מנגינה - סונגפיק

קודם כל, היי כולם.

אני ממש שמח מכל הביקורות הטובות שאני מקבל, תודה לכולם!!!! 

אוהב אותכם!!!!!

טוב, אולי חפרתי  עם שירים של עדן בן זקן, ניסיתי למצוא שיר אחר שמתאים לסיטואציה, ולא הצלחתי! מבאס. 

אז...

מקווה שתהנו!:))

ערב

קצת מאוחר

יושבת לי על הספסל

אני יודעת,

איך בכיתי בגללך. 

שוב אני מוצאת את עצמי כאן. יושבת על הספסל ההוא, מתחת לבית שלך. הספסל בו היינו יושבים שעות, אני ואתה. היינו מביטים זה בזו לפעמים בלי לומר כלום. לפעמים היינו מתפקעים כאן מצחוק. לפעמים הייתי מניחה את ראשי כל כתפך, ומזילה דמעות קטנות על חולצתך, והיית מלטף אותי, לוחש לי מילים טובות. 
ולפעמים היינו מתנשקים כאן. 

כאן. בספסל הזה. הספסל שלנו. שהיה פעם שלנו. 

זכרתי

כל מילה

שומעת את הצעדים

ליד הדלת,

עומד בצד ומחכה. 

שכבתי על מיטתי, משחזרת כל מילה ממה שאמרת. כל מילה. זרקת אותי כי הייתי טיפשה. כי בגדתי בך. כי וויזלי בא אליי ונישק אותי. ואני לא עשיתי כלום, רק הסתכלתי עליו כשהוא התנתק ממני, ואז הוא ברח. 
הבטת בי בעיניך האפורות. בכעס. ניסיתי להסביר לך, לומר לך, "אני לא אוהבת אותו, אני לא יודעת מה קרה כאן."

אבל כבר חשדתי. הרבה זמן, שיש לך רגשות כלפי נערה שחורת-שיער בשם אסטוריה גרינגרס. 

דימיינתי שאני שומעת ליד דלת ביתי את צעדיך, מחכה שאני אצא, כדי שתבקש סליחה ותנשק אותי.

טעיתי. 

כשיצאתי, 

לא היית שם. 

לא,

לא אל תגיד לי אם טעיתי. 

בדרכי אני

בוכה לי בלילות 

שומעת חדשות 

ולא נרדמת. 

אין לי מנוחה,

שירים שקטים 

עוד מזכירים אותך. 

מנגינה שנותנת תקווה. 

אני יודעת שטעיתי. אני יודעת. טעיתי כשנתתי לרון לנשק אותי. אבל זה לא היה מפני רגשות כלפיו, באמת. אל תגיד לי שוב שטעיתי, כואב לי לשמוע את זה,

כי זה נכון. 

אני חושבת עליך בלילות, טומנת את הפנים בכרית ובוכה

ובוכה. 

בוכה על מה שאיבדתי -

אתה. 

אני מדליקה רדיו, מקששיבה לחדשות, לא קולטת מילה ממה שאומרים שם. 

אין לי מנוחה. אני כל הזמן חושבת עליך. כל הזמן. כל דבר קטן מזכיר אותך. 

בעיקר שירים שקטים,

שאני שומעת,

בלילה, 

לבד,

וכשאני שומעת אותם אני מדיינת שאנחנו חוזרים, 

חודרת לי תקווה כזאת ללב. 

אין לי 

רגע דל. 

שעות חולפות

ועל ספסל. 

אני יודעת - 

להפרד ממך לא קל. 

בכל רגע אני חושבת עליך. 

שעות אני יושבת על הספסל הזה. שעות. מעלה זיכרונות לבד, לפעמים מדיינת שאתה פה לצידו, שאור הירח מאיר על שערך, ואתה מחייך אליי. אני מנסה לדמיין שאתה פה, כדי שאני אספר לך הכול, ותבין. ותחבק אותי. אבל אני יושבת לבד, מתפללת שתבוא, ואתה לא בא. 

אני יודעת שלהפרד ממך זה לא קל. זה סיוט. אני יודעת כי אני חוויתי את זה בעצמי. 

לא, לא אל תגיד לי אם טעיתי....

בוכה לי בבלילות....

דראקו, דראקו מאלפוי, 

רק שתדע

שאני אוהבת אותך. 

ואני תמיד אוהב. 

לנצח.