סופניק - faded

הכתובת של השיר - https://www.youtube.com/watch?v=60ItHLz5WEA

שמונה חודשים אחרי שפרסי נעלם... מחנה החצויים... אנבת'...

סופניק – faded

אנבת' רצה אל מיטתה. בוכה.

היא שנאה את האלה המעצבנת הזאת – הרה - שלקחה את כל מה שאהבה. היא שנאה אותה. היא חשפה בפני העולם את הנערה הקטנה והמסכנה שאנבת' הייתה באמת.

אנבת' הסתובבה בביתן ליראות שאין בפנים אף אחד, ולקחה את הגיטרה של סופי, אחת מאחיותיה לביתן.

בתור בת את'נה, היא ידעה שכל השאר חושבים שחוכמה וחריצות הם התכונות היחידות שלהם.

אך זה לא היה נכון.

היא לקחה את הגיטרה לידייה והחלה לשיר:

You never take "
Take the time to really look 
Look at the one 
The one I really am 
You try to fit 
To fit me in your perfect box 
You let me slip 
Between the cracks" 

(היית הצל של האור שלי
האם הרגשת אותנו?
כמו עוד כוכב
אתה הלכת ודעכת
מפחדת שהמטרה שלנו נעלמה מהעין
אני רוצה לראות אותנו
בוערים (=הכוונה לאהבה בוערת) )

כשהגיעה לאגם, היא התיישבה מולו.

הוא גרם לה זיכרונות טובים, האגם הזה. כולם קשורים לפרסי.

Where are you now?"
Where are you now?
Where are you now?
Was it all in my fantasy?
Where are you now?
Were you only imaginary?"

(איפה אתה עכשיו?
איפה אתה עכשיו?
איפה אתה עכשיו?
האם הכל היה בפנטזיה שלי?
איפה אתה עכשיו?
האם היית רק דמיוני?)

לפעמים, היא מרגישה שהכל היה בעצם בדמיון שלה. רק חלום.

לא פעם היא תהתה אם שש השנים האחרונות היו סתם. זיכרון שהרה הכניסה לה.

Where are you now?"
Atlantis
Under the sea
Under the sea
Where are you now?"

(איפה אתה עכשיו?
אטלנטיס
מתחת לים
מתחת לים
איפה אתה עכשיו?)

כשניזכרה בהרה, היא קמה וצרחה לחלל האוויר, בתוכה שאף אחד לא שומע,  "למה?! בשביל מה?! כל זה רק בשביל לראות אותי סובלת?!!"

המנגינה המשיכה להתנגן בראשה כשהמשיכה להיתנשף בכעס.

Another dream
The monster's running wild inside of me
I'm faded
I'm faded
So lost, I'm faded
I'm faded
So lost, I'm faded

(עוד חלום
המפלצות משתוללות בתוכי
אני דועכת
אני דועכת
כל כך אבודה, אני דועכת
אני דועכת
כל כך אבודה, אני דועכת)

"אנבת'?" היא שמעה קול קורא בשמה.

היא התאמצה לנגב את הדמעות ולהסתובב לדובר.

"מה?" ניסתה אנבת' לומר. הקול שלה היה צרוד, וגוש חסם את גרונה.

היא ראתה את תאליה בין הדמעות, מופיעה בין העצים. "באנו לבקר,"

"טוב," ניסתה אנבת' לענות.

"מה קרה, אנבת'?"שאלה תאליה בדאגה כשראתה את הדמעות של חברתה.

"ז-זה," אמרה אנבת' את מה ששמרה בבטן בשמונה החודשים האחרונים. "זה פרסי.."

"אנבת'..." אמרה תאליה בעצב כשאנבת' הסתובבה והמשיכה לשיר.

These shallow waters never met what I needed"
I'm letting go a deeper dive
Eternal silence of the sea
I'm breathing, alive"

) המים הרדודים האלו (=בני הזוג הקודמים) מעולם לא הכירו מה הייתי צריכה
אני מאפשרת לעצמי לשחות עמוק יותר (=עם הבן זוג הנוכחי)
השקט הנצחי של הים (=שהאהבה לא בוערת כמו שרצתה)
אני נושמת, חיה (=בכל זאת הרבה יותר טוב לה איתו) )

"תיראי, אנבת'," אמרה תאליה, מתחילה להבין. "אני ציידת ארטמיס, ובכל זאת אני מבינה מה את מרגישה."

"ב-באמת?"

"למה את חושבת שהיצטרפתי לציידות ארטמיס?" שאלה אותה תאליה. "היה לי בן זוג, היה לי אותך, אהבתי את המחנה. אבל לא יכולתי לתת לעצמי להרגיש את מה שהרגשתי שלוק, עשה... את מה שהוא עשה.."

Where are you now"
Where are you now?
Under the bright but faded lights
You've set my heart on fire
Where are you now?
Where are you now?"

) איפה אתה עכשיו?
איפה אתה עכשיו?
איפה אתה עכשיו?
האם הכל היה בפנטזיה שלי?
איפה אתה עכשיו?
האם היית רק דמיוני?)

המשיכה אנבת' לשיר. להפתעתה גם תאליה הצטרפה.

היא זכרה אותו כילד קטן, בן 11. כשהוא עוד היה תמים כזה, אידיוט. היא זכרה את הכעס ואת העלבון שפרסי – דביל לא מנוסה – הצטרף למסע חיפושים. אז היא אפילו לא דמיינה שעוד יום אחד תרגיש שהיא גוססת, רק בגלל שהוא לא נימצא לידה כבר כמה חודשים.

"Where are you now?
Atlantis
Under the sea
Under the sea
Where are you now?
Another dream
The monster's running wild inside of me
I'm faded
I'm faded
So lost, I'm faded
I'm faded"

(איפה אתה עכשיו?
אטלנטיס
מתחת לים
מתחת לים
איפה אתה עכשיו?
עוד חלום
המפלצות משתוללות בתוכי
אני דועכת
אני דועכת
כל כך אבודה, אני דועכת
אני דועכת
כל כך אבודה, אני דועכת)

אנבת' ותאליה הסתכלו אחת על השנייה בהכרת תודה.

"תודה, תאליה," אמרה לה אנבת'. "את לא יודעת כמה עזרת לי,"

תאליה פתחה את פיה. ככל הניראה כדי לומר משהו דומה לאנבת' או כדי לנחם אותה, אבל הבזק אור מנע ממנה להגיד את מה שרצתה.

שלושה ילדים...

הסאטיר הדג'...

ילד בלי נעל...

פרסי עם חולצה סגולה...

פרסי.

הדמעות שכבר התקשו על פניה של אנבת' החלו לזלוג שוב. שתהין ידעו מי שלחה את ההודעה הזאת. הרה. 

"אנבת'..." תאליה ניסתה לומר משהו לחברתה, אבל היא ראתה אותה מתרוממת מהדשא, לוקחת אחריה את הגיטרה ואומרת שתי מילים. שתיים בודדות. המוציאות את כל מה ששמרה לעצמה בשמונה החודשים האחרונים.

I'm fade…""

תגובות בבקשה