"אז לילי, אמרו לי שהציעו לך לצאת לדייט, זה נכון?" שאלו חברותיה של לילי.
הם היו במגורי הבנות שנה שביעית, לילי ישבה על מיטתה כשאור מכוון עליה, כאילו נחקרת במשטרה. למרות שזה היה דומה למה שקורה במשטרה, זה לא היה במשטרה, אלא היא נחקרה אלא על ידי חברותיה, במגורי הבנות...
" כן" אמרה בקול חלוש.
"מי?" שאלו שלושתן יחדיו.
"ג'יימס..." מילמלה.
"מי?"
"ג'יימס."
"שוב?" התלוננו
"לא אני עובדת אליכן." אמרה בציניות.
"מה אמרת לו?"
"את האמת, אני לא יודעת מה עבר לי באותו רגע. נראה לי שהשתגעתי, בגלל שהוא לא הציע הרבה זמן." אמרה להן.
"אמרת לו כן?" שאלו חברותיה, ועיניהן אורו באור.
כבר חודשים שהן מנסות לשכנע אותה להסכים לו.
"לא, נראה לכן?" הזדעזעה.
"אמרת לו לא?" הופתעו.
"לא." ענתה בפשטות.
"לא! את לא אומרת לי שעשית את זה." אמרה אליסיה.
"אני כן." אמרה
רק אליסיה הבינה על מה לילי מדברת.
"מה....?" שאלה ג'סיקה.
"היא אמרה לו שהיא תחשוב על זה!" השתגעה אליסיה.
"מה כל כך נורא?" שאלה לילי
"מה כל כך נורא?" חזרה אחריה ג'סיקה.
"כן."
"אין דבר יותר מעצבן מזה שאומרים לך לחכות לתשובה, עדיף כבר להגיד לא. כמה זמן עבר מאז?"
לילי הרכינה את ראשה בחיוך ומלמלה דבר מה.
"מה?"
"שבוע."
"שבוע? השארת אותו לחכות שבוע?"
"רגע, למה בכלל אמרת לו שתחשבי על זה, את הרי שונאת אותו!" אמרה אליסיה.
"לא יודעת, אני חושבת שהוא התבגר."
"אז תגידו לו כן?"
"לא יודעת."
"תקשיבי, יש לי רעיון. חברה שלי פעם אמרה לי, ללכת אחרי הלב שלך." אמרה ג'סיקה.
"שזה אומר?"
" תלכי אליו, כשהוא ישאל אותך, תעני מה שהלב שלך אומר לך."
"טוב."
"נו, למה את מחכה, תרדי למטה ותגידי לו."
"עכשיו?" שאלה לילי.
"לא, בעוד שנתיים." ענתה ג'סיקה בציניות.
"אהה, אם ככה אז לא צריך למהר." צחקה לילי.
"רדי!"
"טוב, טוב...."
לילי ירדה רועדת, היא לא ידעה מה היא תגיד, היה נראה לה שהיא תקפא במקום.
היא דפקה על גבו של ג'יימס. "ג'יימס?"
"אהה, לילי. אז מה את אומרת תצאי איתי?" הייתה הרבה תקווה בקולו
היא נשמה עמוק, להפתעתה הרבה, היא שמעה את עצמה אומרת משהו.
"כן."
"באמת?" שאל מופתע ממזלו הטוב.
"כן, אני אצא איתך." אמרה לו בחיוך.
היא היססה לרגע ולבסוף נשקה לו על הלחי.
היא עלתה במדרגות בחיוך.
"יש!" שמעה מלמטה קול, חיוך התפשט על פניה והיא הרגישה כי עשתה את הדבר הנכון.
|