יעקב לייב בהוגוורטס

בוטא ע"י סמנתה כול הזכויות שמורות לרולינג

יעקב לייב בן העשר וחצי, הבן הבכור מבין חמישה אחים, , גובהו ממוצע יחסית לגילו וראשו מעוטר כיפת קטיפה שחורה. לצדי פניו מסתלסלות פאות בלונדיניות עדינות שבאות בהתאמה לעיניו הבורקות. 

אמו הייתה הבלנית במקווה המקומי היחיד בסארי, ואביו בילה את הלילות(מכחצות הלילה) והבקרים בבית המדרש. יעקב לייב התעורר כמדי בוקר לבדו, והתארגן ליציאה. הבוקר בחר ללבוש חולצה ירוקה מכופתרת עד צווארו, יחד עם מכנס שחור רחב.

לאחרונה הוא לא התלהב ללכת תלמוד תורה "דרכי אבותינו". הרבי איבד את הסבלנות שלו בשבוע האחרון, בעיקר עם יעקב לייב. לפני יומיים קרס המדף שליד הלוח הגבוה ישירות על ראשו של הרבי; רבי וייסמן התרגז, מה שלא הפתיע את תלמידי הישיבה, ויעקב לייב חש אשמה על כך. צעקות הרבי עליו בפני כל הכתה לא עזרו לתחושת המועקה שחש. צעקות שכללו כמה האשמות על מסמרים שיצאו ממקומם ועל "רשלנות פושעת" 
לאחרונה דברים מוזרים החלו לקרות סביבו, דברים שלא יכל להסביר. דברים שהעדיף לא לחשוב עליהם בכלל. חפצים נופלים, שינויי אקלים בלתי טבעיים ודברים שבכלל לא התכוון אליהם. והרבי... הרבי שם לב לכל. הוא אפילו האשים אותו באחד מהימים, לאחר שתפס אותו "חולם בהקיץ" ותוהה לפשר התרחישים המוזרים סביבו, בכך שהוא "מתרשל" בלימוד תורה ושהוא מבייש את הוריו הצדיקים."

זה כמובן, לא נכון. יעקב לייב זכר יותר משניות ודפי גמרא מאשר כל ילד אחר בשכבת גילו בתלמוד תורה. אבל לא נראה שזה שינה למישהו לאחרונה. הם יכלו לזכור את זכוכיות החלון המנופצות ואת קנקן המיים הקרים שנשפך על האדמו"ר מלונדון שהגיע לביקור בישיבה (האדמו"ר נזף על פאותיו ויעקב לייב התרגז והתבייש). הוא לא מבין מה גרם לכל הדברים האלה לקרות, ולא נראה שמישהו בישיבה טרח לדבר או להבין אותו.

אולי זו הסיבה שבימים האחרונים הוריו לא טרחו להעיר אותו או להסתובב לידו בבקרים. הרבי דיבר אתם בשבוע שעבר לגבי יעקב לייב והציע לקחת אותם לאדמו"ר מסארי, אך הוא לא יכל להצביע על משהו פסול בילד, רחמנא ליצלן. 

באותו היום הרבי הביט בו באותו מבט נוקשה מתמיד בשיעור התלמוד בבוקר, וחברו של יעקב לייב, בנימין צבי הירש הגניב בו מבט מזדהה. "הוא לא יוכל להתייחס אליך כך עד שתעלה לישיבה קטנה יעקב," הוא הרגיע אותו, "דברים יסתדרו."

לאחר תפילת מנחה וארוחת הצהריים הילדים שבו הביתה, ויעקב לייב התלווה אל אחיו מוישי שחזר גם הוא מהתלמוד תורה מאחת הכיתות הנמוכות יותר. מוישי היה בעצמו ילד שקט, שלא הרבה בדיבורים ועלה לחדרו ברגע שנכנסו הביתה.

יעקב לייב היה בטוח שעוד יום נוסף עבר, יום עצוב ומדכא, אך לפתע שמע נקישות על החלון. כשקם מהמיטה ראה מצדה השני של הזכוכית ציפור כסופה בעלת מקור מעוקל, סוג של עוף שמעולם לא ראה לפני כן. בעל חי דמוי ינשוף. העוף המוזר החזיק בידו מעטפה, למרבה הפלא.

משתאה, לקח יעקב לייב את המעטפה בידו ופתח אותה באיטיות, לאחר שראה חותם מוזר מוטבע עליה. העוף המוזר שחרר קרקור בודד לפני שהתעופף חזרה למהיכן שבא. 

על המעטפה נכתב בפשטות-

אל: יעקב לייב לבית קלוגר

המיטה הצמודה לקיר בחדר הנערים, הקומה השניה מעל המדרגות

דרך ליים-גרוב מספר 10

מערב לנדון

סארי

יעקב לייב פתח את המעטפה, ונדהם לראות מה כתוב בה.

יעקב לייב היקר,
אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית הספר הוגוורסט לכישוף ולקוסמות 
למיניינכם היהודים כח אב התשעו שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר
ב-24 באוגוסט כ' אב ,יגיע רב בית הספר הוגוורטס אשר יסביר לכם על התנהלות בית הספר מבחינה הלכתית. במידה ותבחרו לשלוח את ילדיכם מדריך ישיבת דורפמן (כפר של קוסמים יהודים)ילווה אתכם לקנות את כל המצרכים הדרושים לשנת הלימודים הקרובה.
נווילו לנגבוטום סגן המנהלת, ורב בית הספר הרב נחמן אייזנר 
לשאלות נתן להתקשר למספר שלמטה

יעקב לייב הביט במעטפה בהלם. "קסם"? אבל קסם זה אמיתי?. הוא בא בניגוד מוחלט לדרכו של בורא-עולם. אמא ואבא יכעסו מאד כשישמעו על כך.

יעקב לייב פחד מאד, אבל עם זאת, לא יכל לתהות האם זו התשובה לשאלות ללא מענה שהקיפו אותו, ואם זה המקור לבעיות ולתשובות שהוא נואש כל כך לקבל לגבי זהותו והדברים שהוא מסוגל לעשות. 

		הפרק הבא