חיוך

 הארי פרע את שערו ברוגז לאחר שניסה לסרק אותו מול המראה במגורים. 

רון הופיע מאחוריו. הארי הביט בו רגע, ואז חזר אל המראה ופרע את שערו ביתר כעס. 

"וואו, מישהו עצבני." רון גיחך. "מה אוכל אותך."

"שום דבר," סינן הארי. הוא הפנה את גבו למראה, והביט אל רון המחוייך. 

"ולמה אתה מחייך?"

"אה, זה שום דבר. רק ש... מקודם הרמיוני נישקה אותי בלחי." הוא חייך חיוך זורח. 

"טוב." הארי הסיר את גלימתו ונכנס למיטה. 

"נו, אז מה קרה?" שאל רון בזמן שהארי התכסה בשמיכה. 

"שום דבר." הארי נאנח. 

"הארי, אני מכיר אותך. אתה עצבני כבר כמה ימים... ו.... פתאום אתה נהיה כזה שקט ולא מדבר..."

"שטויות זה רק... עייפות..." מלמל הארי, וטמן את פניו בכרית, כדי שרון לא יראה את פניו המסמיקות. 

"טוב..." רון לא נשמע משוכנע. 

הבעיה שלי היא שאני קצת מאוהב. אני, הארי, מאוהב. כן, הלוואי שהייתי מאוהב במישהי סבירה, שיהיה לי די קל להשיג. ממש. תמיד אני חייב להיות שונה. יוצ-דופן. התאהבתי במישהו. מישהו שלעולם לא יחזיר לי אהבה. 

דראקו מאלפוי. 

דראקו מאלפוי עמד מול המראה ללא חולצה. זאביני עמד לידו וסידר את מיטתו. 

"זאביני," אמר לפתע דראקו, "אני שרירי ומושך?"

זאביני גיחך. 

"בחייך, מה אני, הומו? תשאל איזו בת." 

דראקו נאנח.  

"אם היית בת..." הוא שידל את זאביני לענות.

"אוי, שתוק, שוויצר. לך לישון."

"לא בלי ה25 שכיבות שמיכה היומיות שלי." דראקו פיהק. 

"מה שתגיד." זאביני הזדחל לתוך השמיכה. 

דראקו ירד מיד לשכיבות שמיכה, שקוע במחשבות. 

אני מאוהב. שיט. למה זה קורה לי? אני לא רוצה למשוך בנות, כמו שזאבני חושב. לא. זה קל. אני התאהבתי במישהו, לא במישהי. ועוד במישהו שלעולם לא יימשך אליי או אל השרירים שלי, ולא יחזיר לי אהבה. 

הארי פוטר.

זה פרק ניסוי. אם יהיו תגובות, אמשיך!

תודה לכולכם! :)

		הפרק הבא