מוקדש לביאנקה החכמה, לתולוז' המוכשרת לג'ס היפהפייה ולצל הבת המקסימה שלי.
שם: ריקוד אחד אחרון שיפ: לילי/סקורפיו תקציר: היא רצתה רק ריקוד אחד אחרון איתו, לפני שהוא יחמוק מבין אצבעותיה, יעלם מחייה לנצח. פאנדום: הארי פוטר ז'אנר: רומאנס דירוג: PG בהשראת: Evanescence- My Heart Is Broken
I will wander 'til the end of time, torn away from you. I pulled away to face the pain. I close my eyes and drift away. Over the fear that I will never find A way to heal my soul. And I will wander 'til the end of time Torn away from you. My heart is broken
היא ישבה על ספסל בודד, מחכה ומחכה. זו הייתה שעת ערב מאוחרת וקרה, ולילי פוטר חיבקה את עצמה כדי להתחמם. היא כמעט וויתרה כשראתה לבסוף את הצללית שלו, גבוהה ונאה, מתקדמת לעברה. היא התרוממה ונופפה לו, חיוך גדול של הקלה על פניה. "סקורפ', כבר התחלתי לחשוש שלא תגיע!" אמרה בחיוך כשהגיע אליה. הוא לא חייך בחזרה. "סקורפיו?" היא קיווצה את גבותיה למראה הבעת פניו הקודרת, מניחה את ידה על לחיו בדאגה. "סקורפיו, מה קרה?" הוא נאנח. "אבא שלי..." אגודלה של לילי ליטף את לחיו של סקורפיו והיא הנהנה אליו בעידוד, מסמנת לו שימשיך. "אבא שלי הכריז על האירוסין שלי לביתם של ההאטצ'רים." ידה של לילי נשמטה. "מ-מה?" היא מעדה אחורה, מגששת אחר הספסל שעליו ישבה לפני דקות ספורות, צונחת עליו כשהבעת הלם טהור נסוכה על פניה. "מתי... מתי הוא אמר לך?" שאלה בקול קטן.
Sweet sleep, my dark angel Deliver us from sorrow's hold (Over my heart).
"היום אחר הצהריים. לא הייתה לי הזדמנות לספר לך... עד עכשיו. הוא הגיע היום לבית הספר והציג אותי בפניי גרייס." ענה סקורפיו. "גרייס?" לחשה לילי בכאב. "גרייס האטצ'ר." לילי נהגה לחלוף על פניה במסדרונות בית הספר, לברך אותה לשלום בספרייה, ועכשיו הנערה הזו לוקחת לה את הדבר היחיד שהיה של לילי, שהיה יחודי רק לה; אהבתו של סקורפיו. "מה אתה מתכוון לעשות?" שאלה לילי, מרימה את עיניה אליו, לא טורחת להילחם בדמעות. "ליל'..." לא... הוא לא יכול להיות רציני. הם שמרו על מערכת היחסים שלהם כבר שנתיים שלמות, ועכשיו...
I can't go on living this way But I can't go back the way I came Chained to this fear that I will never find A way to heal my soul And I will wander 'til the end of time Half alive without you My heart is broken
לילי נזכרה בנשיקתם הראשונה; היה זה נשף מסיכות, וסקורפיו היה זר מסתורי ומקסים שכישף את ליבה. הם רקדו, רקדו ורקדו ורקדו עד שהמוזיקה נוגנה רק בשבילם. "אני רוצה לדעת מי אתה," לחשה לילי, מביטה אל תוך ערפל הכסף שבעיניו. "רק רגע," לחש בחזרה, והניח את ידיו משני צידי פניה, כאילו להוריד את המסיכה, ואז רכן קדימה ונשק לה ברכות. כשהתנקו, הוריד את מסיכתו בזהירות, וגם היא הורידה את שלה; שניהם היו מופתעים, אך אז, לילי חייכה, וזה היה החיוך המתוק ביותר שאי פעם חייכה. "אולי אנחנו לא צריכים להיות אויבים אחרי הכל..."
Sweet sleep, my dark angel Deliver us Change - open your eyes to the light I denied it all so long, oh so long Say goodbye, goodbye My heart is broken Release me, I can't hold on Deliver us
"לילי, אני מצטער-" לילי התרוממה, קוטעת אותו בנשיקה ארוכה, נשיקה שאף אחד מהם לא רצה לסיים. "תרקוד איתי?"
My heart is broken Sweet sleep, my dark angel Deliver us
ידו האחת על מותנה והשנייה צמודה לזו שלה, וידה האחרת שלה על כתפו, הם רקדו במעגלים, לא מנתקים את קשר העין אפילו לשבריר שנייה. "לילי, אני באמ-" לילי קטעה אותו בהנחת אצבע על שפתיו. "פשוט תרקד, סקורפיו," קולה נשבר. "בבקשה!" קולה רעד עכשיו, ודמעות זרמו על לחייה, מכילות את עצבות ליבה בתוכן, והיא בכתה כפי שלעולם לא בכתה, בשקט אך עם יגון כה רב. לבסוף לילי הפסיקה, ונצמדה אל סקורפיו, מחבקת אותו חזק ולא רוצה לעזוב, רק רוצה להיות חלק ממנו, חלק מהרגע הזה, חלק מהם. הם חלקו עוד נשיקה אחרונה, מלאת רגש, לפני שידיהם נשמטו וסקורפיו פנה בחזרה אל הטירה, משאיר את לילי ואת מחשבותיה על הריקוד הזה, ריקוד אחד אחרון.
My heart is broken Sweet sleep, my dark angel Deliver us from sorrow's hold
|