"מכיוון שזה עתה הצטרפתם למועדון, עליכם להוכיח שאתם ראויים", אמר המכשף קנדריו. הוא הביט בארבעת הנערים כאילו הוא לא מאמין שהם מסוגלים למשהו מיוחד.
"מה עלינו לעשות?", שאל הנער שנראה אמיץ מהארבעה. הוא נראה נחוש בדעתו לרצות את המכשף ולהתקבל למועדון.
"אתם צריכים...", המכשף היסס לרגע, "להרוג דרקון! לא, מסוכן מדי... אני יודע! עליכם להתמודד מול צבא שלם של אלף סוהרסנים!"
"סליחה?!", אמר נער אחר. הוא היה נמוך בעל פנים עכבריות מעט, ועיניים מימיות.
"יש בעיה כלשהי?", שאל המכשף. "כלום אדוני", התחמק הנער.
"מעולה!", קרא המכשף, "ג'יימס, רמוס, פיטר וסיריוס. המשימה שלכם היא להתמודד מול צבא שלם של סוהרסנים. בהצלחה!"
"המכשף הזה מטורף!", אמר פיטר בעודם יוצאים מהבקתה המאיימת של הוגסמיד. "אני צריך למצוא משהו לא מסוכן... אני יודע! התמודדות מול צבא של אלף סוהרסנים", חיקה ג'יימס את קולו הצרוד של המכשף.
סיריוס ופיטר צחקו. רמוס ניסה להישאר בארשת פנים רצינית, אך נראה עליו שמץ של חיוך.
"אני צריך להוביל", קרא אליהם המכשף בצרידות. הוא יצא מהבקתה ודידה לעברם.
לאחר זמן קצר של הליכה הם היו בשדה שומם בלי נפש חיה. המכשף נופף בשרביטו ומילמל מילים מוזרות שהארבעה לא הבינו.
ג'יימס צחק צחוק אילם.
לפתע השמיים קדרו. העננים הפכו מלבנבנים, לאפורים- ואז לשחורים.
ואז נסקו מהשמיים המון דמויות שחורות עטויות ברדס ונחתו על השדה השומם- צבא שלם של סוהרסנים.
"חשבתי שהוא סתם צוחק", לחש פיטר לעבר סיריוס ובלע את רוקו.
"בהצלחה לכם!", אמר המכשף, ופנה חזרה אל בקתתו.
"טוב...", אמר רמוס.
"למה אתם מחכים?", שאל ג'יימס. הוא שלף את שרביטו בכוננות.
"אקספקטו פטרונום!", אייל כסוף פרץ משרביטו של ג'יימס. האייל נאבק בסוהסנים, אך הכניע עשרה סוהרסנים בלבד עד שהתפוגג.
"אוף..", התאכזב ג'יימס.
"אוקיי, אני אנסה", אמר רמוס. הוא שלף את שרביטו.
"אקספקטו פטרונום!", הפטרונוס של לופין- זאב, הכניע גם עשרה לכל היותר. "למה אני לא מופתע שהפטרונוס שלך הוא זאב", צחק סיריוס.
לופין הביט בו בכעס. "הי, רמוס. צחקתי!", התגונן סיריוס.
"ומה הכלבלב שלך יכול לעשות לסוהרסנים", זילזל לופין. "אתה עוד תראה, אקספקטו פטרונום!", הכלב הכסוף הבריח חמישה עשר סוהרסנים ונעלם.
"כל הכבוד", אמר לופין בחוסר התלהבות, "תורך פיטר".
"אממ.... תראו, בקשר לזה... אני מעדיף שלא...", גימגם פיטר.
"פשוט תעשה את זה וזהו",אמר סיריוס.
"אקספקטו פטרונום", אמר פיטר בקול חלוש. עכבר קטן פרץ משרביטו.
"אאא... אולי הוא יבריח סוהרסן אחד", עודד אותו רמוס.
"צוויץ!", קרא העכבר.
נהיה לרגע שקט, ואז קרא דבר לא צפוי.
כל הסוהרסנים התעופפו ונעלמו.
"מה? !", התפלא ג'יימס.
"אוקיי, העיקר שהתקבלנו למועדון", מילמל סיריוס.
הסוף!
|