עידן וולדמורט נגמר

בבקשה תגיבו....

זה היה יום סגרירי אצל הפוטרים ,לילי התיישבה על הספה ושיחקה עם הארי תינוקה בן השנה. כעבור שתי דקות ג'יימס חזר מעבודתו והתיישב לצידה של לילי. "יש לי הרגשה שהערב הזה יהיה נפלא " אמרה לילי, אך היא  טעתה בגדול. כעבור 30 דקות שישבו ושיחקו עם הארי הדלת נפתחה בחוזקה, אדם שלא נראה כמו אדם (לא היה לו אף)עמד בדלת האדם הזה היה וולדמורט....

לילי צרחה, "אברה קדברה" צעק וולדמורט,  הקללה פספסה אותה במ"מ, ג'יימס עמד בשרביט שלוף, "אתם באמת חושבים שתוכלו לנצח את הלורד וולדמורט?" קולו היה כמו כל צרוד אך מפחיד ביותר. הארי לא בכה הוא הבין   שהוריו נמצאים איתו אך הוא לא הבין שעוד מעט הם לא יהיו.....

וולדמורט כיוון את שרביטו על הארי ,אך לילי הגנה עליו "הרוג אותי, רק בבקשה לא אותו" בכתה לילי ,בעודה בוכה ,הדלת נפתחה בחוזקה דמבלדור עמד שם..... "אברה קדברה". וולדמורט כיוון את שרביטו על דמבלדור, לאחר שהתחמק מהקללה כאילו הייתה רק כישוף פשוט, ג'יימס כיוון את שרביטו על וולדמורט, ובאותו רגע, אוכלי מוות הגיעו אל הסלון, מה שהסיח את דעתם של כולם ,וגם מה שהותיר לג'יימס וללילי לצעוק "אברה קדברה " בעוד שרביטם מכוון על וולדמורט....

זה נגמר...

כעבור 10 שנים...

"הארי קום אתה תאחר לרכבת" אמרה לילי, זה היה ה1 בספטמבר....הארי התרגש מהמכתב שנשלח אליו לפני חודש:

מר פוטר היקר,

אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית-הספר הגוורטס לכישוף וקוסמות. מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.                                                                               שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר. אנא שלח ינשופך לא יאוחר מה-31 ביולי.

                                בכבוד רב,

                                                         מינרווה מקונגל                                                                                                                                        ,                                                       סגנית המנהל.

וסוף סוף היום הזה הגיע...

"הארי אתה מוכן?"  שאל ג'יימס "כן" "אז בוא צריך לזוז" הארי ירד במדרגות והכניס את הינשוף שלו "הדווינג" ואת המזוודה למכונית.

הם הגיעו לתחנת רכבת הוא אף פעם לא עלה לרציף מכיוון שזו הייתה שנתו הראשונה הם הגיעו לרציף 9 ומיד אחריו בא רציף 10 "אבל אבא, אני צריך להגיע לרציף תשע ושלושה רבעים" אמר הארי "הארי, זה פשוט מאוד כל מה שאתה צריך לעשות הוא לרוץ אל הקיר שבין רציף 9 ל- 10  בוא אני אעשה איתך" אמר ג'יימס הוא רץ עם עגלתו אל תוך הקיר הוא חשב שיתנגשו אך באורך פלא הוא נעלם אל תוך הקיר. מיד אחריהם באה לילי. "וואו" אמר הארי, הם עמדו מול רכבת אדומה ענקית הארי ראה את השלט רציף תשע ושלושה רבעים, אקספרס להוגוורטס. הארי חייך. "קדימה הארי, שלא תפספס את הרכבת, היא יוצאת עוד 2 דקות" אמרה לילי . הארי נתן נשיקה לאמו ולאביו וחיבק אותם, "נתראה בחג המולד" אמר "ביי" אמרו שניהם הארי המשיך לנופף להם והם גם, וראה אותם נעלמים בסיבוב.

הוא הלך לתא הפנוי היחיד שהיה כעבור 10 דקות של שעמום, עמדו שני ילדים בדלת התא אחד עם שיער ג'ינג'י בוער ואחת עם שיער שטני נפוח," אפשר לשבת, כל שאר התאים מלאים?" שאל הילד הג'ינג'י "כן ,בטח" ענה, הארי רצה חברה.. "היי" אמרה הילדה "אני הרמיוני ג'יינג'ר והוא" היא הצביעה על הילד "רון וויזלי  נפגשנו ברכבת לשנינו לא היה מקום" "היי אני הארי פוטר" "הארי!? הילד של לילי וג'יימס פוטר?!
"כן" אמר הארי , הוא לא אהב שמשווים אותו להורים שלו, אך לא אמר דבר "מגניב" אמרו שניהם ביחד, הם פטפטו ודיברו על הבתים בהוגוורטס, עד, שכעבור שעה וחצי נשמע קרקוש קולני מהפרוזדור שבחוץ ואישה חייכנית עם גומות פתחה את דלת התא "רוצים משהו מהעגלה חמודים?" היא שאלה. הרמיוני קנתה צפרדעי שוקולד ועוגיות דלעת, הארי קנה 'צפרדעי שוקולד', 'סוכריות ברטי בוקס בל הטעמים', 'המסטיק הכי מתנפח של דרובל' ו'עוגות קדרה'. רון לא קנה כלום, למשפחת וויזלי  לא היה הרבה כסף, היא הייתה משפחה מרובת ילדים... הארי כיבד את רון בממתקים כשפתאום נשמע קול חזק מהמסדרון שבחוץ שלושת הילדים יצאו לבדוק את הרעש, במסדרון נראה ילד עם פנים חיוורים, מחודדים ושיער בלונדיני .נראה עם שרביט שלוף על ילד מפוחד "היי" אמר הארי "תעזוב אותו ,מה הוא עשה לך?"  "ומי אתה?" שאל הילד  "הארי ,ואתה?" "דראקו מלאפוי"אמר בגאווה "אהה מאלפוי " אמר הארי " אבא שלי מכיר את אבא שלך, לוציוס מאלפוי , אבא שלי מספר שאתם טהורי דם" הארי לא אהב את הדראקו כבר מהרגע הראשון, "למה אתה עושה לו את זה?" שאל הארי "זה לא עניינך ואם אתה חייב לדעת הוא העליב את אבא שלי" "עזוב אותו" אמר הארי בתקיפות "ולמה שאני אקשיב לך?" באותו רגע יצא פרופסור לופין מהתא הוא כנראה בודק את המסדרונות חשב הארי (הארי הכיר את רמוס לופין הוא חבר מאוד טוב של אבא שלו)  "מה קורה פה?" הוא שאל, הארי מיד ענה "הוא תקף את הילד שם" והצביע אל הילד שכנראה עומד להתעלף כל שתי שניות "הוא העליב את אבא שלי" אמר דראקו בתקיפות "תיזהר דראקו, או שאאלץ לתת לך עונש, זה לא נותן לך סיבה לתקוף אותו" דראקו נראה כיאילו הוא רוצה להרוג אותו אך הוא רק הסתובב עשה סימן בידו ומיד באו שני ילדים גדולים ושמנים אחריו..

אני יודעת שיש את ההורוקוסים אני אדבר על זה בהמשך....

		הפרק הבא