זה לא עובד ככה

~ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג~

"זהו הכל מוכן!" סיננה קמיל. "מעולה" סימנה קלואי, ופתחה בריצה לכיוון המזכירות. 
"זה מוכן! אני רוצה לראות את הפרצוף של מינדי כשהתה הקר יישפך עליה!!" אמרה קלואי.
"אני עדיין לא מאמינה שלקמיל יש אומץ ככה למשוך את המורות ולהסיח את דעתן... טוב נו, זה היום האחרון של הלימודים, מותר להנות!!" אמרה הולי.
קלואי הנהנה ואחר כך אמרה: "קדימה, רוצי לחבר את החבל. אני אשלח לך הודעה ברגע שמינדי מתקרבת למסדרון". 
"סבבה לגמרי!" אמרה הולי ורצה למסדרון.
מינדי פסעה במסדרון. קלואי מיהרה לשלוח הודעה להולי, וגם לקמיל, שרצתה לצאת החוצה כשזה קורה, לראות.
ברגע שמינדי דרכה על הסדק, הולי משכה בחבל ושמונה קילוגרמים של תה קר נשפכו עליה.
הילדים צחקו, ומינדי התחילה לרוץ למזכירות. קמיל מיהרה לקרוא למורות לחזור למזכירות, וקלואי יצאה מהמזכירות דרך השירותים.
קמיל, הנערה עם גומות החן, הנמשים והעיניים התכולות. היא בעלת שיער חום כהה וגלי-מתולתל עד המרפק.
קמיל חזרה לביתה. "עוד תעלול קמיל?" שאלה אמה של קמיל בנימה כועסת. 
"אני מצטערת, אני פשוט התמכרתי לזה" אמרה קמיל. 
-"אז את חייבת להפסיק. תחשבי על הילדה המסכנה. הזהרתי אותך כבר שלוש פעמים. אני אתחיל להעניש אותך!!" 
-"אמא, את לא רוצה שאני אהנה?!"
-"אני רוצה מאוד, אבל לא בדרך הזאת, לא על חשבון ילדים אחרים"
-"אבל כל הילדים בבצפר צחקו. הם כן נהנו. אז ילדה אחת סבלה. כל אחד צריך להקריב".
-"אני לא רוצה על זה ויכוח. התשובה היא לא. אני לא ארשה שהולי תישן אצלך מחרתיים". 
קמיל קמה והלכה לחדרה בעצבנות. 

"קימי! מכתב בשבילך!" צעקה מולי, אחותה הקטנה של קמיל. 
קמיל חטפה את המכתב מידה וקראה אותו. 
"אמא!!!!!! אני קוסמת שעושה דברים ולא בטריקים כאלה של קלפים ואני צריכה ללכת לפנימייה שתעזור לי או משהו כזה ויש מנהל שקוראים לו דרומבלידר או משהו ובקיצור זה מדהים בואי!" צעקה קמיל. 
אמה של קמיל מיהרה לסלון וקראה את המכתב. 
"וואו... זה פשוט מדהים! התינוקת הקטנה שלי קוסמת! אבל אני לא בטוחה שאני אוכל להיפרד ממך לשנה שלמה..." אמרה. 
"נו אמא! אני אהיה מדהימה! בבקשה תתני לי ללכת! מעניין אם גם הולי או קלואי קיבלו מכתב! וואו... אני בשוק!!"
קמיל חייכה וחשבה לעצמה: "וואו.... כמה מתיחות אני אוכל לעשות שם!!"