ממלכת סלאזר

זה היה לא מזמן. כשהתחלנו להקים את הוגוורטס אך זה לא היה הוגן. גודריק הנהיג את הכל, המציא את הלחשים וכולם העריצו אותו.

זה היה לא מזמן כזה קרה. שערה היה שחור והיא היתה נהדרת, טובת לב, חכמה,

רוונה, התאהבתי.

אך הגודריק הזה, הרג אותי. שבר אותי. זה היה נורא.

בגלל זה היא עשתה זאת. היא הציעה לגודריק חברות. היא העריצה אותו כמו כולם יותר מכל אדם אחר.

לא האמנתי, מה היא עשתה. ומה חשבתי לעצמי. למה שגודריק לא יסכים? כול מה שרציתי לומר לה הלך כמו בחלום.

רוונה, התאהבתי.

עוד אנקום בך גודריק חשבתי לעצמי.

הלכתי אליה וחייכתי. הרמתי ורד מהשדה והנחתי אותו על ראשה.

היא העיפה את הפרח מראשה והביטה בי במבט מעורר אשמה.

התאכזבתי. רוונה, התאהבתי.

אך לא התיאשתי. פניתי אליה שוב, חיבקתי אותה.

היא דחפה אותי אחורה והביטה בי במבט מעורר אשמה.

התאכזבתי. רוונה התאהבתי.

הפעם הסתובבתי אליה בפנים רציניות ובמבט שובב. פניתי אליה ודיברתי "רוצהלצאתאיתי" אמרתי לה ועכשיו היא חייכה גם היא והפנתה את מבטה אל גודריק ופניה נהיו עצובות.

"כן, מההתחלה אהבתי אותך סלאזר" היא הסתכלה עלי, וסחפה אותי לנשיקה ארוכה בו באותו הזמן גודריק הסתכל עלינו במבט מבחיל. חייכתי עליו חיוך זדוני והמשכנו. רציתי שהרגע הזה ימשך.

אחר כך רוונה הלכה אל גודריק ואמרה כי החליטה שהיא רוצה להיפרד. שוב חייכתי אל גודריק במבט זדוני, והוא אלי במבט עצוב. הוא גם רצה נקמה ונראה לי שהוא חשב על לסלק אותי מחבורת המייסדים.

התעוררתי בבהלה. גודריק עמד מעלי איתו גם רוונה צוחקים. ומעכשיו גליתי שזה היה חלום, חלום נפלא. הייתי מת להמשיך לחלום.

הוא נפנה אלי, נישקת את הדשא. הוא ציחקק ורוונה הסתכלה עלי בגועל. מלמלת דברים כאלה שאתה כאילו מאוהב בי. ציפיתי ליותר ממך סלאזר. התאכזבתי, רוונה התאהבתי.

הפעם נכעסתי ורצתי אל תוך הבניין, ובלי לשים לב נתקלתי בעמוד בטון. עוד סיבה שייצחקו עלי. שייצחקו, שייצחקו להם. עבדתי את הכרתי. הפעם שכבתי במרפאה  שכנראה נבנתה עכשיו וראיתי את גודריק ורוונה רבים מול הלנה. הלנה חייכה אלי חיוך מתוק ואמרה להם שזה היה רעיון מצויין שלי להקים מרפאה.(מה?) היא שוב חייכה אלי והפעם גם נפנתה אלי.

היית ללא הכרה כבר שבוע שבו הספקנו לבנות את המרפאה הזו. נורא דאגתי.  שתי הבנות נראו על סף דמעות. ושמחתי גם רוונה שמחה. הן היו בטוחות שמתתי. זה היה נורא לחשוב על זה גם.

 רוונה וגודריק, זוג משמיים הנהנתי במוחי במרכאות. כבר התאוששתי מן המכה.

הפעם כעסתי מאוד הלכתי למקום מסוים והתחלתי לבנות. חדר חדר סודי, שרק יורשי היודע לחשננית יוכל להפעילו. לאחר שבניתי אותו הלכתי לכולם והכרזתי שפרשתי מחבורת המייסדים.

סוף!

		הפרק הבא