, לא?" דן חייך אליה בחזרה. "כמה זמן לא פגשתי את אטיקוס...." רגע, הוא חשב "תגידי, איימי? שאלת את האחרים?" איימי השפילה את מבטה. "זו הפתעה, אז לא" היא הרימה את מבטה. הם הגיעו אל הסלון. כולם כבר ישבו במעגל, והם התיישבו ביחד איתם, איימי ניגשה אל הספר, פתחה אותו, כשפתאום נשמעה דפיקה בדלת. "מי זה?" שאל איאן במנהיגות "אמממ. הפתעה" השיבה איימי. "רגע, הזמנת לפה מישהו בלי להודיע לנו?" שאלה קארה. "הוא יודע על המנודה והכל?" שאל המילטון "אלו נלי וסמי?" שאל ג'ונה. "לא." ענתה איימי קצרות "אבל אתם מכירים אותם" היא חייכה, וניגשה אל הדלת. "היי!" אמר ג'ייק "מותר לבוא לבקר קצת?" הוא שאל ואיאן חייך "בטח," הוא אמר "בואו שבו" אטיקוס הלך אחריו ודן חייך מאושר. "אז אני מניחה, שאף אחד עוד לא בא, אז בואו נתחיל!"

ארץ האגדות, קסם המשאלה

דן: מעניין. זה שיקוי, כמו אצלנו?

איאן: אפשר להביע בו משאלות?

הקדמה: ביקור המלכה

המילטון: באיזה עולם יש מלך ומלכה?

קארה: אני לא יודעת. אבא שלי היה מחשיב את עצמו כמלך בהרבה מובנים

הצינוק היה מקום נורא

איאן: וואו. צינוק נועד להיות רע. איזה מין בנאדם צריך לציין שצינוק זה מקום נורא?

כולם: ......

איאן: אני אפרש את זה כהסכמה

אור דל בקע מלפידים שהיו מותקנים על קירות האבן ומים מצחינים חלחלו פנימה מתעלת המגן שהקיפה את הארמון שמעל. עכברושים גדולים רדפו זה את זה על הרצפה בחיפוש אחר מזון

אטיקוס: איייכס, עכשיו אני מבין אותך, ידידי

דן: *מהנהן* אני לא חושב שהתיאור המפורט הזה היה נחוץ

בהחלט לא מקום ראוי למלכה.

איאן: אהההה! אני לא הייתי נכנס לשם

כולם: *מביטים בו*

איאן: מה?

ג'ונה: עכשיו אני מבין את פירושו של התיאור. אבל בלי שום קשר, צינוק עכברי הוא לא מקום ראוי למלכה...

איאן: *בגאווה* אני מלך  *לוחש לעצמו* אז קארה מלכה

השעה היתה קצת אחרי חצות, ופרט לשקשוק שלשלאות מזדמן  היה המקום שקט.

דן: אוי, האסירים בורחים ונועלים את המלכה בכלא?

איימי: דן! תפסיק להסיק מסקנות בצורה המוזרה הזו!

ג'ייק: אני לא יודע....

איימי: *נועצת בו מבט* אל תעודד אותו

את הדממה הפר קול צעדים שהדהד במסדרונות. מישהו ירד במדרגות הלולייניות המובילות לצינוק

איימי: בזכות כושר המחשבה שלי והסקת המסקנות אני יכולה לומר לכם ש: 1. מי שיורד במדרגות הוא המלכה. 2. היא הולכת לבקר בצינוק אסיר.

דן: וואו. אבל אני עדיין בעד התאוריה שלי

ג'ייק: טוב, אני מסכים עם איימי, זה פשוט נשמע הגיוני יותר

היתה זו אישה צעירה, לבושה מכף רגל ועד ראש בגלימה ירוקה כברקת

דן: בינתיים התאוריות של שנינו נכונות

איאן: זאת מלכה

ג'ונה: מחיאות כפיים לאיאן על התגלית המפתיעה!

איאן: *כועס* די.

היא חלפה בזהירות על פני שורות התאים, מציתה את עניינם של האסירים הכלואים בתוכם.

איימי: רואה, דן! אז הם לא ידעו שהיא תבוא. אני יותר קרובה. היא מחפשת מישהו.

דן: אוףףף! מזל שלא התערבנו על כסף...

ג'ונה: אם כי אני לא מציע לך לעשות את זה עכשיו

2 תגובות וממשיכה. (סורי שהיה קצר)

הפרק הקודם