האם הוא קוסם?

דילן ישב בחדרו, קרני השמש החמימות חדרו דרך חלונות בית מספר ארבע בדרך פריווט והאירו אותו. דילן היה ילד בן 10, הוא היה רזה ובעל עיניים חומות כהות עמוקות, שיערו היה חום וסודר בקפידה עם פוני קצר על מצחו. הוא ילד נאה למדי וכן מנומס. הוא ישב כעת על מיטתו וקרא את העלון "חוויות קיץ, קייטנות והפעלות". בעלון נרשם כל המידע שדילן היה צריך לדעת על קייטנת הקיץ היוקרתית שאליה ילך בקיץ הקרוב. פטוניה וורנון מימנו לו אותה כמתנה ליום הולדתו ה-11, שיתרחש בעוד יומיים. דילן התמלא בחמימות נעימה כשחשב על פטוניה וורנון, הוריו המאמצים. הם נתנו לו כל מה שהיה צריך ורוצה. המתנות שקיבל מהם סיפקו אותו והוא מעולם לא ביקש יותר מכך. החדר, שכעת הוא חדרו, היה שייך בעבר לדאדלי, בנם הביולוגי של פטוניה וורנון שהיה בקביעות מגיע לביקור כל שבועיים והתקבל בהרבה חיבוקים ונשיקות. החסך היחיד של דילן דרסלי היה העובדה שאין לו חברים. הוא מעולם לא היה אהוב או מקובל בחברה בשל היותו שקט ומופנם, המכונה גם "המוזר" ו"המטורלל". זה לא שדילן היה שקט ומופנם מטבעו, אלא בטחונו העצמי הנמוך בקרב בני כיתתו גרם לו להיות כזה. בנוסף, היה בו משהו מוזר. תמיד כשפגש בעיניו של המורה ששנא יותר מכל, המורה היה מתבלבל בדבריו וחוטף כאבי ראש עזים, ולכן רוב השיעורים במקצוע זה התבטלו. בהפסקות הוא היה מעביר את הזמן בהתבוננות בפרחים, וכשהיה נוגע בהם, כמו במטה קסם, הם הפכו לגדולים, יפים וצבעוניים יותר. למרות היותו אדם הגיוני, זאת הוא לא ידע להסביר. כך העביר את זמנו שעות על גבי שעות, בין שיעור לשיעור. הוא ניעור ממחשבותיו לשמע פטוניה צועקת מלמטה שארוחת הבוקר מוכנה וירד במדרגות הקצרות מטה. מכיוון שהיום היה יום ראשון, ארוחת הבוקר הייתה חגיגית משאר ימי השבוע, ואהודה ביותר בקרב בני הבית- פנקייקים עם סירופ מייפל. דילן זלל את ארוחתו בשקט ועלה לחדרו, הוא לא סיים לקרוא על מגלשות המים שיהיו בקייטנה.

בצהרי היום שלמחרת, בו דילן היה בבית הספר ביום רגיל לחלוטין, הוא ישב בסלון עם פטוניה וורנון, שכעת קרא בעיתון היומי. פטוניה הייתה הראשונה שפתחה בשיחה "דילן, חבל שאתה לא רוצה לחגוג יום הולדת גם השנה," אמרה בחוסר עניין שהיה ניכר בקולה. "אין לי את מי להזמין." השיב דילן בשקט ובושה, "אני לא מבינה, למה?" אמרה פטוניה, כשנימת חוסר-הבנה בקולה. דילן לא היה מעוניין להשיב לשאלה הזו, הוא מעולם לא העלה בפני פטוניה את חריגותיו המוזרות וחיפש תירוץ מתאים. לפתע עלה אחד בראשו והוא אמר: "כי אני אוהב לקרוא!" הוא לא שיקר, הוא באמת אהב לקרוא, אך לא זו הייתה הסיבה שנידו אותו. נשמעה דפיקה בדלת והוא ניצל את ההזדמנות לחמוק לחדרו. הוא קרא את הספר החדש שקיבל, מתנה מורנון, למשך כל אותו היום. וכשהיה עייף, הוא הניח את הספר בצד והלך למיטתו. הוא נרדם במהירות, בעודו מחייך לעצמו, הרי מחר הוא יהיה בן 11.

כשהוא קם בבוקר, הוא ציפה שכמו בכל שנה ביום הולדתו, תבוא פטוניה להגיד לו מזל טוב בחדרו, אך לא כך היה. הוא שמע קולות לחשושים במטבח וירד לבדוק את פשר הדבר. הוא עצר במדרגה לפני-אחרונה והתאמץ להקשיב. "זו בטוח טעות!" פסק ורנון, "זה ממש לא הגיוני," הוסיף. "אני לא מאמינה..." מלמלה פטוניה בדאגה מרובה. "נשכנע אותו להישאר ואז הם יעזבו אותנו. כן... זה מה שנעשה," אמר ורנון, אך פטוניה הביעה התנגדות, "אני לא חושבת שהוא ירצה להישאר," אמרה בקול רועד, "כל מי שמקבל מכתב הופך לכזה". דילן לא הבין את פשר המילה כזה ולא הצליח להתאפק עוד, הוא ירד במדרגה האחרונה ונכנס למטבח. "מזל טוב דילן!" אמרו פטוניה וורנון, בעוד ורנון מחזיק דבר מה בידו. זה היה מכתב שעשוי נייר קלף, ועליו נכתב משהו בדיו ירוקה. "אתה מבין," פתח הדוד ורנון, "אתה קיבלת מכתב, לא משהו שאמור להדאיג אותך," אמר בתמימות והסתכל שוב על המכתב. "מה יש בו?" שאל דילן בסקרנות. "זה לא משהו חשוב, זה בטוח, אתה לא מעוניין בזה, נכון?" אמר בחלקלקות. "דווקא כן," אמר דילן, שאמנם היה תמיד מנומס, אך כעת היה סקרן במיוחד. הדוד ורנון הושיט לו את המעטפה, שכן ידע שאין טעם להתחמק ממסירת המכתב, הוא כבר נתקל במכתבים מסוג אלה. אחיזתו של ורנון במכתב הייתה חזקה ודילן התאמץ לקחת את המכתב מידו. הוא עלה עם המכתב לחדרו בריצה, פטוניה בעקבותיו. הוא פתח את המכתב בידיים רועדות, כעת ראה בבירור את שמו על המעטפה, כתוב בדיו ירוקה.

פטוניה נראתה כמי שיצאה כרגע מסרט אימה, היא הייתה חיוורת ומבוהלת. הוא קרא את השורה הראשונה: "בית ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות".

כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי.

חשוב לציין כי המידע בפאנפיק זה מתייחס למידע בספרים: הארי פוטר ואבן החכמים והארי פוטר וחדר הסודות. הפאנפיק מתרחש כ-19 שנים לאחר שהארי סיים את לימודיו בהוגוורטס והדמויות המוכרות שיופיעו בו הם: אלבוס סוורוס פוטר (בן 11), ג'יימס סיריוס פוטר (בן 12) ורוז וויזלי (בת 12).

הפרק נרשם ללא בטא.

זהו הפרק הראשון, על קבלת המכתב, מקווה שתאהבו!

		הפרק הבא