Wake Me Up When September Ends

ויתור זכויות:
בילי ג'ו ארמסטרונג- כתיבת השיר
גרין דיי- ביצוע השיר
בטא: לונה- הנסיכה הקסומה.
הערות:
- מבוסס על סיפור אמיתי.
- אני מתחילה את הפיק לפי קו מחשבה שלי, אני לא יודעת איך זה קרה במציאות, אני רק יודעת שאבא שלו נפטר.
- אין לי מושג איך קוראים לששת האחים שלו חוץ מלשניים מהם, דייב ודיוויד, לכן אני פשוט ממציאה שמות.
- אני מאוד גאה במה שיצא לי, ומודה ללונה על הבטא D:
הייתי ממליצה: לשמוע את השיר הזה (קישור בשורה הבאה) בעת הקריאה.
https://www.youtube.com/watch?v=jVO8sUrs-Pw
~*~

עוד יום בחיי בילי בן ה-10, הילד הקטן והבלונדיני, התחיל.
הוא קם ממיטתו, והחל להתארגן לבית הספר.
אביו, אנדי, היה כבר מספר חודשים בבית החולים, ומצבו לא היה טוב. הרופאים העריכו שאלו הם ימיו האחרונים, וכל המשפחה ידעה זאת - גם בילי.
הוא לא ידע כיצד להתמודד עם העובדות, לכן הוא פשוט לא חשב על זה.
לאחר שסיים להתארגן, בילי יצא לבית הספר בליווי אחיו הגדול, דיוויד. השניים נפרדו לכיתותיהם, צלצול נשמע ויום הלימודים התחיל.
בינתיים, דייב, בן, ארי ויונתן הלכו לבית החולים, לבקר את אביהם.
במהלך יום הלימודים, בדיוק באמצע היום, דיוויד נכנס לכיתתו ואמר, "בילי, צריך ללכת."
בילי היה המום, ולא הבין. כך גם כיתתו. סגל המורים כבר ידע על המקרה.
"בוא, נו," דחק בו אחיו. בילי קם ממקומו, לוקח את תיק הגב שלו ויוצא עם דיוויד משטח בית הספר.
"מה קרה?" שאל בילי את אחיו בדרך הביתה. דייב חיכה להם בבית כדי לאסוף אותם לבית החולים. "עזוב, בילי, אתה תדע כבר אחר כך," ענה לו.
הם נכנסו לביתם, ובילי המשיך לשאול: "מה קרה?" אך גם דייב לא ענה לו. שלושתם נסעו לבית החולים, היכן שאביהם היה מאושפז, ונכנסו לחדרו.
"מה כבר קרה?" שאל בילי אחרי עשרות פעמים שאף אחד לא החזיר לו תשובה.
אביו של בילי שכב על מיטתו ללא רוח חיים. ליד המיטה, היה מונח המכשיר שמראה את הדופק. בילי נכנס עמוק יותר לחדר, בעוד אחיו הגדולים עומדים סביב אנדי. הסבירו לו הרבה דברים על הנושא, גם על המכשיר.
"אמא, למה המכשיר עם קו ישר?" שאל בילי בתמימות. הוא לא ידע שהקו הישר אומר שאין דופק. לא רצו לגרום לו לפחד ולדאוג, לכן רק אמרו לו שהמכשיר מראה דופק.
"בילי, מתוק," אמו החלה לדבר בקול מעט רועד. בילי התעלם מכך והראה סימני התעניינות בדבריה. הוא ידע שהוא עומד לקבל תשובה על מה קרה. "כשהקו במכשיר שמראה את הדופק ישר כמו עכשיו, זה אומר שאין דופק."
אין דופק? בילי לא הצליח להבין.
"מה זאת אומרת, אין דופק?" שאל את אמו.
"זה אומר שהבן אדם שמחובר למכשיר, כבר לא חי," היא ענתה לו, מלטפת את שיערו.
הוא הביט באביו, חושב על כל מה שנאמר לו בדקה האחרונה. הוא הבין.
פניו נפלו. הוא לא ידע כיצד להתמודד עם הידיעה הקשה.

~כעבור 7 שנים~
התחיל הסתיו, בילי בן 17. עכשיו הוא הבין שבאמת אין סיכוי שאבא שלו יחזור. חסרונו של אביו במהלך השנים הורגש, והקשה עליו. התנהגותו הראתה זאת בבירור. בילי לא התחבב על אביו החורג, שהצטרף למשפחה שנתיים לאחר מותו של האב הביולוגי, וגם האב החורג לא התחבב על בילי.
כאשר בילי חזר מבית הספר, אחרי יום לימודים לא מוצלח במיוחד מבחינתו, הוא התיישב בחדרו עם הגיטרה "בלו" שקיבל מאביו, הגיטרה האהובה עליו ביותר אי פעם, וניגן אקורדים, מנסה ליצור מהם שיר.
בילי לקח דף ועט, משכתב מספר מילים.

Summer has come and passed
The innocent can never last
wake me up when September ends

like my father's come to pass
seven years has gone so fast
wake me up when September ends

here comes the rain again
falling from the stars
drenched in my pain again
becoming who we are

as my memory rests
but never forgets what I lost
wake me up when September ends

התחילה השנה השמינית לזכרו של אביו, אמצע חודש ספטמבר, ממש תחילת הלימודים.
הוא החזיר את הדף למגירה. השורות כבר היו מולחנות.

עברו השנים ובילי גדל והצליח בעסקי המוזיקה עם הלהקה שלו, ויום אחד, הוא מצא את הדף שהוא כתב בו לפני כמה שנים. הוא החליט להמשיכו.

summer has come and passed
the innocent can never last
wake me up when September ends

ring out the bells again
like we did when spring began
wake me up when September ends

here comes the rain again
falling from the stars
drenched in my pain again
becoming who we are

as my memory rests
but never forgets what I lost
wake me up when September ends

Summer has come and passed
The innocent can never last
wake me up when September ends

like my father's come to pass
twenty years has gone so fast
wake me up when September ends
wake me up when September ends
wake me up when September ends

בעזרת הלהקה שלו הוא המשיך את הלחן לשיר. הוחלט לקרוא לו "Wake Me Up When September Ends".
השיר תמיד היה קשה לבילי, בגלל שהוא נכתב על מה שקרה. ברוב ההופעות הוא מתרגש מהשיר. קשה לו. הוא מתגעגע.