שברת לי את הלב

תמיד אהבתי אותך, לילי. תמיד. מאז שהיינו ילדים. מאז שהייתי עוקב אחרייך ואחרי אחותך, צופה עליכן. מאז שהיינו יושבים יחד, והייתי מספר לך על הוגוורטס, והיינו מדברים בלי סוף. ואהבתי אותך. הרגשתי הכי גלוי איתך בעולם. הרגשתי שאני יכול לסמוך עלייך. הייתי בטוח שאת אוהבת אותי גם. 

הייתי ילד קטן, מבית מלא מריבות ומרמור. הרגעים איתך היו כמו קסם. הכנסת לחיי אור. 

אני זוכר איך הגענו להוגוורטס פעם ראשונה, כעסת עליי, בגלל שאחותך כעסה. על שנינו. קיוויתי שנשובץ באותו הבית. בליבי, פחדתי מה יהיה אם זה לא יקרה. 

ראיתי אותך מחייכת אליי חיוך קטן, והתקדמת לשולחן גריפינדור, בליבי הרגשתי צביטה קטנה. אך ידעתי שנמשיך להיות חברים, בטוח.

וצדקתי. היינו חברים. הכי טובים. 

ואז פוטר הגיע. שוויצר. אגואיסט. חושב שהוא משהו מיוחד. ראיתי איך הוא מתאהב בך, ושנאתי אותו. שנאה עמוקה. לא מספיק שהוא איים לקחת לי אותך, הוא גם התעלל בי. השפיל אותי. מול כולם. עשה ממני לוזר. הוריד לי את הביטחון העצמי, שגם ככה היה ברצפה. 

ואז התחלנו לריב. הכול התחיל להשתבש. פחדתי. פחדתי שהחברות שלנו לא תעמוד בזה, שלא תאהבי אותי לעולם. 

תמיד הייתי החלש. וזה נמאס עליי. התחברתי ל"אוכלי-המוות הקטנים", ושנאת את זה. והחלטת שגמרנו. וניסיתי. ניסיתי לחזור להיות חבר שלך. אבל הרחקת אותי. הבטת בי בבוז. כאב לי. אהבתי אותך יותר   מיום ליום. איך לא ידעת זאת?

הרגע הכי כואב היה כשהבנתי שאת יוצאת עם פוטר. עם ג'יימס פוטר. המגעיל, השוויצר. 

פעם אחת נכנסתי לפונדק 'ראש החזיר'. זה היה פונדק נידח. רציתי שקט. לא רציתי לפגוש בפוטר ובחבריו, שהיו מתעללים בי עד בלי די, וגם לא באף אחד אחר. ידעתי ששם לא אמצא איש מהוגוורטס. 

וטעיתי. את ישבת שם, שלובת ידיים עם ג'יימס פוטר, מנשקת את שפתיו בחוזקה. הבטתי בכם, ליבי נשבר. נקרע. זה היה הרגע בו החלטתי שאני שונא את עצמי. את ג'יימס פוטר. את כולם. את העולם. את הכול. כן, שנאתי הכול. הכול, חוץ ממך. אותך אהבתי, כמו תמיד.

לא יכולתי להפסיק. 

יום אחד החלטתי לעשות צעד. הייתי כה טיפש. 

באתי אלייך הבייתה. 

נדהמת. כבר שכחת ממני מזמן. 

הצעתי לך נישואין. וקרעת לי את הלב. 

הצגת לפניי טבעת שנתן לך פוטר. לא האמנתי. 

"שברת לי את הלב," אמרתי לך, את האמת. והסמקת. לא ידעת מה לומר. הלכתי. 

ישר לוולדרמורט. ואני עכשיו כלוא בתוך האפלה, בלעדייך - קרן האור היחידה שהייתה לי כל חיי. 

שברת לי את הלב. 

אבל אני עדיין אוהב אותך,

ותמיד אוהב.