אורורה בסכנה

אלי שרידן התנשמה במהירות. לאט לאט התחילה להירגע מהריצה המטורפת אל האופנוע של סילבן, שכעת דהר במהירות של 195 קמ"ש על הכביש היוצא מקימריה.

היא ניסתה לשחזר את האירועים במוחה. רק לפני כחודש ביצעו את ההסכם עם נתניאל והחזירו את קימיריה לידיהם. שבוע אח"כ, ארגון אורורה כבר הוקם רשמית. ולפתע, היום לפני כמה דקות, עוד לפני שהספיקה לאכול ארוחת בוקר, איזבל מופיעה בריצה מטורפת (אלי מעולם לא ראתה מנהלת בית ספר שרצה במהירות כזו) וצועקת לה שתברח למטה, היישר אל האופנוע של סילבן, ושניות אחר כך היא שמעה קול תקתוק רובים, ופיצוצים. תוך כשנייה וחצי היא דהרה אל החצר האחורית, עלתה על האופנוע של סילבן (והוא, כמה לא מפתיע, כבר היה שם) , והם דהרו אל הפתח ופרצו דרכו.

כעבור רגע הבינה – אתמול החליטו במועצת המנהלים על הורדת הכוננות הגבוהה וצמצום שני שליש מהמאבטחים של ראג' פאטל, אין פלא שנתניאל הזועם על הקמת ארגון אורורה בחר לתקוף דווקא עכשיו!

היא התמלאה בזעם. אלי צעקה באוזני סילבן: "עד שגמרנו עם המלחמה! חשבתי שסוף סוף יהיה לנו קצת שקט בחיים!"

סילבן לא ענה, הוא היה עסוק מדי בנהיגה המטורפת שלו. אלי זיהתה את הנוף – הם נסעו לאחד מבתי המסתור שבהם שהתה לפני הקרב. האופנוע האט, וסילבן התחיל להסתובב ברחובות במעגלים.
"מה אתה עושה, סילבן? למה אתה לא נוסע ישר אל הבית?" לחשה אלי באוזנו.
"לנער עוקבים אפשריים. הנה, אני מגיע אל הבית."

הם ירדו מהאופנוע. אלי התקדמה ראשונה ודפקה בדלת הבית. הדלת נפתחה כעבור רגע על ידי גבר בגיל העמידה שאלי לא הכירה. היא הוכנסה לסלון, והופתעה למצוא שם את כל אצולת ארגון אוריורה – איזבל, ההורים של סילבן, ועוד כמה מראשי המשפחות הבולטות בארגון.

"מה... קורה?" שאל אלי בחשש.
"ובכן, יקירתי," אמרה איזבל בעינים רציניות, "חוששתני שיש בידי בשורות רעות. נתניאל חזר ובגדול, והוא נחוש להרוס את אורורה... ולהרוג אותך."

מבוסס על הפאנדום תיכון לילה, אחרי סוף הספר החמישי והאחרון. אני משער שכל מי שקרא את הסדרה יבין מייד מה העלילה. בכל אופן, התכנון הוא לכתוב עוד פרקים, על המאבקים של הארגונים אורורה ואוריון וכן הלאה, יהיה מעניין... מצפה לתגובות!