אווטאר קלאש - ספר אדמה

משימה: חיסול האווטאר
כלי עזר: שער למימד – כדור הארץ. שיקוי היפנוט דרגה A
מועמד מס' 1: דראק. שד דרגה 3.
מיקום היעד: כדור הארץ, לא ידוע.
תאריך סיום המשימה: עד הגלגול הבא של האווטאר.

הכיתוב ריצד על המסך
דראק חייך בסיפוק.
הוא יוצא למשימה הגדולה מכולם.
והוא מוכן אליה.
הוא יחסל את האווטאר בכל מחיר, על מנת שיוכלו להשתלט על כדור הארץ.
עליו לאסוף חבורה של אנשים שיוכל לסמוך עליהם בחיסול ודאי.
הוא לא ייקח סיכונים מיותרים.

דראק קם ממושבו בתא.
הדלת האוטומטית נפתחה.
והוא פסע במסדרונות לעבר חדר הבקרה.
ברגע שהיה בפתח של החדר הבקרה, הרשתית סרקה אותו, כדי לוודא שהוא המועמד הנכון.
דראק צעד לאמצע של החדר, שם היה מעגל מוזהב.
הוא עמד עליו, וחיכה.
המעגל הזהוב קלט אותו, ואז החל לרדת למטה, לחדר של המפקד.
ככל שהעיגול ירד יותר למטה, כך הלך ונהיה חשוך יותר.
לבסוף, כשדראק כבר בקושי היה יכול לראות, הוא ראה מתחתיו פס צר של אור שהלך והתרחב.
בסוף הוא היה בתחתית המבצר.
הוא ראה צל של שד מגודל בקצה החדר.
הדמות הסתובבה אליו.
דראק כרע ברך והשתחווה אפיים.
"מאאאססטטרר... נשלחתי לכאן כדי לבצע משימה", הוא אמר.
"אתה רשאי להזדקף", קולו של המאסטר היה עמוק ורם.
היה בקולו נימה סמכותית, של אחד של מלך עם לפחות עשרים שנות ניסיון.
דראק הזדקף באיטיות.
המאסטר פסע אל האור, ודראק היה יכול לראות את מראהו מטיל האימה.
הוא היה אדום ושעיר, כמו כל שאר השדים, אבל היה בו משהו שונה מכל השאר.
עיניו הקרינו אכזריות טהורה, וקרניו התעקלו קדימה, ואז כלפי מטה.
שרירי החזה והידיים שלו בלטו יותר משל כל השאר.
צווארו היה בעובי של ראש ממוצע של שד, והעורקים בלטו ממנו.
הטפרים שלו היו ארוכים וחדים יותר.
אבל הדבר שהרתיע את כולם, הייתה הצלקת שהשתרעה לכל אורך פניו.
הצלקת הייתה סימן לאחד מקרבותיו הגדולים.
באותו קרב, הוא לחם נגד הדרקון החזק ביותר עלי האדמות.
זה היה בתקופה שבה הם היו צריכים לכבוש לעצמם כוכב שישמש בתור הבית שלהם.
הם מצאו כוכב בשם ליידר. הוא היה מבין הכוכבים הבודדים שהתנאים שלו התאימו למחייה של יצורים מבני מינם.
המאסטר הביס את הדרקון האחרון, החזק מכולם.
הם בנו שם ערים, כפרים, ובתים.
שם הם גם הקימו את המבצר.
אבל אז מסתבר שהייתה בעיה – היו הרבה תופעות טבע שם, שהפכו את חייהם לקשים.
באחד הימים הם התעוררו, כשכל העולם מוצף במים.
ממש בנס הם ניצלו, והצליחו לתקן את הבעיה.
אבל זה נמשך. ביום אחר, רעידת אדמה תקפה את כל האזור, והרבה בתים קרסו.
אבל אז הם מצאו כוכב טוב יותר, בשם כדור הארץ.
הבעיה היחידה הייתה שהיה שם יצור על טבעי בשם אווטאר.
הוא שולט בכל ארבעת היסודות, והוא יכול למנוע את פלישתם.
בגלל שהחיים של המאסטר קרובים לקיצם, המאסטר שלח מישהו אחר לחסל את האווטאר.
והוא שלח את דראק.
המאסטר הוביל אותו לאורך החדר.
לבסוף השניים ניצבו מול שולחן גדול ומתכתי, שמחובר לקיר.
על השולחן הייתה מקלדת, ומעליו היה מחשב שחציו בתוך הקיר.
מול המחשב ישב שד כחוש עם חליפה לבנה.
הוא הקליד במרץ.
"מתי הפורטל המימדי מוכן?", שאל המאסטר.
"מיד, אדוני", ענה השד הכחוש.
השד הקליד ללא הרף, ואז לחץ על כפתור ה'אנטר'.
במרחב שבין הקיר לשולחן, שהיה ריק עד עכשיו, נוצר מין קרע באוויר.
דראק פער את עיניו בהפתעה.
הקרע גדל והפך למין אליפסה לא ישרה במיוחד.
זה היה מין מערבולת של צבעים – משהו בין סגול, לוורוד, לתכלת.
מערבולת הצבעים לא הפסיקה להסתחרר.
דראק הביט בה מהופנט.
המאסטר הושיט לו בקבוקון.
"הנה השיקוי. תשמור עליו מכל משמר, והשתמש בו בחוכמה".
דראק הינהן.
פניו של המאסטר הרצינו.
"אני רוצה שתחזיר לי את גופתו של האווטאר", הוא הרעים. "ללא רוח חיים".
דראק חייך.
"בעונג רב".

המשך יבוא...

		הפרק הבא