ניקו שנא ימי הולדת. הם תמיד היו המסיבות המעצבנות אנבת' התעקשה לחגוג לו במחנה החצויים, למרות שסירב לכך בתוקף - מסיבות תמיד היו משהו שניקו לא חיבב. ממש לא חיבב. אז הנה, עוד יום הולדת. שוב. מילא כשביאנקה החליטה לחגוג לו יום הולדת - אז עוד חיבב מעט מסיבות, והיה רק עוד ילד קטן ונלהב שמשחק במסיבה - אבל לא עכשיו. אמנם לא חלף הרבה זמן מאז שגילה שהוא חצוי, אבל המוות של ביאנקה והיותו בן האדס השפיעו עליו בשלב מסוים. הוא הביט סביבו. לפחות פרסי הבין אותו מעט וקישט את החדר בשחור, אבל המראה לא שינה הרבה - הוא רק הבליט את ניקו, למעשה, וגם את שאר הסובבים אותו - למשל, את פרנק והייזל מתנשקים בלהט בצד (הוא היה חייב לציין שדווקא את זה הוא לא כך כך רצא לראות, אם כי הייזל הייתה הדבר הכי קרוב שהיה לו לאחות, אבל עדיין), או את תאליה וריינה משוחחות בפינה, על פניהן של שתיהן פרוס חיוך (ניקו ידע שיצא מהןמשהו. זה הגיע לריינה, לדעתו - אחרי כל מה שהיא עברה, היא הייתה צריכה מישהי כמו תאליה לצידה), או אפילו את פרסי ואנבת' רוקדים צמודים על רחבת הריקודים, מאושרים. ניקו הרים את מבטו. בצד השני של הרחבה, בדיוק מולו, נער בלונדיני ישב ובהה בו בעיניים כחולות גדולות, מהפנטות. כשהנער ראה שניקו הבחין בו, מיהר להסב את מבטו, אבל ניקו עצמו לא יכל להסיר את מבטו מוויל סולאס - מאז ומתמיד הייתה לו חיבה לנער הזה, שעזר לניקו כל כך הרבה - אפילו אם לא ידע את זה. בדחף של רגע - למרות שלא הבין למה לעזאזל הוא עושה את זה - ניקו קם וניגש אל הבלונדיני, שפתאום נראה כאילו נעלי הספורט החגיגיות שלו מעניינות אותו מאוד. "סולאס!" ניקו התיישב לצידו בחיוך קטן. הוא לא הבין למה הוא עושה את זה, אמנם, אבל הדבר גרם לו לתחושה משונה של חמימות. "היי, ניקו." וויל חייך והרים את מבטו מנעליו, עדיין נמנע מלהביט בעיניו של ניקו. "מזל טוב." ניקו נאנח בעצבנות. "אמרתי משהו?" וויל הרים את מבטו עוד קצת, ועיניו נפגשו לחלקיק שנייה עם עיניו השחורות של ניקו. "לא, פשוט..." שחור-השער רצה לומר איזה משהו, אבל כבר לא היו מילים בפיו. כל מה שהוא עשה היה להתקרב עוד כמה צעדים אל הבלונדיני שישב לידו ולהצמיד את שפתיו אל שפתיו הרכות של וויל. הוא הרגיש באותו רגע כאילו פתאום כל המבטים מופנים אליהם, אבל לא היה לא אכפת. לא היה לו אכפת שיסתכלו עליו, שיצחקו עליו, שירכלו עליו, שסתם יבהו בו - לא היה לא אכפת. הוא רק רצה להיות עם וויל. כי ניקו שנא ימי הולדת, אבל הוא אהב את וויל, וזה שינה הכל.
|
|
|
|
|
|
|