לילי קווינס התעוררה במצב רוח נפלא.
היא חלמה שיש לה חנות גלימות פופולרית ומצליחה, אשר כל מכשפה הראויה לשמה קונה בה.
הגלימות כיסו את כל הקירות, המתלים, המדפים ומה לא.
גלימות גדולות, גלימות קטנות...
גלימות שחורות, גלימות לבנות...
גלימות פשוטות, גלימות מתוחכמות...
חלומה של כל מכשפה בגיל ההתבגרות.
היא התנערה מהזייתה, וניגשה אל המזוודה שלה.
היום זהו יומה האחרון בהוגוורטס, אז יותר מבכל יום אחר עליה ״לדפוק״ הופעה.
היא הוציאה ממזוודתה גלימה שחורה רפויה בעלת מפתח באיזור הכתפיים וקרעים בגב.
היא התאימה לגלימה צ׳וקר כסוף ונעליי סופרסטארז לבנות שחורות.
לאחר מכן היא צחצחה את שיניה, סידרה את שיערה וירדה לאולם הגדול עם חברתה שרה.
״שכחת את המזוודה שלך.״ העירה שרה.
״אה, תודה שהזכרת לי!״ לילי מיהרה אל החדר שחלקה עם עוד ארבע בנות, סגרה את המזוודה המכוסה פאצ׳ים ונפנתה לעבר חברתה המחכה לה.
לילי קווינס אהבה אופנה.
את כל גלימותיה, נעליה, תכשיטיה ותיקיה היא שדרגה לבד.
היא הייתה קונה גלימות פשוטות, וגוזרת/מקשקשת/מוסיפה אביזר קטן על כל אחת מהן.
היא חלמה לפתוח חנות של גלימות כאלה.
בפאנפיק הזה תגלו האם חלומה התגשם.
|