*את השיר של מצנפת המיון כדאי לכם לקרוא, כתבה אותו אחותי (עם קצת עזרה ממני.)*
אני מאוד אשמח אם תגיבו...
כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי
אלבוס סוורוס פוטר עלה לרכבת לאחר נפנוף להוריו.
הוא הרגיש תפיחה על הכתף והסתובב "היי רוז, בואי נלך לחפש תא." אמר לרוז שהתגלתה מאחוריו. הם התיישבו בתא האחרון והחלו לדבר.
"אתה רוצה להיות בגריפינדור? או רק בגלל שכל המשפחה שלך הייתה שם?" שאלה אותו, כי ידעה שהוא מוטרד מהמיון. "לא, אני רוצה להיות בסלית'רין. את יודעת, להתנסות קצת באומניות האופל..." אמר בציניות, וכשראה את פרצופה של רוז מיד הוסיף "בצחוק" , פרצופה בין רגע נהפך למחויך והיא התנשפה בהקלה. "אתה יודע, באמת נבהלתי כי מתאים לך גריפינדור." אמרה וקרצה לו.
אלבוס חייך אליה אך הוא לא היה בטוח שהוא מתאים לגריפינדור, אבל אז הוא נזכר במילותיו של אביו, הן הדהדו לו באוזניים כל הנסיעה, תוך כדי גם קולה של רוז נדחף למחשבותיו, והזכיר לו שכל משפחתו הייתה בגריפינדור. 'אבל המצנפת ממיינת לפי האופי שלך, ולא לפי השושלת שלך' חשב לעצמו אלבוס בעגמומיות. במשך כל הנסיעה חשב על דברים אלו. כל פעם שרוז שאלה אותו משהו, הוא רק הנהן בלי לשים לב למעשיו. למרבה צערו רוז חשדה בדבר זה, ובדקה:
"אלבוס, תקשיב , החלטתי שלא בא לי להיות בהוגוורטס. אז אני מתלבטת אם לטוס לאפריקה לשנות את שמי, ולהתאחד עם האפריקאים. כדאי לי?"
אלבוס הנהן ובהה בתקרה."אלבוס" צעקה רוז. הוא התנער בקפיצה ממחשבותיו ושלף את שרביטו "מה, מה קרה?" רוז גיחכה ואמרה:" אתה מה שקרה, שב כבר. שאלתי אותך אם כדאי לי לנשור מהוגוורטס, לטוס לאפריקה, לשנות את שמי, ולהתאחד עם האפריקאים." ומיד אח"כ החלה לפרוץ בצחוק "ואז... א-אתה... הנהנת" אמרה תוך כדי צחוק. אלבוס הסמיק והשפיל מבטו. "חשבת על המיון, נכון? " שאלה רוז שהפכה לרצינית פתאום, אם כי עדיין היה ניתן לראות חיוך עולה על שפתיה כל כמה שניות. היה נראה כאילו היא עומדת לפרוץ בצחוק מחודש. אבל היא רק אמרה ברוך "אל תדאג, אני בטוחה שהכל יהיה בסדר. עכשיו, צא מהתא, אני צריכה להחליף לבגדים, עוד מעט מגיעים להוגסמיד."
הרכבת עצרה בתחנה, וכל התלמידים ירדו ממנה. אלבוס שמע קול מוכר "תלמידים חדשים לכאן". והפנה את מבטו.
הוא ראה את האגריד עומד שם וחייך, האגריד הוא אחד החברים הכי טובים של אביו, הארי, הוא הכיר ואהב את האגריד. הם עלו על הסירות ואלבוס התיישב בסירה ביחד עם רוז ועוד ילדה שהתבררה כאלכס. הסירות החלו לנוע מעצמן לכיוון הטירה, ואלבוס שקע שוב במחשבות...
"אלבוס, אלבוס, צא מהסירה" קראה רוז כשאלבוס היה הילד היחיד שנשאר יושב. הוא חייך מבושה, ויצא מהסירה. הם נכנסו לטירה ושם הם פגשו קוסם בעל גלימה כחולה ארוכה ,פנים עגלגלות, וחיוך נגלה על פניו. "שלום לכולם, אני נוויל, אבל אתם צריכים לקרוא לי פרופסור לוגנבוטום." הוא החל להסביר להם על הבתים, אך מחשבותיו של אלבוס נדדו קדימה, למיון...
הם נכנסו אל האולם המקושט בנרות שצפו מעל שולחנות התלמידים, והתקרה שעכשיו הייתה שחורה-אפורה, כמו השמיים בחוץ. אלבוס מעולם לא ראה מקום כל כך מדהים.
הם התקדמו לעבר שרשרף ועליו הייתה מונחת מצנפת, אך אלבוס ידע שהיא לא מצנפת רגילה. הייתה דממה ולאחר כמה שניות פה נפרם במצנפת והיא זעה קלות, כמה מהתלמידים החדשים צרחו, אבל זו כבר החלה לשיר:
לאחר הרבה שנים אני נראית קצת בלויה,
קצת עלובה ולא מקושטת ביחס לחברה.
אך אל תטעו בשיפוטיכם רק לפי היופי,
כי מבפנים אני קובעת לאיפה תלך לפי האופי.
בגלל ריב מטופש שקרה לפני שנים,
אתכם נמיין לארבעה בתים.
אז נכון שעדיף השניים מן האחד,
אך אתכם מיד נפצל כך:
אם חרב ליד אתה לוקח בלי חשש,
ובליבך יש אומץ של ממש.
יש רק מקום אחד מתאים
גריפינדור - צהוב אדום האמיצים.
אך אם מצד שני אתה סקרן שואב כוח,
ואתה ממש כמו הסמל - ערמומי חמום מוח.
אז יש מקום שתאהב לשהות בו תמיד:
סלית'רין הוא הבית המתאים.
אם על התחת אתה יכול לשבת
ללמוד לחרוש וליהנות .
יש רק מקום בשבילך אל תחשוש:
רייבנקלו - החכמים השקדנים תמיד בראש.
אם לסבתא עם סלים אתה עוזר,
ועם ילד את הכביש אתה חוצה.
אם טוב לב חשוב בשבילך יותר מהכל,
אותך אשלח מיד להפלפאף לעזור.
אז ילדים מפוחדים אל חשש,
עשיתי זאת שנים רבות בלי פשלה של ממש.
אני בדרך הכי טובה אמיין אתכם,
ובחוסר פרטיות אכנס אל ראשכם!
המצנפת סיימה והאולם פרץ במחיאות כפיים, היא השתחוותה וחזרה להיות דוממת.
"אני אקריא את השמות מהרשימה ואתם תעלו לפה ותחבשו אותה" אמר הפרופסור לוגנבוטום.
"פיניגן, ונסה," "רייבנקלו."
"פרנק, אליס," "סלית'רין."
"מאלפוי ,סקרופיו," "סלית'רין."
כעבור 5 דקות, שבהן התמיינו הילדים לבתים, נשמע קולו של נוויל:
"וויזלי, רוז." אלבוס ראה את רוז עולה לבמה רועדת מכף רגל ועד ראש, אך נרגעה כשהמצנפת צעקה "גריפינדור".
"פוטר, סוורוס אלבוס" אלבוס עלה רועד מפחד, בדומה לרוז. הוא התיישב על השרפרף וחש את המצנפת נחה על ראשו.
"אוו, מה אני רואה," שמע קול בראשו "עוד פוטר, מעניין. טוב, יש לך הרבה תכונות: אומץ, טוב לב. טוב, אתה לא תתאים לרייבנקלו," אלבוס גיחך. "להפלפאף? אולי? לא." פסלה המצנפת ומיד החלה שוב לדבר." אז נשאר או גריפינדור או סלית'רין"
'לא לסלית'רין, לא לסלית'רין' חשב אלבוס בראשו." לא לסלית'רין? אוו, אתה מזכיר לי מישהו " אמרה המצנפת, ואלבוס שמע אותה מגחכת לעצמה. "טוב, ברור שאתה לא תתאים לסלית'רין, אתה מתאים לגריפינדור" אלבוס שמע את המילה האחרונה בצעקה.
אלבוס קם מהשרפרף מחויך מאוזן לאוזן, בתחושה שהוא ידע מי זה המישהו הזה שחשב את אותם הדברים...
בבקשה תגיבו...
|