"ליאו. פססט..."
מסיבה משונה מאוד הג'ירפה החליטה לנסות לתקשר עם ליאונרדו. "רגע", אמר ליאו. מוזר. בדרך כלל הוא לא מנהל דו שיח עם ג'ירפות. הג'ירפה המשונה נפלה לתוך בור. הבור התרחב. והתרחב. עכשיו הוא התפשט ברחבי כל הקרקע וליאו נפל. הוא כבר תיאר לעצמו שכשהוא ינחת זה לא יהיה כל כך נעים. אבל הצניחה החלה להרגיש כאילו הוא ממש עלה. הוא נחת באיטיות על מצע רך של- מיטה. ליאו התעורר בבהלה. "הי ליאו", אמרה קאראי, שרכנה מולו. "מצטערת שהערתי אותך. אני צריכה את עזרתך". ליאו שיפשף את עיניו. "אין בעיה", הוא אמר בפיהוק. הם יצאו מהמאורה ולא דיברו כל הדרך מהיציאה לעיר. "תקשיב", אמרה קאראי כשליאו סגר את מכסה הביוב בצאתם. "אני חושבת שגיליתי בסיס סודי של הקראנג". ליאו בהה בה. "זה בלתי אפשרי", הוא אמר. "הקראנג חוסלו! הטריסראטונים השמידו אותם לגמרי!" "לא את כולם", אמרה קאראי בחיוך. "בוא אחרי". קאראי הובילה את ליאו במשך כרבע שעה, שהספיקה להם כדי ללכת חמישה רחובות. "לאן... הולכים... ", שאל ליאו, מתנשף. "זה לא רחוק", אמרה קאראי, שמסיבה משונה לא נראה שהיא מתעייפת. קאראי נעצרה לבסוף, מול דלת של מחסן. ליאו הביט במקום בחשדנות. "את בטוחה?", הוא שאל. "כמוב.. כמובן", אמר קאראי בקול מוזר. "קאראי", ליאו פסע לאחור באיטיות. לפתע הראש של קאראי הסתובב בזווית של מאה שמונים מעלות, בלי שהגוף עצמו הסתובב. זה היה הדבר הכי מפחיד שליאו ראה. הוא החניק צרחה שעמדה לבקוע מגרונו. "להשמיד... להשמיד", אמרה קאראי בקול שלא מתאים לה. היא התחילה להתקרב לליאו, והניפה את ידה. לייזר עף מתוך כף ידה של קאראי ישר לעבר ליאו. ליאו התכופף, ושלף את שתי החרבות שלו. "זה הרבה דברים, אבל זה לא קאראי", אמר ליאו. הוא שלח את ידו אוטומטית אל הצב- פון שלו כדי לבקש עזרה מהאחרים, אבל אז היסס. הוא הרגיש שהוא צריך להתמודד עם זה בעצמו. ליאו רץ לעבר קאראי הרובוטית עם חרב שלופה. הכפיל המרושע עשה קפיצה לאחור ובכך התחמק מטווח החרב. ליאו בעט במהירות ברובוט, והוא כשל על רגליו. הוא ניצל את ההזדמנות וחתך את הראש של השיבוט של קאראי. ניצוצות בקעו מתוך מה שנשאר מצוואר של הרובוט. ליאו התכופף וניסה להרים את דלת התריסים של המחסן. הוא תקע את החרב בדלת, והצליח לחתוך בה חור שיאפשר לו להיכנס. במבט הראשון, המחסן נראה רגיל לגמרי. ארגזים של כלי עבודה היו מפוזרים על הרצפה, ופינות ניצבו ארונות מאובקים. על שולחן עבודה היו מפוזרים דפים, חלקם מקומטים, חלקם ריקים, וחלקם מלאים בכתב יד מסורבל. לפתע נשמעו קולות צעדים. ליאו שלף את החרב בכוננות. "ליאו!" לתוך המחסן נכנסו דוני, מייקי, ראף, קייסי ואפריל. ליאו התנשם בהקלה. "אחי, לאן נעלמת", שאל מייקי. "איך מצאתם אותי", שאל ליאו. "מייקי התעורר, ושם לב שנעלמת", סיפר דוני. "הוא העיר אותנו, ואז הצלחתי לעלות על האות בצב- פון שלך. איפה קאראי?" "אני לא יודע", הודה ליאו. "זה סיפור ארוך". "מעולה. אני אוהב סיפורים ארוכים", עודד אותו ראף. "אני אוהב סיפורים ארוכים רק אם אני הדמות הראשית", אמר קייסי. "אל תגיד לי שפיספסתי את כל האקשן". ליאו סיפר על איך שקאראי העירה אותו, ואז היא סיפרה לו על הבסיס הסודי וליאו גילה שזה מתחזה והביס אותו. "מה אם קאראי היא באמת קראנג?", הציע קייסי. ליאו נראה כאילו משאית שנושאת פחם התרסקה עליו. "קייסי!", גערה אפריל. "אל תהיה חסר טאקט!" "זה קרה גם לך", אמר קייסי. "זוכרת את אירמה?" "בואו נקווה שהיא לא קראנג, וננסה למצוא אותה", אמר ליאו לבסוף. האחרים הינהנו, והם התחילו לסרוק את החדר בחיפוש אחר רמז כלשהו. לקח להם בדיוק חמש שניות למצוא רמז, כשמייקי ניסה לקחת ספר מאחד המדפים של ארון אקראי. ברגע שהוא נגע בספר, הארון התחיל לזוז וחשף דלת מתכתית. "טוב, זה נעשה קל כשמייקי הוא חלק מהחבורה", ציין דוני. מייקי חייך. ליאו התקרב לדלת המתכתית ופתח אותה. הוא ציפה שהדלת תהיה נעולה, אבל למרבה הפלא היא נפתחה בלי שום בעיה, ואפילו לא חרקה. "מוזר", אמר ליאו בחשדנות. "תפסיק לדאוג מכל דבר!", אמר ראף. הם נכנסו לחדר עגול בסגנון מודרני שמתאים לגמרי לקראנג. החדר היה ריק, ובמרכז החדר, על כיסא, הייתה קשורה קאראי האמיתית עם מחסום לפה. ליאו שלף את שתי החרבות שלו לפני שנכנס לחדר. קאראי קלטה אותם וניסתה לתקשר איתם. "מממ! מממ!" "אני לא מבין אותך", אמר ליאו. "קודם נחלץ אותך מפה". ליאו נכנס לחדר ואחריו השאר. הוא התקרב לכיסא שאליה הייתה קשורה קאראי, חתך את הקשרים עם החרב, והוריד את המחסום מהפה שלה. "זאת מלכודת!", היא אמרה במהירות. אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הדלת המתכתית נסגרה מעצמה וננעלה, וראף ניסה לשווא לפתוח אותה בכוח. הקירות של החדר העגול החלו לעלות וחשפו צבא שלם של קרנאג- דרואידים. הקראנג החלו לירות לכל עבר ברובי הלייזר שלהם. החבורה ניסתה לחסום כמה שיותר יריות, אבל הקראנג היו רבים מהם. הם התחילו להקיף אותם והמצב נראה אבוד. "קראנג צריך להשמיד את האויבים של קראנג, או בשם שקראנג קוראים להם- אלה שנקראים צבים'" ליאונרדו לא היה צריך שהקראנג יזכירו לו שהם רוצים להשמיד אותו. "מה נעשה?!", שאל דוני באיבוד עשתונות. "תהיו רגועים", אמר ליאו. "צריך למצוא דרך מילוט". "דרך מילוט??! !", אמר דוני בחוסר רוגע מוחלט. "איפה בדיוק?!" ליאו רץ לעבר חיילי הקראנג עם החרב לפניו והחל לפלס את דרכו תוך הריגת קראנג- דרואידים. "ליאו!", קראה קאראי. הקראנג החלו להקיף אותו. ליאו הרים מהרצפה קראנג מת, ואז השתמש בו בתור הגנה נגד הקראנג שהחלו לירות בו. הוא החל להביס אותם אחד אחד ועד מהרה הגיע למקום שממנו הקראנג באו. כשהוא נכנס, הוא נבהל למראה תותח קראנגי שהיה מכוון אליו. מוח הקראנג שהיה על המכונה טען את התותח, מוכן לירות. הקראנג לחץ על הכפתור. וזרקור לייזר נורה לעברו של ליאו. ליאו ביצע התחמקות וקפץ על הקנה של התותח. הוא רץ במעלה הקנה והגיע למקום שבו היה המוח הקראנגי. ליאו תלש את מוח הקראנגי מתא הבקרה והעיף אותו. הוא נכנס לתא הבקרה והפעיל את התותח. זרקור לייזר נורה לעבר הקראנג וריסק אותם לחתיכות. עם הנשק הזה הקראנג הלכו והתמעטו מהר מאוד. לבסוף ליאו קפץ מהתותח, ורץ לעבר החבורה. השישה כבר חיסלו את הקראנג שלא היו בטווח התותח של הקראנג. הם ראו את ליאו, ואז רצו אליו. "אתה מלך, אחי!", קרא מייקי. "הצלת אותנו!", אמרה אפריל אסירת תודה. "זה היה אדיר!", אמר קייסי בהתלהבות. הוא קיבל טפיחות על השכם ומחמאות מהחבורה, ואז קאראי התקרבה אליו. "אני לא ממש טובה בלהגיד תודה, אבל- ", התחילה קאראי לומר. "את לא צריכה להגיד", קטע אותה ליאו. הם התנשקו. ליאו לא עשה דברים מהסוג הזה בדרך כלל. אבל הוא לא התווכח עם זה שזה היה הדבר הכי מענג שהוא עשה אי פעם. ליאו הבחין שמייקי עושה פנטומימה של הקאה בצד, אבל הוא החליט להתעלם. הוא עצם עיניים, ודמיין. הוא דמיין שרק הוא וקאראי נמצאים שם לבד. בלי הפרעות. לגמרי לבד...
תגיבו! גם תגובות בונות, אבל מומלץ חיוביות.
|