שם הפאנפיק:אריאל ז'אנר:פנטזיה פאנדום:דימדומים שיפ:יש כמה כותבת:>ניקולי< ויתור זכויות לסטפני מאייר שכתבה את הספר הנפלא והאהוב עלי ביותר תודה... _______________________________________________________________________________________ 'אדם חיי, אדם מת ,אך האם יש יצור שנראה אדם אך לא מת? האומנם ,אולי הוא המת שלא חזר לקברו,היצור שנראה כמו כלב, אולי זאב? התנפל על הנערה חסרת האונים,הנערה גססה, אך אנשים, לא אנשים יצורים דמויי אדם חשפו שיניהם והתנפלו על הזאב ,אז נעצו שיניהם בבשרה החשוף של הנערה, והנערה הפכה להיות אחד משלהם , ערפד ,היא חשפה שינייה ברצון לדם ואם אדם היה בסביבתה היא הייתה חושפת את שינייה ונועצת בבשרו החשוף ,או שהוא היה מת, או שגם הוא היה ערפד' (שורה זאת המצאתי בעצמי לא צותתי או משהו אז קצת כבוד*) _______________________________________________________________________________________ רצתי רצתי בכול כוחי אפילו יותר משרגליי אישרו לי עד שהתמותתי על הרצפה ,ידעתי רק משהו אחד !!! המוות קרוב יותר מדיי. הינה הזאב הענקי הגיע אליי, אני מתה זה בטוח ,ראשי נחבט על הקרקע ראשי החל לדמם לאחר מכן הרגשתי לחץ על רגלי ווואז 'קלאנק' וכאב חד החל להיות ברגלי, ואז שמעתי קולות ... "אליס, את מריחה משהו?" שמעתי קול נשי שואל בשקט "כן, אני מריחה משהו, מזה?? זה מריח טוב" שמעתי עוד קול אחר "דם" החזיר לה הקול הראשון ששמעתי. 'עכשיו אני מדמיינת , אני מטורפת' חשבתי לעצמי' אך הרגשתי נשימות מעליי, האם הזאב המפלצתי חזר לאכול אותי?' חשבתי כנראה שלא "ג'ייקוב בלאק, האם אתה שם?" נשמע קול נשי יפיפה שמעתי יללה, "איפה אתה?" החזיר אותו קול עוד יללה "אני מטורפת" מלמלתי "מה עשית?" נשמע עוד פעם אותו קול מופתע למדי אבל עדין יפיפה "מי יעשה זאת?" שמעתי עוד קול אני מטורפת אני פשוט מטורפת "אני" החזיר קול גברי. לא הבנתי על מה הם מדברים אבל הם היו קרובים אליי... יותר מדיי קרובים הרגשתי שיניים חדות נעוצות בגרוני, כול גופי נשרף , כמה שעות רצופות התאבלתי על כאב החלתי לצרוח אך ידעתי שזה לא יעזור שתקתי כדי לקבל את המוות שלי בכבוד, אך עם כול הכבוד דמעות זלגו מעניי זהו נפרדתי בחיי סופית, אך השרפה הפסיקה. פקחתי את עניי ,זה לא יכול להיות יותר מדי נורא,הייתי בבית לא מוכר ומולי הייתה מראה בבואתי הייתה אינה מוכרת היא הייתה יותר מדי יפה בישבילי יותר מדיי יפה בשביל אריאל ,הרמתי את ידי ונגעתי בלחיי "מה אני?" שאלתי מולי הופיעה דמות יפה יותר מכול מה שיכולתי לדמיין "את ערפדה" אמרה לי הדמות לא רציתי להאמין אך מהר מאוד האמנתי. היה לי רצון רצון לדם! _______________________________________________________________________________________ תגיבו השקעתי
|