זכויות לרולינג, ובלה בלה בלה!
דמעה צנחה על פניי.
אמרתי לו, אמרתי לו שיזהר.
והוא לא הקשיב.
אוף, למה אף אחד לא מקשיב לי?
למה הוא צחק לי בפרצוף ואמר שהסכנה שלי יותר גדולה משלו?
אני ארצח את הילדים מהיסודי שאמרו שהחיים שלי דבש.
כי הם לא!
שלוש שעות לפני.
״פרד...״ אמרתי ונאנחתי.
״אני לא מסכים לשמוע אותך. אמרתי לך, לא יקרה לי כלום! ואם יקרה לי, קחי את זה.״ אמר פרד בקלילות.
הוא נתן לי מעטפה קטנה, סגורה בתוך קופסא.
״שוב ההוקוס מוקוס? פרד, אתה כזה תינוקי לפעמים!״ השבתי.
״אוי, את כמו אמא, אחד לאחד. דאגנית מידי״ אמר, והרים גבה, ״ובוגרת כזאת, יותר מידי. בגלל זה אני אוהב אותך״ הוסיף.
״לא הייתי בונה על זה.״ אמרתי.
״אבל אם...״ אמרתי שוב, מסיבה את נושא השיחה לסיבה שלשמה התקיימה.
״אמרתי לך, לא יקרה לי כלום. הבאתי לך מעטפה וקלטת שלנו, כדי להרגיע אותך.״ אמק פרד.
לא יכולתי לשאת זאת. פתאום התחלתי לבכות והתייפחתי על חזהו.
״תמיד אהבתי את פרדי מרקורי...״ אמרתי ומשכתי באפי.
פרד החניק צחקוק.
״מה הוא קשור? הוא מוגלגי!״ צחק פרד.
״אני בת מוגלגים, זוכר? וחוץ מזה, יש לכם שמות דומים.״ אמרתי, וקמתי פתאום.
הוא תפס בי ונישק אותי.
שלוש שעות אחרי.
אף אחד לא ידע, אבל בכיתי יותר מרון, אפילו יותר מג׳ורג׳.
אמרתי לו!
תודו.
פתחתי את הקופסא.
רציתי קודם לפתוח את המעטפה, לראות שוב את כתב ידו.
היי! אם את רואה את זה, זה לא סימן טוב, נכון?
אני כנראה במקום טוב יותר, בלי שאמא תצרח עליי...
החנקתי צחקוק.
היא תהרוג אותי אם היא תראה את זה, אני בטוח.
אבל בעצם, אני כבר מת, אז מה הטעם?
לא, אל תבכי עכשיו. רק רציתי לומר לך שאני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם.
אולי אפילו יותר מג׳ורג׳. רק תפסיקי להיות רצינית כל הזמן! זה הופך אותך למין אמא קטנה כזאתי.
אל תבכי הרבה אחרי.
אני אהיה קצת רציני יותר בשבילך.
אממ... אם תרצי להיזכר בי...
דמעה הייתה על חלק זה של הדף.
תמיד את יכולה לפתוח את הדף ולראות את הקלטת, כי אני נשאר המון זמן.
כי כשאת היית לידי, הייתי כל יכול.
כי את תמכת בי, תמיד.
כן... אולי קצת גרמתי לך לשכוח את חובותייך כמדריכה...
קצת הרבה.
באהבה אין סופית,
פרד.
החלטתי שזהו.
אני לא עומדת בזה.
פתחתי את הקלטת.
(שאגב, אני עכשיו אחפש אותה באינטרנט, ואשים אותה לשבוע בחתימה שלי, אם אמצא אותה)
ראיתי המון תמונות שלנו ביחד.
גמרתי לראות את הקלטת, וירדתי למטה.
״אסור שידעו את הקשר שלנו״ שיננתי את מילותיו של פרד, ״אסור! רון יהרוג אותי!״ נזכרתי איך הכל התחיל ביננו.
נשמתי עמוק. אני צריכה לשים שנתיים מאחורי.
״כי אסור שידעו את הקשר שלנו!״ צעקתי לשמיים, מקווה שפרד שומע.
אסור, הרמיוני, אסור.
|