זו הפעם הראשונה שאני כותבת פה משהו, אז בבקשה תגיבו. אשמח גם לתגובות בונות.
תמיד הייתי שונה.
מוזר.
בהתחלה הם לא קלטו.
הייתי צריך לשמור את הסוד, הסוד הגדול שלי בבטן.
וזה הציק לי.
זה הקשה על חיי.
הסיוט הגדול שלי קרה פעם בחודש.
סיוט ממש גדול.
חייתי בפחד שהם יגלו.
ואז הם גילו.
הם בסך הכל ממש חכמים.
והם עזרו לי.
הם לא נידו אותי כפי שחשבתי.
הם ממש עזרו לי.
הסיוט הגדול שלי, נהיה התקופה היפה ביותר בחיי.
הם לא בגדו באמוני.
הם לא גילו את הסוד שלי לאף אחד.
הם היו היחידים שיכולתי לבטוח בהם.
הם היו חברים מדהימים.
ואז הם מתו.
אחד אחרי השני.
ואז אני מתתי גם.
הצטרפתי אליהם.
בשמיים.
תמיד הייתי מסוכן.
וכך תמיד אשאר.
אני - רמוס ג'ון לופין - אדם זאב מסוכן!
ולמי שיש בעיה עם זה, שילך לעזעזל.
אבל אפשר להבין אותו.
זה כי אני מסוכן!
|