אהבה אסורה

הבטתי בעיניו האפורות של ג'ייס. ידעתי שאנחנו לא יכולים להיות ביחד, אבל לא היה לי אכפת.
"אני אוהבת אותך," אמרתי לו והוא נישק אותי.

_~_~_~_

"אנה! את מאחרת לארוחת הבוקר!" קולו של חברי הטוב ביותר, לוקאס, הצליף בי כמו חרב. במהירות פקחתי את עיניי והבטתי בעיניו החומות.
אז היי, אני אנה קולינס. אני נערה ממוצעת בת 14, בת פוסידון ואני לומדת בפנימיית האצ'ר שבאמריקה. כן, אני בת פוסידון. אבא שלי הוא האל היווני פוסידון, ואני חצויה. חצויה זו ילדה של אל או אלה ובת או בן תמותה. כך גם עם בנים. פנימיית האצ'ר היא פנימייה שנמצאים בה רק החצויים היוונים - חצויים שהם ילדים של האלים היוונים.
הפנימייה הנמצאת כמה רחובות לפנינו, פנימיית קנדל, היא פנימייה של חצויים רומים - החצויים שם הם ילדים של אלים יוונים בהתגלמות הרומית שלהם ובן או בת תמותה.
"אנה, ליידי אייריס מעוצבנת. היא שלחה אותי לקרוא לך... שוב." אמר לוקאס.
"תחשוב שאני בת היפנוס..." אמרתי וגנחתי בעייפות לתוך הכרית שלי.
"אבל את לא. את אנה קולינס, בת לאחד משלושת הגדולים ובת פוסידון." אמר לוקאס ושילב את ידיו.
"לוקאס, אני ישנה! אתמול הייתה לי משמרת לילה ואני חייבת עוד שעות שינה!" אמרתי וזרקתי עליו את הכרית.
"אה, כן?" אמר ובעינין היה זיק של שובבות. הוא לקח את כוס המים שהייתה על השידה ושפך אותה עליי. הייתי כל כך עייפה, שהמים נשפכו עליי וכולי הייתי רטובה.
לא יכולתי עוד לעצור את הכעס שחשתי, ופשוט הקאתי על כל הרצפה.
"אני אגיד לליידי אייריס שאת לא מרגישה טוב." אמר לוקאס ויצא מהחדר, לא לפני שעזר לי לשכב על המיטה וניקה את הקיא שלי.

היום עבר די מהר. רוב היום אני היית במיטה וקראתי ספר ביוונית עתיקה, או שניסיתי להירדם. אבל אז שמעתי נקישה על החלון והופתעתי לראות את ג'ייס מילס, ראש הלגיון השנים עשר של פנימיית קנדל, עף אל מול החלון ומנסה לפתוח אותו לשווא. ישר קפצתי מהמיטה ופתחתי את החלון.
"אנה, יש בעיה." הוא ישר אמר זאת והבטתי בו בריכוז.
"מה קרה?" המבט שבעיניו העיד לי שאני צריכה לפחד.
"אנה, הסנאט הצביע. הם רוצים לפתוח במתקפה נגדכם... הם יודעים שאת הצאצאית היחידה של אחד משלושת הגדולים, חוץ ממני," הוא הצביע על עצמו. "הם יודעים שאת יותר חזקה מכולם. הם רוצים..." עכשיו קולו של ג'ייס נסדק. "הם רוצים שאני אהרוג אותך." הוא השפיל את מבטו לרצפה.
"ג'ייס, אנחנו צריכים תוכנית." אמרתי ברגע שהרגשתי שהדמעות עלו בגרוני.
"אבל מה נעשה? אנחנו לא יכולים-" אמר אך השתקתי אותו.
"ג'ייס, אתה יכול לזמן ברק ולשלוח אותו עליי-תן לי לסיים לדבר - ואתה לא תעשה אותו בדיוק עליי, רק כמה סנטימטרים ליד, ואני אעמיד פנים שאני מתה." אמרתי והבטתי בעיניו של ג'ייס. הוא ידע שהוא לא יכול לסרב לי, אז הוא הנהן בראשו לאות הסכמה.
"אנה, אני מבטיח לך, אם יקרה לך משהו, אני לא אסלח לעצמי. לעולם." הוא חיבק אותי והרגשתי את פעימות ליבו.
הבטתי בעיניו האפורות של ג'ייס. ידעתי שאנחנו לא יכולים להיות ביחד, אבל לא היה לי אכפת.
"אני אוהבת אותך," אמרתי לו והוא נישק אותי.