לא לכל שנורקק יש הסבר

היה זה יום בהיר של אמצע אוגוסט, אבל האמת שבמקום כזה של צפון מזרח קנדה הקיץ לא ממש ניכר במקום, חוץ משמיים בהירים ומזג אוויר שנותן ללכת אחר הצהריים בלי מעיל. 
לונה ישבה בחדרה וניסתה לחשוב על כיוון העבודה שלה היום. היא נמצאת כאן כבר חצי שנה, ואפילו שמדי פעם היא יוצאת למקומות אחרים בקנדה או אפילו לארצות הברית, היא עדיין לא מצאה שום רמז לשנורקק פחוס הקרן. את האמת, שכבר אחרי שבאלסקה היא לא מצאה ליצור הזה שום זכר, כבר אז נחלשה אצלה האמונה שבאמת קיים יצור כזה, אבל בכל אופן, לא עד כדי כך שהיא תפסיק לחפש אותו בכל מקום אפשרי. אבל אחרי חצי שנה בקנדה בלי למצוא שום קצה חוט שיוביל אליו היא בהחלט חשבה על לעזוב את הפרויקט הזה. הבוקר היא חשבה וחשבה על עוד איזו אפשרות למצוא אותו, אולי משהו שהיא עוד לא ניסתה - אבל ללא הצלחה. היא פתחה את המחשב (כלי עבודה מוגלגי טוב האמת, היא עדיין מקווה שלא יחשיבו לה את זה לבעיה בגלל שהיא עבדה עם כזה דבר...) וכתבה בסוף הקובץ שהיא פתחה בשביל המחקר הזה: "לאחר חקירה מקיפה סביב העולם אני חושבת שאני יכולה להגיע למסקנה שהשנורקק פחוס הקרן הוא רק אגדה ותו לא". היא שמרה וסגרה את הקובץ באנחה. אבל בכל זאת החקירה לא הייתה לשווא, היא מצאה המון חיות פלא מדהימות, וגם הכירה את רולף סלמנדרה - הוא באמת בחור מקסים.
'טוב, אז היום אין לי עבודה. מה אני יכולה לעשות למען השם?' חשבה לעצמה. היא בדרך כלל לא אהבה לשבת בחוסר מעש - לפעמים זה היה נראה ככה בזמן שהיא הייתה נתונה במחשבות אבל היא בהחלט לא הייתה כזאת. בדחף של רגע היא החליטה לחקור עמוק יותר את הדברים שיש במחשב המוגלגי הזה. בתקופה האחרונה היא מצאה אותו ככלי עבודה יעיל - אבל אולי יש בו עוד דברים? טוב, כך או כך היא הגיעה לאינטרנט והצליחה להבין מה זה "גוגל". 
'רגע, מה יקרה אם אני אחפש את השם שלי 'בגוגל' הזה?', היא חשבה לעצמה, וחיפשה"לונה לאבגוד". היא דפדפה בתוצאות - שלהפתעתה היו רבות ממה שהיא ציפתה למצוא. 'יש כל כך הרבה מידע על כל אדם, אפילו פשוט כמוני? זה בהחלט מסקרן,' היא חשבה לעצמה. 
בתוך החיפושים היא מוצאת כותרת כזו "מחשבות - לונה/פיק", לונה לא הבינה הרבה - מה זה פיק? ומה הכוונה בכותרת המוזרה מעט הזו? כדאי לבדוק.
והיא התחילה לקרוא את הכתוב ב'פיק':

"עמדתי לי במגדל האסטרונומיה והתחלתי לחשוב. אני רואה את כל המרחבים שמסביב, אבל אני רואה הכל.
למה לא כולם יכולים לראות את הת'סטארלים? הם כל כך נחמדים. בכלל, תמיד כאב לי איך שמתייחסים אליהם - הם בכלל לא חיה אפלה כזו כמו שכולם חושבים, אבל מה יש לעשות? ולמה לא כולם נזהרים מהנרגולים שמסתובבים בכל פינה? ולמה אף אחד לא מוטרד שאולי יתושטושים תקפו לו את המוח?
אני מסתכלת מסביב ושואלת את עצמי - לא חבל? אבל יבוא יום וכולם ידעו את האמת, לגבי הכל. אני אסתובב בעולם ואמצא הוכחות להכל - כן, גם לגבי השנורקק פחוס הקרן, אבל בינתיים אני ארד לחדר האוכל - היום יש בדרך כלל פודינג בארוחת הערב!"

'וואו, זה בהחלט דבר מוזר, בדיוק היום יוצא לי לקרוא דבר כזה? הרי אלו בדיוק היו המחשבות שלי אז, בתור תלמידה צעירה בהוגוורטס. איך ככה התייאשתי? נכון, אבל אני בהחלט לא מצאתי שום הוכחות.' 
לאחר מספר רגעים של מחשבה, לונה תפסה את הטעות הישנה שלה - אולי באמת לא לכל דבר יכולות להיות הוכחות? הרי גם אם חוקר מוגל פשוט יחפש ראיות לקיומם של קוסמים, קיימים הרבה סיכויים שהוא לא ימצא כלום, אז למה אני כל כך בטוחה שקוסם יכול למצוא הוכחות לשנורקק פחוס הקרן? אולי אנחנו פשוט לא יכולים למצוא אותו.
לונה פתחה את קובץ המחקר שלה ושינתה את משפט הסיום: "לאחר חקירה מקיפה סביב העולם, אני חושבת שאני יכולה להגיע למסקנה - לא לכל דבר אנחנו יכולים למצוא הוכחות".
"תודה לך, כותב פאנפיק אלמוני," אמרה לונה בלחישה.