רוז, מאבק מתמשך

אתם יודעים, כל הזכויות שמורות לרולינג, ובלה בלה בלה.

׳שנה רביעית׳

אלבוס וסקורפיוס נכנסים לכיתה ריקה. הם סוגרים את הדלת.

״אני לא מאמין שעשיתי את זה״ אמר סקורפיוס, מתנשף.

״גם אני לא מאמין שעשית את זה״ אמר אלבוס,מופתע, אבל באמת. ״רוז גרינג׳ר וויזלי. הזמנתי את רוז גרינג׳ר וויזלי למסיבה״ הוסיף סקורפיוס.

״והיא אמרה לא״ אמר אלבוס, וגיחך. 

״אבל הזמנתי אותה. טמנתי את הזרע שינבוט ויצמח להיות החתונה העתידית שלנו.״ אמר סקורפיוס.

״אתה מודע לזה שאתה חי בפנטזיה״ אמר אלבוס.

״הייתי מסכים איתך- אלא שפולי צ׳פמן הזמינה אותי לנשף בית הספר...״ סקורפיוס אמר בהחלטיות.

״במציאות חלופית שבה היית משמעותית- אבל משמעותית, יותר מקובל- ילדה אחרת הזמינה אותך- וזה אומר-״ אלבוס הגן על עצמו,

״כן, ההיגיון שהייתי צריך לחזר אחרי פולי- או לתת לה לחזר אחרי- היא ידועה ביופי שלה, אחרי הכול- אבל רוז היא רוז.״קטע אותו סקורפיוס.

״אתה יודע, ההיגיון אומר שאתה אידיוט. רוז שונאת אותך.״ אמר אלבוס, נחוש להמשיך בוויכוח.

״קבל תיקון- שנאה אותי. ראית את המבט בעיניים שלה כששאלתי? זאת לא הייתה שנאה, אלה היו רחמים.״ אמר סקורפיוס.

״ורחמים זה טוב?״ שאל אלבוס, מיואש מחברו.

״רחמים זאת התחלה, ידידי. יסודות שעליהם נבנה ארמון-ארמון של אהבה״ סקורפיוס אמר, נחוש.

״בכנות, תמיד חשבתי שאני אהיה הראשון מבין שנינו שתהיה לו חברה״ נכנע אלבוס.

״אה, עוד תהיה לך. בטח המורה החדשה לשיקויים,עם העיניים המעושנות- היא מספיק מבוגרת בשבילך, נכון?״ גיחך סקורפיוס, מתמסר לרגע לצחוק על חברו.

״אני לא נמשך לנשים מבוגרות!״ כעס אלבוס.

״ויש לך זמן- המון זמן- לחזר אחריה.  כי ייקח לי שנים לשכנע את רוז.״אמר סקורפיוס, ממש נהנה מהרגע.

״הביטחון העצמי שלך מפעים״ אמר אלבוס, נכנס להצגה.

״היי״ אמרה רוז. הבנים השתתקו. היא מביטה בסקורפיוס.

 ״זה יהיה משונה רק אם תיתן לזה להיות משונה״ אמרה רוז, בקרירות.

״שמעתי וקיבלתי״ אמר סקורפיוס, מנסה לחקות אותה.

״בסדר,המלך סקורפיו״. היא אמרה את זה בציניות גלויה. היא מתרחקת, מחייכת. סקורפיוס ואלבוס מחליפים מבטים. אלבוס מחייך ונותן לסקורפיוס בוקס בכתף.

״אולי אתה צודק,רחמים זו התחלה״ אמר אלבוס.

ו... חזרה להווה.

סקורפיוס עומד ליד אבא שלו ברציף 9 ושלושה רבעים. הוא מתרגש, שנה אחרונה. במרחק קצר מהם, משפחתו של אלבוס עומדת לצידו ולצד אחותו, לילי. אלבוס לא עצוב מידי, למרות שמאז שנתו הרביעית חיי החברה שלו השתנו, אבל לגמרי.

וסקורפיוס ואלבוס עולים לרכבת. גם רוז, לילי והוגו עולים. כולם מתיישבים בתא משותף.

סקורפיוס התקבל, סוף סוף, לקבוצת הקוודיץ׳, לא תאמינו בתור מה- המחפש! ( לא שאבא שלו היה מחפש מי יודע מה) ורוז, זו רוז, היא רודפת מעולה- והקפטנית של הקבוצה מהשנה החמישית. לא מתפלאים מזה במיוחד... כולם ציפו לזה.

היא דומה לאמא שלה, אבל ממש. חוץ מהקטע של הקוודיץ׳, זה מרון... אבל לא ברור איך היא רודפת, אבא שלה היה שומר גרוע.

ואלבוס... הוא, טוב, אלבוס הצליח להתקבל לקבוצה בתור רודף, למרות שהוא לא נהנה מזה כל-כך... אומרים שהוא דיי כישרון מבוזבז, אבל בעמקי ליבו, הוא יודע שהוא לגמרי כישלון.

רוז קוטעת אותו. היא לוקחת את תשומת הלב שרצתה, והתחילה לומר:״סקורפיוס, אלבוס ואני מתחילים את השנה השביעית, אז זו נסיעת תחילת השנה האחרונה שלנו. אז אני רוצה להגיד לנו בהצלחה, וסמסטר מוצלח.״

היא נקטעה בידי כולם(חוץ מעצמה) שאמרו את המשפט:״אני רואה את הוגוורטס!״

כשהרכבת מגיעה לתחנת הוגסמיד הם יוצאים החוצה. ( הערה: אני יודעת שבספר אלבוס רק בסלית׳רין, אבל העברתי אותו לגריפינדור, את סקורפיו העברתי לרייבנקלו) הם שומעים כל מיני:״היי אלבוס״ ״מה קורה רוז״ ״סקורפיוס מאלפוי!״.

הם נפרדים מלילי והוגו, ונכנסים לכרכרה ללא הסוסים. שתיקה. עוד שתיקה. ״אז רוז, מה האימון הבא?״ אלבוס מפר את הדממה.

״שבוע הבא, יש לנו הרבה ללמוד, אל תדאג״ אמרה לו רוז. הם הגיעו. רוז, אלבוס וסקורפיו(מעכשיו אני קוראת לו ככה) נכנסו לאולם הגדול, רוז ואלבוס התיישבו בשולחן של גריפינדור, וסקורפיו הלך לשולחן של רייבנקלו. רוז הלכה לשבת ליד החברות שלה, ואלבוס התיישב ליד  החברים שלו ודיבר איתם בקול רם. מקגונגל באה לשולחן שלהם והתקרבה אליהם, אז הם השתתקו. אחד החברים של אלבוס, ששמו דין,העביר לו פתק. אלבוס הסתקרן, אבל לא פתח, הוא התכוון לפתוח במיטה שלו בחדר שהמעונות של גריפינדור.

המיון התחיל, אלבוס ורוז פרצו בתשואות כשתלמידים הצטרפו לבית גריפינדור, וסקורפיו פרץ בתשואות כשתלמידים הצטרפו לרייבנקלו. סקורפיו הלך עם החברים שלו לבית רייבנקלו לחדר המועדון של בית רייבנקלו, ואלבוס הלך עם חבריו לחדר המועדון. אלבוס שכח את הסיסמא, אבל למזלו חברו, סדריק,(הבן של צ׳ו,מן הסתם) היה מדריך. הם עלו לחדרם, בעל חמש המיטות. אלבוס נשכב על מיטתו. הוא פתח את הפתק שדין הביא לו, ובו היה כתוב:״היי אל. אני יודע שתכעס עליי עכשיו, אבל פרופסור רובין אמר לי שאנחנו בעונש ביום שישי בערב, על אתה יודע מה, השיקוי אהבה לגויל, שתתאהב ברוקנר... אז העונש שלנו הוא לרקוח שיקוי אמת. הוצאתי את המרכיבים. נדבר על זה מחר בבוקר, בלי שמייקל,תום וסדריק ישמעו. בסדר? מקווה שאתה לא כועס,דין.״

אלבוס דיי חיכה לזה. למרות שעבר לגריפינדור בשנתו הרביעית, אחרי המסעות בזמן, מסלית׳רין, אבל היי! השיקוי לגויל היה רעיון גאוני! לא אכפת לו על הוריטסרום, כל עוד ירשו לו לשמור אותו. 

בבוקר,דין אמר לאלבוס שהוא מצטער, אבל אלבוס אמר השיקוי הזה מעולה, וחוץ מזה, שהשיקוי אהבה לגויל היה רעיון ממש גאוני, כמו ששיכנע את עצמו בלילה.

בארוחת הבוקר הוריו שלחו לו ינשוף, שהם מקווים שהוא לא הספיק לסדר לעצמו עונש, ודין הסמיק עד שורשי שערותיו. מרחוק, סקורפיו היה עסוק בדיבור עם חבריו הטובים, כשהבין שרוז מביטה בו. הוא הסמיק. 

בסוף הארוחה אלבוס בדק את המערכת שלו וראה שיש לו עכשיו שיקויים. עם סלית׳רין. המזל ממש מאיר לו פנים, נכון? חלום של כל גריפינדורי, לשבת בשיעור שיקויים עם סלית׳רין.

                                                                                                    •סוף פרק•

		הפרק הבא